מכתשים אגן: צניחה של 24% ברווח הנקי לרבעון

לעומת הרבעון המקביל אשתקד, מכירות החברה הסתכמו ב-462 מיליון דולר, עליה של 10.9%, הירידה הצפויה ברווחים נבעה בין היתר מעלייה במחירי האנרגיה, החלשות האירו, והתחזקות הריאל הברזילאי
דותן לוי |

מכתשים אגן, החברה הגנרית הפועלת בתחום המוצרים להגנת הצומח, דיווחה היום (ב') על תוצאותיה לרבעון השני של שנת 2006.

הרבעון השני של של 2006 עמד בסימן המגמות שבאו לידי ביטוי גם ברבעון הראשון של 2006 ואשר משפיעות השנה על שוק האגרוכימיה העולמי ובכלל זה: - פתיחה מאוחרת של העונה החקלאית באירופה ובארצות הברית, היחלשות האירו והתחזקות הריאל הברזילאי, העלייה במחירי האנרגיה, חומרי גלם, וההובלה הנובעים מהעלייה במחירי הנפט.

בצד המכירות, מסכמים בחברה את הרבעון עם סכום של 462 מיליון דולר, עלייה של 10.9% לעומת 416.5 מיליון דולר הרבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה של השנה גדלו מכירות החברה ב- 2.4% והגיעו ל- 955.9 מיליון דולר לעומת 933.5 מיליון דולר אשתקד.

גידול במכירות נרשם בכל האזורים ובמיוחד בצפון אמריקה, דרום אמריקה ובאוסטרליה. בצפון אמריקה הגיעו המכירות ברבעון ל- 105.8 מיליון דולר, גידול של 18.3% (16.3 מיליון דולר). בדרום אמריקה הסתכמו המכירות ברבעון ב- 83.4 מיליון דולר גידול של 14.9% (10.8 מיליון דולר). המדינה שבלטה בצמיחה הרבעונית והחצי שנתית היא אוסטרליה.

מנגד, תוצאות מאכזבות, אך צפויות, ברווח הנקי הרבעוני שהסתכם ב 40.2 מיליון דולר או רווח של 8 סנט למניה מדוללת - צניחה של 19.5% ברווח הנקי. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון השני ב - 199.8 מיליון דולר.

צד חיובי נוסף - תזרים המוזמנים שרשמה החברה מפעילות שוטפת עומד על כ-200 מיליון דולר. תזרים זה מהווה גידול לעומת 132.7 מיליון דולר ברבעון המקביל. בין היתר, הושפע סעיף זה מקיטון בסעיף ההון החוזר של החברה. התזרים צפוי לשרת את החברה ולהוות מנוף לביצוע פעולות עתידיות בתחומים שונים בינהם גם רכישות.

כאמור, שוק האגרוכימיה כולו סבל מהשפעות שפגעו בתוצאות הרבעוניות. מסקירת חברות האגרוכימיה הגדולות אשר פירסמו את תוצאותיהן עולה מגמה דומה בהשוואה לרבעון הקודם, רבעון אשר בו התקשו החברות להציג צמיחה חיובית בעסקיהן. סינג'נטה דיווחה על יציבות במכירותיה בסקטור הגנת הצומח, ומכירות דו-פונט אף ירדו בכ-4.3%. מונסנטו אף היא דיווחה על צמיחה אפסית בסקטור הגנת הצומח.

בהתייחסו לתוצאות אמר דני בירן, יו"ר דירקטוריון מכתשים אגן, " מכתשים אגן הוכיחה ברבעון השני את יכולתה לפעול בתנאי שוק מאתגרים ולהמשיך לצמוח גם בשנה כזו אני סמוך ובטוח כי הנהלת החברה תדע לנצל את המציאות הנוכחית על מנת לפעול להמשך ישום האסטרטגיה ארוכת הטווח של החברה לצמיחה, ולהרחבת היתרון התחרותי שלה בשוק האגרוכימיה".

