יו"ר מועצת המנהלים של HP הודחה על רקע פרשת ההאזנות

פטרישה דון היתה מעורבת לכאורה בסידרה של פרשיות שבמהלכן בוצעו האזנות סתר ומעקבים

מארק הארד, מנכ"ל HP ונשיאה, הודיע אמש כי יו"ר מועצת המנהלים של HP, פטרישה דון, מפסיקה לאלתר את תפקידה.זאת במסגרת מאמצי החברה לבדוק את שרשרת האירועים שקשורים בהדלפות מהנהלת החברה, ציטוטים והאזנות סתר לעובדים ועיתונאים. כממלא מקומה של דון מונה ריצ'ראד האקבורן. כמו כן מינתה החברה את בארט שוורץ, בעבר מבכירי התביעה הפדרלית, כאחראי לחקירת הפרשיות.

"זוהי פרשיה סבוכה ביותר", אמר מארק הארד בשיחה עם עיתונאים. "וככל שאני צולל לתוכה, כך אני מגלה עד כמה היא סבוכה". הארד התנצל בפני עובדי החברה והציבור והדגיש כי תפקידו הוא קודם כל ללמוד את הנושא.

שלשום בערב פרסם אתר החדשות News.COM ידיעה מרעישה לפיה HP עקבה אחר עיתונאים. המעקב החל לפני שהעיתונאים פרסמו ידיעה חשובה הנוגעת ל-HP ונמשך גם לאחר הפרסום. המעקב כלל ככל הנראה משלוח של חומר כוזב בדואר אלקטרוני וגם מעקב פיזי.

לעיתונאית דון קוואמוטו, מאתר News.com של רשת CNET, נודע ביום ג' האחרון שהחל מ-17 בינואר עקבו חוקרים ששכרה חברת HP אחר רישומי שיחות הטלפון שלה. המעקב החל שבוע לאחר ישיבה חשובה של הנהלת HP, ושישה ימים לפני שקוואמוטו פרסמה ידיעה אודות הישיבה, יחד עם העיתונאי טום קראזיט, גם הוא מאתר News.com של רשת CNET.

לקרזיט נאמר שהחוקרים של HP השיגו את רישומי שיחות הטלפון שלו ב-20 בינואר. באותו יום התקשר קראזיט לדובר HP, רוברט שרבין, וביקש תגובה ביחס לישיבה של מועצת המנהלים. הידיעה בנושא, עליה היו חתומים קראזיט וקוואמוטו, פורסמה שלושה ימים לאחר מכן.

מהפרסומים שהופיעו עד כה ביחס לפרשה נוצר הרושם שהמעקב שניהלה HP החל רק בתקופה האחרונה במטרה לאתר מדליף, אך מהמידע שמפרסם אתר News.com עולה שהשיטה החלה עוד הרבה קודם. שרבין מסר ל-News.com ביום ג' האחרון שלא זכורה לו השיחה עם קראזיט, אך זכור לו שהוא נתבקש לסייע בסימון מנהלים שחשודים בהדלפה.

עוד מתברר מהמידע החדש, שלאחר שהופיעה הידיעה באתר News.com, עליה חתומים קוואמוטו וקראזיט, ב-23 בינואר, שלח לקוואמוטו חוקר של HP, שהתחזה למודיע, הודעה בדואר האלקטרוני. ההודעה נשלחה ב-27 בינואר מחשבון ב-Hotmail, ועליה היה חתום "ג'ייקוב גולדפרב".

בהודעה נכתב: "אני מנהל בכיר בחברת היי-טק מעמק הסיליקון וקורא נאמן שלך. אינני חושף את שמי האמיתי, מסיבות מובנות. אינני יודע כיצד עליי לפנות אלייך, אך החלטתי לנסות ולפנות אלייך בדרך זו. בקצרה, נמאס לי שמפירים הבטחות, מנהלים פרויקטים בצורה כושלת ומתייחסים אליי בצורה שפלה. אני פונה אלייך משום שהמידע שברשותי עשוי לעניין אותך".

להודעה שנשלחה מאוחר יותר, מאותה כתובת, צורף קובץ נספח שהכיל לכאורה מידע שיווקי ביחס למוצר חדש של HP. מובן שמדובר היה במידע כוזב. בקובץ שולבה תוכנת מעקב שמדווחת לשולח אם הקובץ נפתח, אם הוא קודם לאחרים ולאיזו כתובת IP הוא קודם. החוקרים של הפרשה מציינים שעצם המשלוח אינו מנוגד לחוק, וככל הנראה, תוכנת המעקב בה נעשה שימוש אינה מקליטה את הקשות המקלדת.

לקוואמוטו נאמר שהחוקרים של HP גם עקבו אחריה פיזית, במשך שלושה ימים, החל מתשעה בפברואר. בין השאר, עולה מהמסמכים שהגיעו לחוקרי הפרשה, שקלו החוקרים של HP לעקוב אחר קוואמוטו גם בנסיעה שערכה לדיסנילנד בקליפורניה, משום שהם חשדו שהיא עומדת למסור שם למקור שלה את החומר השיווקי המזויף שנשלח אליה, על מנת שיאמת אותו. החוקרים של HP התקשרו למלון בו שהתה קוואמוטו, אך המעקב נקטע לאחר שהתברר שהיא כבר עזבה את המלון.

קוואמוטו לא פרסמה שום ידיעה שהתבססה על המידע הכוזב, מבטיח אתר News.com, אך המעקב אחריה נמשך, בצורה זו או אחרת, לפחות עד חודש מרס.

בהתייחסו לפרשת ההאזנות לעיתונאי CNET, אמר ארד: "דווחתי בדיעבד שנשלח מייל לאחד מכתבי העיתון, כשלמיייל צורף קוד שמאפשר לעקוב אחר המשך פעילותו של הכתב. לא נתתי אישור לעשות זאת ולא אישרתי פעולות כאלו".

הארד הוסיף ואמר כי המייל הממולכד שנשלח לכתב במארס 2006 הוא ציטוט מתוך דברים שנאמרו במועצת המנהלים ב-2005 "ולא הבנתי מה כל כך חשוב במידע ישן זה, עד שנחשפתי לחקירה". הארד ציין כי, הוא היה ברשימת המדווחים על התקדמות החקירה סביב אותו מייל, אבל הודה כי לא קרא כל מייל לעומקו. "יכולתי לעשות זאת אבל לא עשיתי זאת", אמר המנכ"ל. "הבעתי את צערי העמוק בפני העיתונאי ובפני מערכת העיתון וציינתי כי ל-HP יש היסטוריה ארוכה של יחסים תקינים עם כל אמצעי התקשורת, וכי אני בטוח שזה מקרה חריג ובודד" אמר הארד.

בתוך כך נמסר כי גם רשויות החוק האמריקניות, כולל ה-SEC, מתחילות לבדוק את כל הפרשיות במטרה האם לא נעשו עבירות על חוקי הגנת הפרטיות. קודם לכן קראו מספר סנאטורים דמוקרטים למארק הארד ולמועצת המנהלים של HP להתפטר מייד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיותאורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיות

האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?

נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון"

רן קידר |

בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה. 

לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:

1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.

2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.

3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.


המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית

שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. ‏פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ‏ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.