עברון: להפחית ההחזקה בדולרים לטובת אירופאים וין
ציפיות הנוגעות לריבית הדולרית מהוות את הפקטור העיקרי המשפיע באחרונה על שווקי המטבעות בעולם. ההתמתנות המסתמנת בצמיחה האמריקנית ובקצבי האינפלציה הצפויים גוררות הערכות בדבר סיומו הקרוב של סבב ייקור הריבית הדולרית. תחזית הריבית, כאמור, והגירעונות במאזן התשלומים האמריקני יוסיפו להערכתנו להעיק על הדולר.
משכך, נותרת בעינה המלצתנו מן השבועות האחרונים, להקטין את מרכיב הדולר האמריקני בתיקים לטובת המטבעות האירופאיים והין היפני.
טווחי מסחר הצפויים לשבוע הקרוב: 1.270 עד 1.30 דולר לאירו ו-114.00 עד 116.80 ין לדולר.
בשבוע הקרוב ידווחו בארה"ב: מכירות בתים יד שנייה בחודש יולי (יום ד', צפי של 6.55 מליון יחידות בגילום שנתי), שינוי בהזמנת מוצרים בני-קיימא בחודש יולי (יום ה', צפי לירידה בשיעור של 0.5%), תביעות אבטלה ראשוניות לשבוע שנסתיים ב-20 באוגוסט (יום ה', צפי של 315 אלפי תביעות, לעומת 312 אלפי תביעות בשבוע שקדם), מכירות בתים חדשים ביולי (יום ה', צפי לשחיקה חודשית בשיעור של 2.7%).
על הירידה בציפיות הנוגעות לריבית הדולרית. בהתאמה לתמונת האינפלציה המתונה הצפויה, חוזי הריבית הצביעו בשבוע האחרון על ירידה נוספת בהסתברות (לכ-30% בלבד), כי נראה ייקור נוסף בריבית הדולרית ל-5.5% במהלך השנה. יתר על כן, על פי החוזים העתידיים נראה כי אם בכלל יהיה ייקור נוסף בריבית עד לסוף השנה ייקור זה צפוי להיות האחרון במחזור הנוכחי.
נראה, כי שחקני המט"ח השיבו בשבוע החולף את ציפיות הריבית למרכז תשומת הלב והסיכוי המסתמן כעת לצמצום בפער הריבית ממנה נהנה הדולר עד כה, היווה את הגורם העיקרי המסביר את היחלשותו של המטבע האמריקני השבוע.
נציין, כי אגרות החוב של ממשלת ארה"ב רשמו בשבוע האחרון עליות שערים, לנוכח התגברות בהערכות כי צפויה התמתנות בקצבי הצמיחה והאינפלציה. החוזי האמריקניים על הריבית מקנים הסתברות של כ-30% בלבד לכך שהריבית המוניטרית תיוקר לרמה של 5.50% במהלך השנה.
*מאת: רפאל עברון - אנליסט ראשי במט"ח ובניירות ערך זרים
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
היו"ר, המנכ"ל והסמנכל"ית - הצמרת של מנורה נחקרה באזהרה
המשטרה בודקת קשרים בין סוכן הביטוח עזרא גבאי לחברות הביטוח, ובראשן מנורה מבטחים והראל; במנורה מדגישים כי מדובר באנשי מקצוע ומצהירים על שיתוף פעולה מלא עם החוקרים
החקירה המשטרתית בפרשת השחיתות בהסתדרות הגיעה גם לצמרת אחת מחברות הביטוח הגדולות בישראל. שלושה מבכירי מנורה מבטחים מנורה מב החז -1.43% נחקרו באזהרה, אחרי שחוקרי יאח"ה הגיעו למשרדי החברה וביקשו מסמכים במסגרת תיק החקירה
המכונה "יד לוחצת יד". במשטרה מגדירים את החשדות כעבירות מתחום השחיתות הציבורית, והבדיקה נוגעת, בין היתר, לקשרים עם סוכן הביטוח עזרא גבאי, שנמצא בלב הפרשה.
שלושת הבכירים שנחקרו הם ארי קלמן, מנכ"ל מנורה מבטחים, יהודה
בן אסייג, לשעבר מנכ"ל מנורה ביטוח וכיום יו"ר החברה, ואורית קרמר, סמנכ"לית תחום הבריאות במנורה ביטוח. החקירה בוצעה באזהרה, והמשטרה אינה מפרטת בשלב זה את חלקם המדויק של השלושה בפרשה או את היקף המעורבות הנבדקת בעניינם.
במנורה מבטחים מסרו בתגובה
כי מדובר באנשי מקצוע מוערכים, "כאמור, שלושת בכירי החברה התבקשו על ידי המשטרה להגיע לחקירה וכך כמובן עשו. השלושה הם אנשי מקצוע מוערכים בעלי ניסיון רב של עשרות שנים ומוניטין מצוין. מנורה ואנשיה ימשיכו לשתף פעולה כנדרש ויספקו כל מידע שיתבקש, כפי שנעשה עד כה".
על פי הערכות, החקירה מתמקדת בין היתר בפעילותו של סוכן הביטוח עזרא גבאי, שעבד בהיקפים משמעותיים עם מנורה מבטחים ועם חברת הראל. לפי החשד, גבאי ניצל קשרים עם ראשי ועדי עובדים בהסתדרות כדי לקדם מינויים של מקורבים כדירקטורים בחברות ממשלתיות וציבוריות.
בתמורה, כך על פי החשד, הופנו עובדים לאותה סוכנות ביטוח שבבעלותו.
- "מי שחושב ש-2025 הייתה שנה קלה לתשואות - טועה; זו הייתה שנה מבלבלת"
- מנורה: תשואה על ההון של 31.6%; הרווח הנקי טיפס בכ-9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד עולה כי גבאי עשה, לכאורה, שימוש בקשריו עם יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, במטרה להשפיע על מינויים בחברות שונות. בתמורה, על פי החשד, התקבלו כספים וטובות הנאה נוספות. בר־דוד נעצר
במסגרת הפרשה והורחק מתפקידו.
