עברון: להפחית ההחזקה בדולרים לטובת אירופאים וין

רפאל עברון מלאומי מדווח, כי בשווקים מצפים לנתוני מכירות הבתים וההזמנות של מוצרים בני-קימא בארה"ב בחודש יולי

ציפיות הנוגעות לריבית הדולרית מהוות את הפקטור העיקרי המשפיע באחרונה על שווקי המטבעות בעולם. ההתמתנות המסתמנת בצמיחה האמריקנית ובקצבי האינפלציה הצפויים גוררות הערכות בדבר סיומו הקרוב של סבב ייקור הריבית הדולרית. תחזית הריבית, כאמור, והגירעונות במאזן התשלומים האמריקני יוסיפו להערכתנו להעיק על הדולר.

משכך, נותרת בעינה המלצתנו מן השבועות האחרונים, להקטין את מרכיב הדולר האמריקני בתיקים לטובת המטבעות האירופאיים והין היפני.

טווחי מסחר הצפויים לשבוע הקרוב: 1.270 עד 1.30 דולר לאירו ו-114.00 עד 116.80 ין לדולר.

בשבוע הקרוב ידווחו בארה"ב: מכירות בתים יד שנייה בחודש יולי (יום ד', צפי של 6.55 מליון יחידות בגילום שנתי), שינוי בהזמנת מוצרים בני-קיימא בחודש יולי (יום ה', צפי לירידה בשיעור של 0.5%), תביעות אבטלה ראשוניות לשבוע שנסתיים ב-20 באוגוסט (יום ה', צפי של 315 אלפי תביעות, לעומת 312 אלפי תביעות בשבוע שקדם), מכירות בתים חדשים ביולי (יום ה', צפי לשחיקה חודשית בשיעור של 2.7%).

על הירידה בציפיות הנוגעות לריבית הדולרית. בהתאמה לתמונת האינפלציה המתונה הצפויה, חוזי הריבית הצביעו בשבוע האחרון על ירידה נוספת בהסתברות (לכ-30% בלבד), כי נראה ייקור נוסף בריבית הדולרית ל-5.5% במהלך השנה. יתר על כן, על פי החוזים העתידיים נראה כי אם בכלל יהיה ייקור נוסף בריבית עד לסוף השנה ייקור זה צפוי להיות האחרון במחזור הנוכחי.

נראה, כי שחקני המט"ח השיבו בשבוע החולף את ציפיות הריבית למרכז תשומת הלב והסיכוי המסתמן כעת לצמצום בפער הריבית ממנה נהנה הדולר עד כה, היווה את הגורם העיקרי המסביר את היחלשותו של המטבע האמריקני השבוע.

נציין, כי אגרות החוב של ממשלת ארה"ב רשמו בשבוע האחרון עליות שערים, לנוכח התגברות בהערכות כי צפויה התמתנות בקצבי הצמיחה והאינפלציה. החוזי האמריקניים על הריבית מקנים הסתברות של כ-30% בלבד לכך שהריבית המוניטרית תיוקר לרמה של 5.50% במהלך השנה.

*מאת: רפאל עברון - אנליסט ראשי במט"ח ובניירות ערך זרים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".