ארגונים יבזבזו סכומי עתק על מכשירי טלפון IP מיותרים
תהליך ההגירה של ארגונים עסקיים אל שימוש בטלפונים המבוססים על פרוטוקול IP כולל גם עסקות רכישה לא מוצדקות -כך קובעת חברת המחקר והייעוץ גרטנר. על פי הערכות החברה, בין השנים 2005-2010 יבצעו ארגונים עסקיים ברחבי העולם השקעות מיותרות בהיקף של 20.3 מיליארד דולר במכשירי טלפון IP יקרים הפועלים באמצעות צג. היקף ההשקעה המיותרת באירופה, המזרח התיכון ואפריקה יסתכם ביותר מ-5 מיליארד אירו.
"חברות רבות מחליפות את מכשירי הטלפון הישנים במכשירי IP מפוארים ומבוססי צגים ובמרכזיות ארגוניות הנתמכות על-ידי חומרה חדשה, אולם רוב המשתמשים ממשיכים להשתמש בטלפונים החדשים באותו אופן בו הם השתמשו בטלפונים הישנים, ומנצלים רק יכולות מעטות של מכשירי ה-IP, כמו בדיקת שיחות שלא נענו או שימוש בספר הטלפונים האלקטרוני", אמר נשיא לניהול בגרטנר, בוב הפנר. "למרבית האירוניה, ברוב המשרדים ממוקם טלפון ה-IP עם הצג על שולחן העבודה מאחורי צג המחשב, שהוא גדול יותר ובעל רזולוציה גבוהה יותר".
גרטנר מעריכה כי בחמש השנים הבאות ירכשו ארגונים עסקיים בעולם יותר מ-150 מיליון מכשירי טלפון IP. באזור EMEA ירכשו העסקים מעל 50 מיליון מכשירים. ב-75% מהמקרים, החברות משקיעות בהצטיידות לפחות 150 דולר (117 אירו) יותר מאשר הן צריכות, מכיוון שהן מתמקדות ברכישת מכשירים מבוססי צג, במקום ברכישת מכשירים זולים יותר ללא צג, שאותם ניתן לקשר אל המחשב האישי ולקבל יישומיי תקשורת מאוחדת (Unified Communication).
הפנר ממליץ כי הכסף שייחסך על-ידי רכישת מכשירים זולים יותר, ישמש לרכישת יישומי תקשורת מאוחדת. הדבר יסייע לשלב את יישומי התקשורת עם שירותים אחרים דוגמת מסרים מיידיים, מסרים מאוחדים, סוכן אישי, נוכחות, שיחות ועידה ושירותים ניידים, ובכך ליצור שולחן עבודה מאוחד שבמסגרתו משמש מכשיר הטלפון לתפעול התקשורת הקולית. יישומים אלה יעילים ומועילים בהרבה מהצגים על מכשירי הטלפון IP, ומחירם דומה.
האנליסטים של גרטנר אומרים כי הטלפונים עם הצגים יכולים לספק יישומים מועילים לארגון, אולם במחיר גבוה בהרבה מאשר ניתן לקבלם באמצעות המחשב האישי. חברות שבהן אין לעובדים מחשב על שולחן העבודה, כמו בתחום הקמעונות, הבריאות והייצור, הן הלקוחות המתאימות לרכישת מכשירי ה-IP היקרים. במידה ויש מחשב על שולחן העבודה, עדיף לשקול הצטיידות במכשירי טלפון IP זולים יותר.
"אנחנו לא טוענים שאין צורך במכשירי IP על שולחן העבודה", אמר הפנר, "אלא שכאשר מדובר בתקציבים מוגבלים, החברות צריכות לרכוש א המכשירים הזולים במקום את המכשירים היקרים, ולהתקין יישומי תקשורת מאוחדת (UC). עליהן לרכוש מכשירים הכוללים צגים רק במידה שכבר יש להן פתרונות UC – ועודפי תקציב רכש".
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
