שטייניץ דוחה את הדד ליין להצעות חיפוש גז - "ההיענות רבה"
שר האנרגיה, יובל שטייניץ, דחה היום (ה') את המועד להגשת ההצעות לחיפושי גז בשטח ימה של ישראל, על מנת לתת לחברות עוד זמן כדי ללמוד את החומר. במסגרת הליך פתיחת הים לחברות בינלאומיות, משרד האנרגיה פתח בנובמבר האחרון את חופי ימה של ישראל לחיפוש גז טבעי וזאת לאחר למעלה מ-4 שנים בהם היה סגור לחלוקת רישיונות חדשים.
משרד האנרגיה מאריך כעת מציע 24 בלוקים הממוקמים במים הכלכליים של ישראל. כעת החברות הבינלאומיות יוכלו להגיש את הצעתן עד ה-10 ביולי השנה.
שטייניץ: "בחודשים האחרונים קיימנו מספר כנסים בכדי לעודד חברות אנרגיה להשתתף בהליך התחרותי של פתיחת המים הכלכליים לחיפושי גז טבעי ונפט חדשים. להכרזה על פתיחת הים קדמה עבודת הכנה מעמיקה על ידי חברת בייסיפ, ותוצאותיה מצביעים על כך, שרוב מאגרי הגז הטבעי עדיין ממתינים לגילויים. לאור בקשות חוזרות אלינו והיענות רבה, החלטנו להאריך את ההליך התחרותי המתקיים, ולאפשר לחברות ללמוד את הליך ולקחת בו חלק. החזון שלנו הוא שבעוד כעשור, ישראל הופכת לשחקן משמעותי בתחום הגז הטבעי, ותספק גז טבעי באזורנו וגם באירופה".
בהקשר זה, המהלך של שטייניץ מגיע כשברקע מצרים השכנה סיפקה בשבוע שעבר מספר בשורות. האחת, מצרים צופה תגליות חדשות בשטחה במחצית השנייה של 2017. השנייה, בכוונתה לייצא גז מהמדינה כבר בשנת 2019. השלישית: אספקת הביקוש המקומי צפויה להגיע כבר בשנת 2018. (לכתבה המלאה)
בנוגע לשאלה האם מצרים תזדקק לגז לאחר שתגיע לאספקה עצמית, בלידר שוקי הון לא מודאגים. לפי האנליסט יונתן שוחט הפרסומים האחרונים בנוגע ל"חיסול הסיכוי ליצוא גז טבעי מישראל למתקני ההנזלה במצרים", הם מוגזמים. "מרבית הגורמים עדיין תומכים בקיום אופציית היצוא למתקני ההנזלה, ביניהם מאזני הביקוש וההיצע לגז טבעי במצרים, אשר מוכיחים כי המשק מצוי במחסור עצום של גז טבעי; הגידול ביבוא הגז למצרים והתאוששות מחירי האנרגיה בעולם".
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- יו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.אין שום ביקושים-שלא יעבדו עליכם (ל"ת)אבי 09/02/2017 15:08הגב לתגובה זו
- 2.ברגר 09/02/2017 14:27הגב לתגובה זוהמדינה. יותר ממי שאמר "לא תחסום שור בדישו"
- 1.ערן 09/02/2017 14:16הגב לתגובה זוהאנשים שמנהלים את הכסף שלנו הם חובבנים במקרה הטוב. מה הקשר בין הביקושים המצרים למתקן ההנזלה שנמצא במצריים. גז למצרים יגיע במצב גז, וגז שיגיע למתקן ההנזלה זה גז שמנזילים כדי לשנע לאירופה. מצרים לא צריכה את הגז שלנו, ובחודשים הקרובים הם צפויים להודיע על עוד תגליות, כך שהסיכויים עולים שהם לא צריכים אותנו, והאם בכלל הם יחליטו שהם לא שומרים את כל הגז שלהם לעצמם, הם ישתמשו במתקנים שברשותם כדי להנזיל גז וליצא בעצמן לאירופה. למי שיש שכל בורח מלוויתן כמו מאש

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.
