עלות הכנה מבני ציבורי לרעידת אדמה - 10 מיליארד שקל

ועדת השרים להיערכות לרעידות אדמה אישרה תוכנית חיזוק מבני ציבור על פי תמ"א 38
שי פאוזנר |

בשבוע שעבר דנה ועדת השרים להיערכות לרעידות אדמה, בראשות השר בנימין (פואד) בן אליעזר, בהמלצות ועדת המנכ"לים בעניין עידוד יישום תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה - (תמ"א 38). ועדת המנכ"לים שקדה במשך קרוב לשנה על גיבוש ההמלצות, תוך תיאום בין כלל המשרדים הנוגעים בדבר. ההנחה העומדת בבסיס ההמלצות היא, כי שפעולות מניעה והיערכות נכונים יצמצמו את מספר הקורבנות ברעידת אדמה. מניעה והיערכות עדיפים וזולים על פני הצורך לתת מענה לאחר רעידת אדמה והתמודדות עם השלכותיה. למרות זאת, הממשלה מטפלת בכל ההיבטים: מפעולות מניעה, דרך היערכות למענה, ועד לתכנון השיקום לאחר רעידת האדמה. הממשלה אשרה לפני כשנה וחצי תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38). תכנית זו מקנה לבעלי בתים שנבנו לפני 1980 אפשרות לחזק את בתיהם. מימון החיזוק יעשה באמצעות הענקת זכויות בניה לתוספות בניה על הגג, בקומת העמודים, באגף נוסף או, בתוספת עד 25 מ"ר לדירות קיימות. קרי, השבחה ניכרת של נכסים. השר בן אליעזר הדגיש שהממשלה מעוניינת לדרבן תושבים לחזק את בתיהם באמצעות התמ"א. לדבריו, על הפרט להבין שפעולה זו כדאית והכרחית לשמירת חיי בני המשפחה המתגוררים בבית. התמריץ הכלכלי נועד לאפשר יישום החיזוק ולבטא את החשיבות שהממשלה מייחסת לפעולות מניעה אלו. ועדת השרים אישרה המלצות לתיקוני חקיקה מרחיקי לכת אשר יקלו על יישום וביצוע של תמ"א 38. הוחלט, כי בתוך 3 חודשים (עד נובמבר 2006) משרד האוצר יגיש תיקון לחוק מיסוי מקרקעין באופן שיינתנו הקלות במס שבח ומס מכירה למממשים את זכויות בניה שניתנו מכוח תמ"א 38. בתקופה זו משרד הפנים יגיש תיקון לחוק התכנון והבניה באופן שינתן פטור מהיטל השבחה בתכניות לחיזוק מבנים מכוח תמ"א 38. הפטור יינתן לתקופה מוגבלת, ומשרד המשפטים יגיש תיקון לחוק המקרקעין לקביעת רף הסכמה נמוך מהקיים היום לשם חיזוק בנין שהוא בית משותף. השרים שמעו דיווח מפורט אודות ההערכה הנוכחית של עמידות מבנים ברעידת אדמה. באופן ספציפי בולט שבישראל, ישנם כ-1,800 בתי ספר וכ-5,400 גני ילדים שנבנו לפני 1980; כ- 1,000,000,000 מ"ר בנוי של מוסדות בריאות נבנו אף הם לפני 1980 וכ-1,200 מבנים של מינהל הדיור הממשלתי. כל אלו חשודים שאינם עמידים ברעידות אדמה. אומדן עלות החיזוק של מבנים אלו הוא כ-10 מיליארד שקל. ועדת המנכ"לים המליצה על הקצאת תקציב רב שנתי למשך 20 שנה לצורך חיזוק מוסדות חינוך, מוסדות בריאות ומבנים נוספים בבעלות הממשלה. נוכח היקף התקציב הנדרש, הוחלט כי הסוגיה תובא להכרעת הממשלה בהקדם האפשרי. השרים אמצו את המלצת ועדת המנכ"לים שעל הממשלה להקפיד על שכירת ורכישת מבנים עמידים בלבד. שר התשתיות הלאומיות בנימין (פואד) בן אליעזר:"מדינת ישראל צריכה להיערך לתרחיש של רעידת אדמה. מדובר במשימה כבדה וארוכת טווח שעל הממשלה לקחת על עצמה, למרות עלותה הגבוהה. הוצגו בפנינו נתונים מדאיגים. מציאות זו מדגישה את הצורך בפעולה דחופה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

קבלן שיפוצים נדלן
צילום: Istock

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות

בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?

מנדי הניג |

כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.

על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.

החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".

היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.

הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.