האלוף אדם התפטר: "ההתפטרות תסחרר המטכ"ל"
הפרסום ב"מעריב", על פרישתו של אלוף פיקוד הצפון, אודי אדם, מתפקידו, מעוררת סערה. לדברי אלוף בצה"ל, "אדם ראוי להערכה על כך שהיה הראשון לקחת אחריות ממשית - ולא כמס שפתיים. משיחות אישיות שקיימתי איתו יש לו בטן מלאה על ניהול הקרב ועל יחסיו עם הרמטכ"ל. הוא לא יעשה זאת בצורה בוטה, בהתאם לאופיו". עוד העריך, כי "במידה ואדם אכן יתפטר, קיימת ההערכה שייפתח גל התפטרויות".
האלוף אודי אדם הגיש לפני זמן קצר מכתב התפטרות מצה''ל. ''מעריב'' חשף הבוקר כי הכוונה להתפטר גמלה בליבו של אדם לקראת סיום המלחמה. מקורביו: "שייקחו ממנו דוגמה אישית".
קצין בכיר בפיקוד צפון ציין, כי "עד לרגע שבו יניח אודי אדם את מכתב הפיטורים על שולחן הרמטכ"ל, איש לא ישמע ממנו ביקורת אמיתית על מה שקרה. הוא קצין וג'נטלמן". לדבריו, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שכשני אלופים עוזבים בזה אחר זה את צה"ל - הרמטכ"ל עומד באור שלילי. כשהאלוף אדם יפתח את הפה ויספר את האמת -מישהו אחר יצטרך לתת הסברים על כך על ההתנהלות והניהול".
קצין נוסף מסר כי "מרגע הגשת מכתב ההתפטרות ייכנס המטה הכללי לסחרור, מאחר והרמטכ"ל יצטרך למנות לתפקיד מחליף, שמעל ראשו לא רובצת עננת המלחמה". לדבריו, "יש שני אלופים שנמצאו בשלבי פרישה בהם האלוף ישראל זיו, והאלוף יפתח רון-טל. ניתן יהיה לקרוא להם לדגל, או להביא אלוף מבחוץ, שכבר פרש".
גם שר הביטחון, עמיר פרץ, נדרש הבוקר, בראיון שהעניק לגלי צה"ל, לפרישתו הצפויה של אדם. "אודי אדם הוא איש ערכי מאוד", אמר. "מדינת ישראל חבה לו חוב גדול. הוא אחד האנשים המוכנים להקריב למען המדינה. צריך לבחון מה משמעות ההודעה, ומדוע היא נאמרת. הודעה כזו של אלוף היא לא משהו שאפשר להתעלם ממנו, וצריך לבחון את מקורותיה".
מהדברים שאומר אדם בחוגים סגורים, עולה כי קצה נפשו במתרחש בצה"ל, ובעיקר במערכות היחסים הבעייתיות בפיקוד העליון. אדם אמר למקורביו כי מצפונו נקי לגמרי, הוא עשה כל שביכולתו כדי להכין את פיקוד הצפון למלחמה וכדי לתפקד במהלכה, וכי הוא תומך בכל מהלך בדיקה וחקירת האירועים עליו יוחלט, על מנת שהאמת תצא לאור, שהאחראים יתגלו, והליקויים יתוקנו.
אדם מבקש, על פי דברים שאמר למקורביו, להוות דוגמה אישית ללקיחת אחריות ומנהיגות. "בניגוד לכל האחרים, המנהלים קרבות הישרדות קשים", אמר השבוע אחד מחבריו של האלוף, "אודי לא חושב שזה ראוי, ומעדיף להצדיע, לפשוט מדים ולפרוש".
"כל חייו הוא צעד בעקבות מפקדיו ולמד מהם דוגמה אישית", אמר מקורב אחר לאלוף, "הפעם צריך לקוות שמפקדיו ילמדו דוגמה אישית ממנו".
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
