מכירות הלינוקס בשוק הישראלי מסתכמות במיליון דולרים בשנה

כך אמרה ורד ליברמן, מנכ"ל נובל ישראל. ליברמן ציינה כי סכום זה אינו כולל את ההדרכה וההטמעה שנעשית על ידי שותפים עסקיים

נובל העולמית מסכמת את שנת הכספים שלה בסוף חודש אוקטובר. ורד ליברמן, מנכ"ל נובל ישראל, אומרת כי על פי הערכתה, המכירות בשוק הישראלי יגדלו בשנה זו בכ-9% עד 10%. "זהו קצב הגידול הכי גבוה בכל סניפי נובל ב-EMEA ואנחנו נמשיך לשמור על מעמדנו בסניף הכי רווחי באזור", אמרה ליברמן.

לדברי ליברמן, מסתכמות מכירות הלינוקס בתוכנה של הסניף הישראלי בכמיליון שקלים בשנה. ליברמן מציינת כי סכום זה לא כולל את ההדרכה וההטמעה שנעשית על ידי שותפים עסקיים ונאמדת בעשרות אלפי דולרים בשנה. הסניף הישראלי של נובל הוקם לפני 11 שנה והוא מונה ארבעה עובדים בלבד, כאשר עיקר העבודה היא מול שותפים עסקיים בתחומים שונים.

הפעילות העיקרית של נובל בעולם כמו גם בישראל, מתחלקת בין שני מוקדים עיקריים: ניהול זהויות ולינוקס. בתחום הלינוקס, אומרת ליברמן, יש מגמה ברורה של התאוששות בשוק הישראלי, בקצבי גידול של מאות אחוזים, מאחר והשוק בשל, לדבריה. "אנו רואים יותר ויותר ארגונים שמתקינים מערכות לינוקס על שרתים שיש להם יישומים קריטיים כגון באמדוקס, באורבוטק, במערכת הביטחון ועוד. קצב הרשיונות הולך וגדל, וזה מראה כי השוק מגלה בגרות ובשלות", אומרת ליברמן. ההוכחה הכי טובה לבשלות של השוק, אומרת ליברמן, היא ההכרזה של לנובו, לפיה תשלב החברה במחשבים הניידים מתוצרתה, גם מערכת לינוקס לבחירת המשתמשים.

ליברמן מאשרת כי רד האט היא אחת המתחרות של נובל, אבל לדבריה, בתחרות נובל מנצחת ומובילה את השוק בישראל ובעולם. "איננו יכולים למסור מספרים מדויקים אבל אנו רואים בבירור כי אנו מנצחים בלא מעט מכרזים", אומרת מנכ"ל נובל. לגבי המגזר הממשלתי, העריכה ליברמן כי סוף שנת 2007 נראה פרויקטי לינוקס גם בממשלה.

התחום המרכזי השני, שעדיין מהווה את חלק הארי של הכנסות נובל, הוא תחום ניהול הזהויות. לדברי ליברמן, נובל זכתה לא מכבר בפרויקט ענק של ניהול זהויות בחברת פלאפון, וגברה על כמה ממתחריה הגדולים כגון סאן, CA ואורקל. הפרויקט כולל ניהול כל מערכת הזהויות של 4,000 משתמשים בחברת פלאפון, והוא יוטמע על ידי מלם-תים, שותפה עסקית של נובל.

המערכת תלווה את כל מערך ההרשאות והזהויות של העובד, מיום כניסתו לעבודה ועד לפרישתו, כולל ליווי צמוד של הרשאות המותאמות לסוגי התפקידים שהוא ממלא בחברה, והכל בצורה אוטומטית ויעילה מאוד. בין היתר, מסוגלת המערכת לייצר פרופיל של איש מכירות, ולבנות לו את ההרשאות בהתאם לפעילותו והמקומות שמהם הוא מתחבר לשרתי הארגון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.