חוות כרייה ביטקוין - בלוקצ'יין
צילום: יח"צ

הביטקוין ימשיך לעלות בינתיים, אבל הסכנות גדולות

מטבע הקריפטו הפופולרי בעולם המריא בשנה האחרונה לגבהים חדשים בשל התמסדותו של השוק וכניסתו למיינסטרים של המשקיעים. אבל רגולציה ומיסוי, עלויות כרייה גבוהות ומפוקפקות והיות התעשייה זוללת חשמל, עלולים להעיב על המטבעות הווירטואליים
ארז ליבנה | (9)

בין אם מכירים בערך של מטבעות הקריפטו ובין אם חושבים שמדובר בבועה שעתידה להתפוצץ, ראשית חייבים להכיר בחשיבות הבלוקצ'יין שהוצגה לעולם ב-2008. הטכנולוגיה, שמאפשרת שליטה מבוזרת במערכות ממוחשבות, לכעצמה משנה סדרי עולם ותמשיך לעשות זאת. למרות התנודתיות שלהם, גם המטבעות עצמם הופכים להשקעה לגיטימית, אבל גם לאמצעי תשלום. אבל לא רק הטכנולוגיה חשובה. גם המחשבה מאחורי המטבע, שלראשונה הוציא את השליטה מידיו של גורם אחד ונתן לשווי להיות נתון כולו לכוחות השוק, יצר מציאות חדשה בזירה הפיננסית הגלובלית.  

 

השינוי בתודעה, מאז הוצג הביט לראשונה ועד ימינו, הוא עמוק. נתחיל מזה שישנם עשרות מטבעות, כשהדברים שבאמת מייחדים אותם זו התנודתיות הרבה ועלויות כרייה גבוהות. אבל הם הולכים וצוברים לגיטימיות. הביטקוין לא היה מגיע למחירים של צפונה ל-50 אלף דולר ושווי שוק של טריליון דולר, לולא משקיעים כשירים ומוסדיים היו נכנסים. כשג'יי פי מורגן נותן מחיר מטרה של 146 אלף דולר לביטקוין, אז יודעים שהמטבע נכנס למיינסטרים.

 

רק לאחרונה הודיע המיליארדר והבעלים של קבוצת ה-NBA הדאלאס מאבריקס, מארק קיובן, שיאפשר לרכוש כרטיסים ומרצ'נדייס באמצעות מטבע דוג'קוין – שהומצא כבדיחה על מטבעות הקריפטו. את המטבע דוחף לאחרונה גם הבעלים והמנכ"ל של טסלה (TSLA) אילון מאסק, שהחברה שלו הודיעה כי בחודש ינואר השנה רכשה 1.5 מיליארד ביטקוין ותאפשר ללקוחות לשלם באמצעות מטבע הבלוקצ'יין בעבור מכוניותיה. חברה של המאה ה-21, שפועלת בשיטות הפיננסיות של המאה ה-21.

עקבות הפחמן של התעשייה - כמו של לונדון

מחקר חדש של הכלכלן ההולנדי אלכס דה-וריס יצר את מדד צריכת האנרגיה של הביטקוין, אחד מהניסיונות הראשוניים להעריך כמה אנרגיה צורכת מערכת הביטקוין בכללותה. ב-2017, הרשת השתמשה באותה הכמות של חשמל שבה השתמשה אירלנד. להערכת דה-וריס, כיום המערכת צורכת כמעט פי 3 ומהווה 1% מתצרוכת החשמל העולמית.

 

כריית הביטקוין נעשית באמצעות מחשבים וחוות שרתים עצומות, ש-60% מההוצאות של החברות הן על חשמל. אבל בשל התגברות הצריכה, ובמחיר ממוצע של 42 אלף דולר לביטקוין, הכורים ירוויחו 15 מיליארד דולר. "כש-60% מההכנסות הולכות לכסות הוצאות חשמל, שמתומחרות לפי מחיר של 5 סנט ל-KW, המערכת כולה יכולה לצרוך 184 טרה-וואט שעתי", מעריך דה-וריס.