לדברי שלמה ינאי, מנכ"ל מכתשים אגן, " הצלחנו לצמוח ברבעון השני למרות ירידת השוק כולו ועל רקע התנאים המאוד מאתגרים של תעשיית האגרוכימיה השנה. כפי שאמרנו ברבעון הקודם, השלמנו את החסר מהרבעון הראשון ומכירות החברה גדלו ברבעון זה ביותר מ-10% "

ינאי הוסיף: "אנחנו ממשיכים להרחיב את נתח השוק שלנו ומתמקדים באזורים אותם הגדרנו בתוכנית האסטרטגית כיעדים לצמיחה, ביניהם השווקים בארצות הברית ובאוסטרליה. המציאות בשוק יוצרת גם הזדמנויות. מתחילת השנה ועד עתה רכשנו שלוש חברות וקיבלנו 87 רישויים נוספים. בכוונתנו להגביר את המאמץ, ולהמשיך את מגמת הצמיחה, תוך ניצול יתרונותיה היחסיים של מכתשים אגן".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

חותים בים
צילום: טוויטר

החות'ים חיבלו בכבלים ופגעו באינטרנט במדינות המפרץ, הודו ופקיסטן

כבלי תקשורת תת־ימיים שנפגעו סמוך לג'דה, סעודיה, הובילו לשיבושים חמורים בגישה לאינטרנט בהודו, פקיסטן ומדינות המפרץ; החשד הוא חבלה מכוונת מצד החות'ים, אם כי הם מכחישים; בנוסף, מיקרוסופט דיווחה על שיבושים בפלטפורמת Azure, אך עדכנה כי המצב התייצב; ממשלת תימן הגולה מאשימה את החות'ים בנסיונות פיתוח נשק כימי
רן קידר |
נושאים בכתבה חות'ים

פעולת חבלה בים האדום גרמה לשיבושים משמעותיים באינטרנט במדינות רבות באסיה ובמזרח התיכון, ביניהן איחוד האמירויות, הודו ופקיסטן. לפי הדיווחים חיתוך של כבלי תקשורת תת־ימיים העוברים סמוך לג'דה שבסעודיה הוביל לפגיעה בקישוריות האינטרנט באזור רחב. אמנם הגורמים הרשמיים טרם הצביעו על מבצע החבלה, האצבע המאשימה מופנית לעבר המורדים החות'ים בתימן, שפעלו בשנים האחרונות נגד מטרות ימיות באזור, בין היתר במסגרת מאבקם המדיני־צבאי על רקע המלחמה בעזה. 

החות'ים כבר הכחישו בעבר כל קשר לפגיעות בכבלים, אך ערוץ החדשות החות'י "אל מסירה" דיווח אתמול על חבלה באותו אזור.

החבלה פגעה גם במיקרוסופט, /הודיעה באתר הרשמי שלה על שיבושים צפויים למשתמשי פלטפורמת Azure במזרח התיכון. החברה ציינה כי "חתכים בכבלים הסיביים בים האדום משפיעים על תעבורת מידע במספר אזורים", אך הבהירה כי משתמשים מחוץ לאזור אינם צפויים להיפגע. שעות לאחר מכן, פרסמה עדכון לפיו הבעיה טופלה והגישה חזרה להתייצב.

שירות הענן של מיקרוסופט משרת מאות מיליוני משתמשים פרטיים, מוסדיים וביטחוניים , לרבות גופים ממשלתיים, ובכללם גם מערכת הביטחון הישראלית. פגיעה בפלטפורמה מהווה אירוע רגיש במיוחד, בעיקר בתקופה של לחימה מתמשכת בדרום.

כבלים קריטיים, תיקון מורכב

הכבלים שנפגעו כוללים את מערכת SEA-ME-WE 4, המחברת בין דרום מזרח אסיה, המזרח התיכון ומערב אירופה, וכן את מערכת IMEWE, המחברת בין הודו לאירופה דרך המזרח התיכון. שתי המערכות נשלטות על ידי תאגידים מהודו ומאירופה, אך נכון לעכשיו לא התקבלו מהם תגובות פומביות.