המלחמה בצפון "דלגה" על אחד העם: טבע זינקה 5.5%
הקטיושות והחיזבאללה לא עוצרים את המשקיעים בתל אביב, המגמה החיובית שלטה לאורך כל שעות המסחר, כשבסיום חתמו המדדים המובילים בעליה של כ-0.9%. המומנטום החיובי התחזק מעט לקראת סגירה בעקבות פתיחה חיובית במדדי ניו יורק.
נקודה חיובית נוספת הסתמנה מפגישתה של מזכירת המדינה האמריקנית, קונדליזה רייס, הבוקר עם ראש הממשלה. בדבריה, הביעה תמיכה וגיבוי לישראל, והציגה בין היתר דרישה לפרק את החיזבאללה מנשקו באזור שמדרום לליטני.
בזירה הביטחונית: ערי הצפון ספגו היום מטחי קטיושות כבדים, נפילות אותרו בחיפה, עכו ראש פינה ונהריה. במטח קטיושות שספגה מעלות נפצעו 5 אנשים, ובכפר מראר ליד כרמיאל נהרגה בת 15 בעת שהלכה בסמוך למסגד הכפר.
בעולם, החל המו"מ על מבנהו והיקפו של הכח הבינלאומי שיגיע לדרום לבנון בעתיד כאשר יושגו הבנות בין הצדדים.
כאמור, בנק ישראל והעומד בראשו, הנגיד סטנלי פישר, החליטו שלא לקחת סיכונים מיותרים, אתמול (ב') לאחר סיום המסחר הודיעו, כי הריבית במשק הישראלי תועלה בשיעור של 0.25% ותעמוד על רמה של 5.5%. בבנק ישראל מסבירים, כי העליה הגיעה עקב ההסלמה בשבועיים האחרונים בזירה המדינית-ביטחונית שעלולה להוביל להאטה בצמיחת המשק בעקבות הירידה בצריכה הפרטית וכן להקטנת העודף התקציבי של הממשלה עקב הגידול בהוצאות הממשלה לצד ירידה בהכנסות.
לצד ההחלטה על העלאת הריבית פירסם בנק ישראל אומדן לגבי אובדן התוצר בעקבות הלחימה בצפון. הודגש כי אם הלחימה תסתיים בזמן הקרוב, הפגיעה תהייה נמוכה, עד כ-1%, והתוצר ירד ב-5.5 מיליארד דולר.
מדד ת"א 25 עלה 0.90% לרמת 789.87 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 0.85% לרמת 804.13 נקודות, ומדד הטכנולוגיה - תל טק 15 חתם כמעט ללא שינוי כשהוא מוסיף 0.04% לרמת 328.89 הנקודות.
בשווקי העולם: המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את המסחר בעליות שערים, הנאסד"ק מוסיף 0.74%, והדאו ג'ונס מתחזק ב-0.17%. באסיה, חתמו הבורסות את יום המסחר השני לשבוע בעלייה לשיא של שבועיים, כשהניקיי מטפס ב-1.4%. באירופה נסחרים המדדים המובילים בעליות קלות, הדקס מוסיף 0.21%, הפוטסי מתחזק 0.62%, ומדד פריס עולה 0.73%.
במסחר במט"ח: לנוכח העלאת הריבית מאתמול המשיך הדולר במגמת הירידות כשהוא משיל 0.76% ושערו היציג 4.428 שקל, האירו נחלש ב-0.57% ושערו היציג נקבע על 5.6016 שקל. הזוג אירו/דולר נסחר בירידה ונסחר סביב רמות של 1.2640.
מניות במרכז
מניות החברה לישראל ומניות חברת הבת כיל המשיכו לטפס גם היום, ברקע, לאחר משא ומתן של למעלה מחצי שנה נסגרה עסקת מכירת אשלג לסין לשנת 2006 על ידי חברת האשלג הבילרוסית (bpc), במחיר של כ-25 דולר לטון. בהודעה שנמסרה לבורסה נמסר כי כיל דשנים מצויה במגעים לסגירת עסקה עם הלקוח המרכזי שלה בסין בתנאים דומים.
חברה שישית בקרב חברות הביטוח המזהירות, אתמול הצטרפה חברת הביטוח - איילון בפרסום אזהרת רווח לרבעון השני. החברה דיווחה לבורסה כי רווחי הרבעון צפוים לרדת בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והרבעון הקודם, אך לא ציינה את היקף הפגיעה. באיילון הבהירו כי הפגיעה היא בריווחיות מהשקעה בשוק ההון ואין היא מהווה שום אינדיקציה לגבי שינוים במרכיבי הרווחיות האחרים של החברה, לרבות התוצאות החיתומיות של הפעילות הביטוחית, היקף הפרמיות וכן תחומי פעילות שאינם ביטוחיים.
דניה סיבוס, החברה הבת של אפריקה ישראל, הודיעה היום, כי חתמה על הסכם מימון לפרויקט דרך 431. היקף הפרויקט מוערך בכ-1.8 מיליארד שקל, ולמטרת הקמתו הוקמה חברה חדשה בשם נתיבי היובל הנמצאת בבעלות מלאה של דניה סיבוס. הכביש החדש צפוי לעבור מראשל"צ (נתיבי איילון דרום) עד כביש 1 (ירושלים-ת"א) בואכה העיר מודיעין.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
