עברון: להפחית ההחזקה בדולרים לטובת אירופאים וין

רפאל עברון מלאומי מדווח, כי בשווקים מצפים לנתוני מכירות הבתים וההזמנות של מוצרים בני-קימא בארה"ב בחודש יולי

ציפיות הנוגעות לריבית הדולרית מהוות את הפקטור העיקרי המשפיע באחרונה על שווקי המטבעות בעולם. ההתמתנות המסתמנת בצמיחה האמריקנית ובקצבי האינפלציה הצפויים גוררות הערכות בדבר סיומו הקרוב של סבב ייקור הריבית הדולרית. תחזית הריבית, כאמור, והגירעונות במאזן התשלומים האמריקני יוסיפו להערכתנו להעיק על הדולר.

משכך, נותרת בעינה המלצתנו מן השבועות האחרונים, להקטין את מרכיב הדולר האמריקני בתיקים לטובת המטבעות האירופאיים והין היפני.

טווחי מסחר הצפויים לשבוע הקרוב: 1.270 עד 1.30 דולר לאירו ו-114.00 עד 116.80 ין לדולר.

בשבוע הקרוב ידווחו בארה"ב: מכירות בתים יד שנייה בחודש יולי (יום ד', צפי של 6.55 מליון יחידות בגילום שנתי), שינוי בהזמנת מוצרים בני-קיימא בחודש יולי (יום ה', צפי לירידה בשיעור של 0.5%), תביעות אבטלה ראשוניות לשבוע שנסתיים ב-20 באוגוסט (יום ה', צפי של 315 אלפי תביעות, לעומת 312 אלפי תביעות בשבוע שקדם), מכירות בתים חדשים ביולי (יום ה', צפי לשחיקה חודשית בשיעור של 2.7%).

על הירידה בציפיות הנוגעות לריבית הדולרית. בהתאמה לתמונת האינפלציה המתונה הצפויה, חוזי הריבית הצביעו בשבוע האחרון על ירידה נוספת בהסתברות (לכ-30% בלבד), כי נראה ייקור נוסף בריבית הדולרית ל-5.5% במהלך השנה. יתר על כן, על פי החוזים העתידיים נראה כי אם בכלל יהיה ייקור נוסף בריבית עד לסוף השנה ייקור זה צפוי להיות האחרון במחזור הנוכחי.

נראה, כי שחקני המט"ח השיבו בשבוע החולף את ציפיות הריבית למרכז תשומת הלב והסיכוי המסתמן כעת לצמצום בפער הריבית ממנה נהנה הדולר עד כה, היווה את הגורם העיקרי המסביר את היחלשותו של המטבע האמריקני השבוע.

נציין, כי אגרות החוב של ממשלת ארה"ב רשמו בשבוע האחרון עליות שערים, לנוכח התגברות בהערכות כי צפויה התמתנות בקצבי הצמיחה והאינפלציה. החוזי האמריקניים על הריבית מקנים הסתברות של כ-30% בלבד לכך שהריבית המוניטרית תיוקר לרמה של 5.50% במהלך השנה.

*מאת: רפאל עברון - אנליסט ראשי במט"ח ובניירות ערך זרים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

מי שממתין למכתב מרשות המסים עושה טעות. "הרבה יותר נכון לפעול שעה אחת קודם. ברגע שהרשות פונה האפשרות לגילוי מרצון כבר לא קיימת”. לדבריה, זה בולט במיוחד בקרב מחזיקי קריפטו, אבל לא רק. "זה יכול להיות גם הכנסות מחו״ל, נכסים שלא דווחו, או כל דבר שנשאר פתוח לאורך השנים".

היתרון בגילוי מרצון, היא מסבירה, אינו רק בהיבט הפלילי אלא גם בשליטה בתהליך. "כשאתה פונה ביוזמה שלך, אתה סוג-של שולט בקצב, במסמכים, ובדרך שבה הדברים מוצגים. כשזה מגיע מהצד של הרשות זה כבר סיפור אחר לגמרי”.


לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

רווחים כלואים: לא לבחור לפי אחוזים


נושא הרווחים הכלואים, לדבריה, סובל מפשטנות יתר. "הרבה חושבים שזה רק לבחור בין 2% קנס לבין 5% או 6% דיבידנד, אבל זו השוואה לא נכונה. לא יוצאים מאותו מספר. אלה חישובים שונים לגמרי".

מעבר לכך, יש גם שיקול של זהות המשלם. "ה-2% זה משהו שהחברה משלמת, וזה לא מוכר כהוצאה. הדיבידנד זה מס שבעלי המניות משלמים. לפעמים צריך למשוך כסף מהחברה רק כדי לשלם את המס".

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.