החוזים העתידיים מרמזים על פתיחה חיובית בוול סטריט
החוזים העתידיים על בורסות וול סטריט מסמנים בשעה זו על פתיחה חיובית. ברקע, אמש נחתם המסחר בוול סטריט בעליות שערים ומחירי הנפט מחליקים במעט במסחר המוקדם.
המשקיעים ימתינו בדריכות לנאומו של נגיד ה-FED, אלן גרינספאן, הצפוי לנאום בשעה 17:00 שעון ישראל. למרות שבנאומו הוא צפוי להתייחס למדיניות הבנקים המרכזים, מקווים המשקיעים לקבל רמזים כלשהם לגבי עתידה של הריבית הדולרית.
והיום יפתח מדד הדאו ג'ונס ברמה של 10,450.63 נקודות ומדד הטכנולוגיה - הנאסד"ק - יחל להסחר ברמה של 2,134.37 נקודות. ומדד ה-S&P 500 ברמה של 1,212.38 הנקודות.
במרכז
מניות חברת הטכנולוגיה Hewlett-Packard (סימול:HPQ) מטפסות במסחר המוקדם בכ-1%. ברקע, החברה רוצה לרכוש ב-4 מיליארד דולר מניות בחזרה. מניות החברה צפויות לרכז עניין רב.
בישראליות
האם נקסוס תמשיך לרכז עניין גם היום? לאחר שאמש זינקו מניות החברה ב-22.03% לרמה של 7.2 דולר, ויום לפני חתמה המניה בירידה של 14.5%. עקב חשש מפני תוצאותיה הכספיות של החברה, אולם, התוצאות שפורסמו אמש שכללו לראשונה את פעילות שגריר ופוינטר, גילו בדיוק את ההפך מה שמקשה להבין את הסיבה לנפילה החדה מיום קודם.
גם מניות אלביט מערכות וכור עתידות להמשיך ולרכז עניין. ברקע, התקדמו אמש צעד נוסף במיזוג הבטחוני בין שתי החברות, כור רכשה 2.45% ממניות אלביט מערכות תמורת כ-25 מיליון דולר, בנוסף מכרה 5% ממניות תדיראן קשר לאלביט מערכות תמורת כ-23 מיליון דולר. עם השלמת שלב זה, כור מחזיקה ב-13.9% ממניות תדיראן קשר ו-7.8% ממניות אלביט מערכות ואלביט מערכות מחזיקה בכ-26% ממניות תדיראן קשר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
