משרד האנרגיה מקדם הקמת כבל תת ימי בין קפריסין לישראל
משרד האנרגיה, הודיע כי החל בחודשים האחרונים בבחינה של קידום תכנון והקמה של כבל חשמל תת ימי, בין קפריסין לישראל. הכבל צפוי לצאת מישראל אל עבר קופנוי שבקפריסין, ומשם לכרתים ולחצי האי היווני, ובכך להתחבר אל רשת החשמל האירופאית.
על פי הודעת המשרד, בחודשים האחרונים הוא פועל ברמה המדינית לבחינת שיתופי הפעולה עם קפריסין, יוון והאיחוד האירופאי, ובמקביל עורך בחינה של הפרויקט ומשמעויותיו על המשק הישראלי.
הפרויקט, מתוכנן בקיבולת של 1000 מגה ואט, עם אופציה עתידית להגדלה ל-2000 מגה ואט, ומקודם ע"י יוון וקפריסין. לפרויקט 3 מקטעים: ישראל-קפריסין, קפריסין-כרתים, כרתים-אטיקה. שלושת המקטעים, הוכרו עלי ידי האיחוד האירופאי כ-PCI - Projects of common interests. מימון הפרויקט על ידי האיחוד והמדינות השותפות, יקבע בהמשך בהתאם להסכמים שיחתמו בין הצדדים.
- 7.משקיף צפוני 20/10/2020 16:20הגב לתגובה זובהסכם מתווה הגז הוא התפאר שמחירי החשמל לצרכנים יוזלו ומחירי תשומות הייצור ירדו דבר שיביא להוזלות לצרכנים. האם ראיתם משהו מזה? עכשיו הוא מתחיל עם סיפורים חדשים של הכבל התת ימי. כנראה למד משהו מאדונו אלוף השקרים
- 6.טייס טוסטוס 18/09/2020 02:26הגב לתגובה זובשטח הרבה לא קורה.
- 5.דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)דירה=קורת גג 18/09/2020 01:23הגב לתגובה זו
- 4.אליהו 08/09/2020 13:41הגב לתגובה זוכמות החשמל יורדת בדרך בגלל המרחק (בפשטות), הרבה יותר הגיוני לייצר פה. או בעיזה עולם עתידי שאנחנו מייצרים את כל האנרגיה בדרך מתחדשת זולה ואז לייצא לחו"ל...
- זה כבל HVDC בעל אחוזי הפסד מזעריים (ל"ת)טייס טוסטוס 18/09/2020 02:25הגב לתגובה זו
- 3.יעקב 07/09/2020 17:59הגב לתגובה זורק עלות תחזוקה של כבל כזה תעלה על הרווח הצפוי מהכבל
- 2.ערן 07/09/2020 17:18הגב לתגובה זומתעסק בחרא. מדינה של שמש לא מנצלת כלום בגרמניה מדינה אפרורית יש אנשים ישרים שמנהלים את המדיניות ואחוז השימוש באנרגיה סולארית היא פי עשרות מישראל המושחתת
- שמוליק 07/09/2020 19:50הגב לתגובה זואז למה הם צריכים עוד צינור גז מרוסיה עם כל כך טוב שם עם מתחדש? אולי כל המתחדש שם כי אין להם מקורות אנרגיה? זה מאין ברירה?
- 1.שמוליק 07/09/2020 12:39הגב לתגובה זואיך זה כלכלי לבנות צינור גז יקר לאירופה, לייצא להם גז, וגם לבנות קבל יקר כדי לקנות חשמל בחזרה שהם ייצרו מהגז שלנו. חוץ מזה בקפריסין אין מקורות יצור חשמל - אם כבר אז לייצר להם חשמל ולא הפוך. קפריסין מייצרת חמשל מנפט מיובא. הפעולות של שטייניץ בזמן האחרון הפסיקו להיות הגיוניות, כל ההתעסקות עם אנרגיות שמש.

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית
מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי
עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.
בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.
פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".
- עמק המעיינות ובית שאן מתחברים לגז הטבעי
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"
בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.