תקשורת מאוחדת במאה ה-21 - מרוב עצים לא רואים מידע
אחת מיתרונותיה של מהפכת התקשורת וטכנולוגיית המידע, היתה היכולת לאפשר האצה של תהליכי עבודה ארגוניים. כך, טופס אשר בעבר נכתב על דף נייר והועבר ידנית בין הגורמים השונים מוזן כעת למחשב ובאמצעות מערכות המידע מטופל בקצב מהיר יותר מאשר בעבר.
מאחר ובשוק התחרותי של המאה ה-21 מנסה כל ארגון להשיג יתרון על מתחריו, החלה מגמה של האצה הולכת וגדלה במורכבות השירותים הניתנים ללקוחות ומכאן גם במשך זמן הטיפול בכל לקוח. חבילות השרות הכוללות מוצרים רבים ומורכבים הניתנות ללקוחות הפכו את עבודת שירות הלקוחות, המכירות והתשתיות הטכנולוגיות לקשות מבעבר.
על מנת לקיים את התהליכים העיסקיים המורכבים הנובעים ממגמות אלו, נדרשת עבודת צוות בין עובדים במחלקות שונות. דהיינו, נדרשת יכולת תקשורת מהירה וקלה בין מומחים ארגוניים (בתחומים- שיווק, מערכות מידע, הנדסה, ייצור, מכירות וכו'), המרכזים ביניהם את מכלול הידע והסמכויות הנדרשות כדי להביא את התהליך העיסקי לסיום מהיר ומוצלח. מצב זה יצר אתגר עבור מנהלי מערכות המידע אשר נדרשים כעת לספק לעובדים בארגון כלים אשר יאפשרו ניהול ידע והתקשורת מהירה בין הגורמים השונים.
מצב זה יוצר תלות בין האנשים המשתתפים בתהליך הארגוני מאחר ולעיתים קרובות המידע שלו אנו זקוקים מצוי אצל עמית שמיקומו הנוכחי וזמינותו אינם ידועים לנו (ממוקם במורד המסדרון או בצידו השני של העולם, החל מפגישה בעיר אחרת וכלה בכנס בקומת הכניסה לבניין). ולעיתים, אף זהותו של המשתתף בתהליך אינה ידועה- בעיה המובילה ל"שוטטות", שבה אנו מתחקרים אנשים אשר אנו מכירים מיחידות ארגוניות שונות בכדי להבין מי אחראי על נושא מסויים.
הטכנולוגיה מפצה אותנו על המורכבות ההולכת וגדלה של תהליכי העברת המידע בין עובדים על ידי יצירת מגוון רב של ערוצי תקשורת אשר משלימים זה את ומספקים לעובד את היכולת להשיג את מבוקשו בין אם על-ידי שיחה טרנס אטלנטית מבוססת VOIP ועד שליחת פקס אשר יגיע אל תוכנת הדואר האלקטרוני של הנמען. כך, אנו נתקלים בתופעות מעניינות כגון מסר מיידי אשר נשלח אל עמית ב-Messenger שבו נבקש כי יתקשר אלינו בטלפון כדי לשוחח בנושא הפקס אשר נשלח אליו לתיבת הדואר.
למעשה, מגוון ערוצי התקשורת התרחב באופן כזה עד כי אחת הבעיות הקשות של עובד המידע כיום הינה באיזה ערוץ תקשורת לבחור בכדי להשיג את האדם אותו הוא מחפש. בעיה זו העלתה את הצורך בתקשורת מאוחדת.
תקשורת מאוחדת הינה התשתית הטכנולוגית המאפשרת לכל אדם להשיג כל אדם אחר, על בסיס כל אמצעי התקשורת, בכל זמן וללא תלות במיקום הגיאוגרפי של בעל העניין או הנמען אשר אותו הוא מחפש. נקודה מרכזית בפתרון זה הינה היכולת להתקשר עם האדם ולא עם כתובתו של האדם. למשל, מספר הטלפון הנייד, כתובת הדואר האלקטרוני בעבודה, מספר הפקס או כתובת הדואר והמיקוד מהווים כולם כתובות המצביעות על הדרך שבה נפנה אל האדם ולעיתים גם על המיקום הגיאוגרפי שלו.
לעומת זאת, בתקשורת מאוחדת אנו שולחים את המסר אל האדם עצמו, ללא ידיעה של מיקומו או המכשיר שבו תתקבל ההודעה. למשל, נוכל לשלוח פקס אשר יגיע אל מכשיר הפקס המחלקתי או אל יישום דואר בטלפון חכם וזאת באופן שקוף לשולח– על פי זמינותו ומיקומו הנוכחיים של הנמען. השולח יידע כי המידע או השאלה שלו תמיד מגיעים באופן המהיר והמדוייק ביותר אל האדם אותו הוא מחפש.
טכנולוגיה זו מאפשרת לעובד להתרכז במטרות העיסקיות שלו במקום בתפעול הנדרש במסגרת התהליך וישנם מחקרים האומדים את שווי החיסכון של שוק המסרים המאוחדים לארגון בעשרות מיליארדי דולרים בשנה. כתוצאה מכך, אין שחקן בשוק המכבד את עצמו, אשר אינו עוסק במרץ בפיתוח פתרונות של תקשורת מאוחדת. בין השחקנים המובילים ניתן למנות חברות כגון: מיקרוסופט, סיסקו, סימנס, אלקטל, נורטל ועוד רבות אחרות.
על מנת ליישם תקשורת מאוחדת יש להטמיע בארגון כלים אשר תוכננו במיוחד למטרה זו או לנצל מוצרים המאפשרים גישור בין מוצרים שלא תוכננו לתקשורת מאוחדת במקור. כיום ניתן למצוא כלים משני הסוגים.
דוגמא לפתרון שתוכנן במיוחד למטרה זו ניתן למצוא בקואליציה שיצרו ג'נסיס, מיקרוסופט ונורטל אשר חברו בכדי לספק יכולת תקשורת מאוחדת הכוללת את שרת הדואר הארגוני, שרת המסרים המיידים הארגוני, מרכזיות טלפוניה ארגוניות ותשתיות טלפוניה ניידת וייכללו גם מענה לנושא של רישוי לתשתית המאוחדת.
שוק התקשורת המאוחדת נמצא כיום בנקודה בה ארגונים מטמיעים פתרונות אשר מחזקים את יכולת העובד לתקשר עם עמיתים. פתרונות אלו כבר מתוכננים לנושא תקשורת מאוחדת ויחברו זה לזה לאורך זמן עד ליצירת תמונת תקשורת מאוחדת כוללת.
* הכותב משמש בתפקיד מנהל חטיבת הטכנולוגיות, אקסטרים.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
