עברון: להפחית ההחזקה בדולרים לטובת אירופאים וין
ציפיות הנוגעות לריבית הדולרית מהוות את הפקטור העיקרי המשפיע באחרונה על שווקי המטבעות בעולם. ההתמתנות המסתמנת בצמיחה האמריקנית ובקצבי האינפלציה הצפויים גוררות הערכות בדבר סיומו הקרוב של סבב ייקור הריבית הדולרית. תחזית הריבית, כאמור, והגירעונות במאזן התשלומים האמריקני יוסיפו להערכתנו להעיק על הדולר.
משכך, נותרת בעינה המלצתנו מן השבועות האחרונים, להקטין את מרכיב הדולר האמריקני בתיקים לטובת המטבעות האירופאיים והין היפני.
טווחי מסחר הצפויים לשבוע הקרוב: 1.270 עד 1.30 דולר לאירו ו-114.00 עד 116.80 ין לדולר.
בשבוע הקרוב ידווחו בארה"ב: מכירות בתים יד שנייה בחודש יולי (יום ד', צפי של 6.55 מליון יחידות בגילום שנתי), שינוי בהזמנת מוצרים בני-קיימא בחודש יולי (יום ה', צפי לירידה בשיעור של 0.5%), תביעות אבטלה ראשוניות לשבוע שנסתיים ב-20 באוגוסט (יום ה', צפי של 315 אלפי תביעות, לעומת 312 אלפי תביעות בשבוע שקדם), מכירות בתים חדשים ביולי (יום ה', צפי לשחיקה חודשית בשיעור של 2.7%).
על הירידה בציפיות הנוגעות לריבית הדולרית. בהתאמה לתמונת האינפלציה המתונה הצפויה, חוזי הריבית הצביעו בשבוע האחרון על ירידה נוספת בהסתברות (לכ-30% בלבד), כי נראה ייקור נוסף בריבית הדולרית ל-5.5% במהלך השנה. יתר על כן, על פי החוזים העתידיים נראה כי אם בכלל יהיה ייקור נוסף בריבית עד לסוף השנה ייקור זה צפוי להיות האחרון במחזור הנוכחי.
נראה, כי שחקני המט"ח השיבו בשבוע החולף את ציפיות הריבית למרכז תשומת הלב והסיכוי המסתמן כעת לצמצום בפער הריבית ממנה נהנה הדולר עד כה, היווה את הגורם העיקרי המסביר את היחלשותו של המטבע האמריקני השבוע.
נציין, כי אגרות החוב של ממשלת ארה"ב רשמו בשבוע האחרון עליות שערים, לנוכח התגברות בהערכות כי צפויה התמתנות בקצבי הצמיחה והאינפלציה. החוזי האמריקניים על הריבית מקנים הסתברות של כ-30% בלבד לכך שהריבית המוניטרית תיוקר לרמה של 5.50% במהלך השנה.
*מאת: רפאל עברון - אנליסט ראשי במט"ח ובניירות ערך זרים
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
