3 הרוגים ועשרות פצועים במתקפה על חיפה
שעות ספורות לאחר האסון בכפר-גלעדי, ושוב פגיעה קשה בעורף הישראלי: 3 בני אדם נהרגו ו-48 בני אדם נפצעו, מתוכם 2 קשה, לאחר ששלושה מטחים נחתו בחיפה זמן קצר לפני השעה 20:00. הרקטות פגעו ישירות במבנים בעיר התחתית ובכרמל. כוחות מד"א ויחידת החילוץ של פיקוד העורף הגיעו לבניין שספג פגיעה קשה כדי לסייע בפינוי הפצועים. החשש הוא שישנם לכודים בבניין.
הפגיעה הקשה ביותר התרחשה באחת השכונות הידועות בעיר. מדובר באיזור שבו הבתים צפופים מאוד, ולרוב הוא הומה אדם. אחד הבתים ספג פגיעה ישירה וחלק ממנו קרס. החשש הגדול הוא שישנם לכודים בין ההריסות, וכוחות הצלה גדולים הוזעקו למקום.
"שמענו פיצוץ אחרי פיצוץ. אנשים עפו לכל הכיוונים", סיפר עו"ד עבד זאטוט, תושב השכונה שנפגעה ל-nrg מעריב. "מהר הברחנו את הילדים לחדרי הסגורים. יש פה אנשים שמזלזלים בהוראות וחבל שזה כך. אני קורא לכולם: הטיל לא מבדיל בין יהודים לערבים. הישארו בבית".
מנאעל חרירי, תושבת השכונה, סיפרה שלכוחות ההצלה לקח כ-12 דקות להגיע לזירה. "במקום אחד כן הגיעו, אבל לכאן היה קשה להם להגיע, אולי בגלל דרכי הגישה. אנחנו במצוקה גדולה. אין לנו אזעקות בזמן ואין לנו מקלטים ראויים".
אלון הכהן, תושב חיפה שהיה במקרה במקום, סיפר שלא נשמעה אזעקה לפני שנחתו הקטיושות. "שמענו פיצוץ אחרי פיצוץ. אנשים ברחו לכל הכיוונים. התחלנו לחלץ אנשים בידיים".
רב פקד אנשל פרידמן, הרב הראשי של המחוז הצפוני במשטרה, היה בין הראשונים שהגיעו לזירה. "היתה בהלה גדולה וצעקות, אבל מהר התחלנו לחלץ את האנשים מהבתים. גם האזרחים עזרו לנו לפנות את הפצועים".
מאז הבוקר נורו לעבר הצפון יותר מ-160 קטיושות. המטח הקטלני ביותר נחת בכפר-גלעדי שבגליל העליון בסביבות השעה 12:00. 11 בני-אדם נהרגו וכ-10 נוספים נפצעו, אחד מהם קשה מאוד ושניים קשה.
מוקדם יותר בבוקר נחתו שלוש קטיושות בשטחים פתוחים במעלות. לא נגרם נזק ולא היו נפגעים. מערכת האזעקה הופעלה הבוקר גם בנהריה, צפת, טבריה, קריית-שמונה, שלומי וראש-הנקרה. בכל המקרים לא דווח על נחיתת קטיושות.
סמוך לשעה 15:00 שוב חודש הירי. תחילה נשמעו צפירות אזעקה בחיפה ובזכרון יעקב, אך לא דווח על נפילות במקומות אלה. מספר דקות לאחר מכן, נחת מטח של שש קטיושות בקריות. שתי רקטות נחתו בקריית-מוצקין, אחת פגעה במבנה שהיה ריק באותו זמן ואיש לא נפגע, ורקטה שנייה פגעה בכביש. קטיושה נוספת פגעה במבנה תעשייה בקרית-חיים וגרמה לנזק כבד. פגיעה נוספת התרחשה בשטח פתוח סמוך לקריית-אתא וכתוצאה מבך פרצה שריפה גדולה. בכל המקרים לא היו נפגעים.
בסביבות השעה 16:30 אחר הצהריים פגע מטח קטיושות בכמה מיישובי הגליל המערבי. לא דווח על נפגעים, אך ביישוב שלומי נגרם נזק למבנה אחד.
טילים נוספים נורו בצהריים לעבר קריית-שמונה ואזור כרמיאל. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. שני טילים נחתו בשטחים פתוחים סמוך לעכו, ושבעה טילים נורו לעבר נהריה ונחתו אף הם בשטחים פתוחים.
הירי התחדש סמוך לשעה 19:00. כמה קטיושות נחתו בשטחים פתוחים בקריות. לא היו נפגעים. כמה דקות לאחר מכן נחת מטח קטיושות נוסף בעמק יזרעאל. אזעקות התראה נשמעו בזכרון-יעקב וחדרה. עד כה לא ידוע על נפילת קטיושות בערים אלה.
במקביל לירי הקטיושות חידש חיל האוויר את התקיפות על שכונת דח'ייה שבדרום ביירות והפציץ עד כה 10 מבנים ששימשו את חיזבאללה. כמו כן, כוח קרקעי של צה"ל השמיד שני משגרים ששימשו לירי קטיושות לעבר ישראל בכפרים קונין וצידקין בדרום לבנון. בנוסף, תקף חיל האוויר משגר נוסף, ששימש לירי טילים לעבר חיפה.
בהכנת הכתבה השתתפו אמיר בוחבוט ודני ברנר.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
