האלוף אדם התפטר: "ההתפטרות תסחרר המטכ"ל"
הפרסום ב"מעריב", על פרישתו של אלוף פיקוד הצפון, אודי אדם, מתפקידו, מעוררת סערה. לדברי אלוף בצה"ל, "אדם ראוי להערכה על כך שהיה הראשון לקחת אחריות ממשית - ולא כמס שפתיים. משיחות אישיות שקיימתי איתו יש לו בטן מלאה על ניהול הקרב ועל יחסיו עם הרמטכ"ל. הוא לא יעשה זאת בצורה בוטה, בהתאם לאופיו". עוד העריך, כי "במידה ואדם אכן יתפטר, קיימת ההערכה שייפתח גל התפטרויות".
האלוף אודי אדם הגיש לפני זמן קצר מכתב התפטרות מצה''ל. ''מעריב'' חשף הבוקר כי הכוונה להתפטר גמלה בליבו של אדם לקראת סיום המלחמה. מקורביו: "שייקחו ממנו דוגמה אישית".
קצין בכיר בפיקוד צפון ציין, כי "עד לרגע שבו יניח אודי אדם את מכתב הפיטורים על שולחן הרמטכ"ל, איש לא ישמע ממנו ביקורת אמיתית על מה שקרה. הוא קצין וג'נטלמן". לדבריו, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שכשני אלופים עוזבים בזה אחר זה את צה"ל - הרמטכ"ל עומד באור שלילי. כשהאלוף אדם יפתח את הפה ויספר את האמת -מישהו אחר יצטרך לתת הסברים על כך על ההתנהלות והניהול".
קצין נוסף מסר כי "מרגע הגשת מכתב ההתפטרות ייכנס המטה הכללי לסחרור, מאחר והרמטכ"ל יצטרך למנות לתפקיד מחליף, שמעל ראשו לא רובצת עננת המלחמה". לדבריו, "יש שני אלופים שנמצאו בשלבי פרישה בהם האלוף ישראל זיו, והאלוף יפתח רון-טל. ניתן יהיה לקרוא להם לדגל, או להביא אלוף מבחוץ, שכבר פרש".
גם שר הביטחון, עמיר פרץ, נדרש הבוקר, בראיון שהעניק לגלי צה"ל, לפרישתו הצפויה של אדם. "אודי אדם הוא איש ערכי מאוד", אמר. "מדינת ישראל חבה לו חוב גדול. הוא אחד האנשים המוכנים להקריב למען המדינה. צריך לבחון מה משמעות ההודעה, ומדוע היא נאמרת. הודעה כזו של אלוף היא לא משהו שאפשר להתעלם ממנו, וצריך לבחון את מקורותיה".
מהדברים שאומר אדם בחוגים סגורים, עולה כי קצה נפשו במתרחש בצה"ל, ובעיקר במערכות היחסים הבעייתיות בפיקוד העליון. אדם אמר למקורביו כי מצפונו נקי לגמרי, הוא עשה כל שביכולתו כדי להכין את פיקוד הצפון למלחמה וכדי לתפקד במהלכה, וכי הוא תומך בכל מהלך בדיקה וחקירת האירועים עליו יוחלט, על מנת שהאמת תצא לאור, שהאחראים יתגלו, והליקויים יתוקנו.
אדם מבקש, על פי דברים שאמר למקורביו, להוות דוגמה אישית ללקיחת אחריות ומנהיגות. "בניגוד לכל האחרים, המנהלים קרבות הישרדות קשים", אמר השבוע אחד מחבריו של האלוף, "אודי לא חושב שזה ראוי, ומעדיף להצדיע, לפשוט מדים ולפרוש".
"כל חייו הוא צעד בעקבות מפקדיו ולמד מהם דוגמה אישית", אמר מקורב אחר לאלוף, "הפעם צריך לקוות שמפקדיו ילמדו דוגמה אישית ממנו".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