 

"אם משקללים את הצריכה המקסימלית, היא תיצור תביעת אצבע פחמנית ששוות ערך לפליטות הפחמן במטרופולין של לונדון", כתב והוסיף שמדינות צריכות לפעול לצמצום כרייה בשטחן. "ובעוד הביטקוין עצמו הוא מטבע בלי מערכת שליטה, חלק ניכר מהאקוסיסטם שלו הוא לא כזה. כורים גדולים יכולים להיות מטורגטים על ידי העלאת תעריפי החשמל, איסור פעילות במקרים קיצוניים גם עיקולים של ציוד", המשיך וכתב כי צריך למסות את יצרניות חברות ייצור הכרייה, כמו ביטמיין, בדומה למיסוי הקיים בתעשיית הטבק.

 

הבעיה עם ביטקוין – הוא לא משקלל בתוכו דבר

הערך של הביקטוין נוצר אך ורק מדבר אחד – הביקוש שיש למטבע. זו מערכת סגורה שאינה מגובה בשום דבר בעל ערך, פרט לכמות המטבע הקיים בשוק לעומת כמות הדורשים לו. אם ישקללו פנימה את עלויות הכרייה והחשמל שצריך לתחזק את המערכת באופן כללי, ערכו ירד בצורה קיצונית. יתר על כן, בעוד שכסף פיאט, כלומר מזומן, אמור להיות יחס ישר לכמויות הזהב שיש למדינה בכספות, לביטקוין אין גיבוי.

קיראו עוד ב"מטבעות דיגיטליים"

 

עוד אספקט שצריך להתייחס אליו, הוא לעובדה שככל שהקריפטו נכנס יותר למיינסטרים, ככה הוא תופס את עיניהם של בכירי הרגולטורים בעולם, כשרק לאחרונה, שרת האוצר ג'נט ילן התייחסה לביטקוין "הספקולטיבי מאוד", כשגם באיחוד האירופי מתחילים לראות איך מרסנים את השימוש.

 

כי בסוף, לא מעט אנשים רוצים לברוח משיטה פיננסית מרוכזת, אבל מרבית האנשים בעולם חיים במדינות עצמאיות, שכמו הודו למשל, יכולות לשקול לנוע כל מסחר במטבע קריפטו בשטחה. הרגולטור גם לא יאפשר תנועה גדולה של פיננסים בלי לקבל את הנתח שלו, כלומר מס.  אלה תהליכים שלוקחים שנים והם עוד בחיתולים, אבל כמו כל מטבע סוחר או סחורה, הביטקוין לא יכול להתקיים בוואקום. אחרת הוא בועה. סביר להניח שחלק מהמיסים שיושתו על ביטקוין יהיו מסים ירוקים בשל הכרייה המזהמת ואלה יכולים להיות כבדים מאוד, מה שימנע מאנשים להשתמש בהם ויהפוך אותם לחסרי ערך.

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דוד 30/04/2021 08:40
    הגב לתגובה זו
    הדולר כבר 50 שנה לא צמוד לזהב. הוא לא תלוי בשום דבר חוץ מכמות הדולרים המודפסים. כמה שטחיות ורמה נמוכה...
  • 4.
    נחום 12/03/2021 16:19
    הגב לתגובה זו
    יגיע לשער 100 אלף עד סוף השנה ולשער 300 אלף בשנים הקרובות למרות רעשי הרקע של האלה שלא מבינים כלום. להם נשאיר חמוצים
  • 3.
    שבלול 12/03/2021 15:44
    הגב לתגובה זו
    הערך ירד ל 0 ואולי אף לערך שלילי
  • 2.
    יש משפט יפה בערבית - הו יא קירח! למה באת להפחידנו? (ל"ת)
    ירושלמי 11/03/2021 20:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמוליק 11/03/2021 17:03
    הגב לתגובה זו
    כלומר מי שקונה יכול למכור אותו רק למהמר אחר. בניגוד לכל דבר אחר, לזהב יש צריכה קשיחה בתכשיטים ותעשיה, בנדלן גרים, חיטה אוכלים. אם ביטשיט לא עושים כלום חוץ מספקולציה - מתישהו הפירמידה תקרוס
  • אהלן 11/03/2021 19:15
    הגב לתגובה זו
    בגלל זה פייפאל וטסלה נכנסו לתחום כי הם מפגרים ולא הקשיבו לך
  • ליאור 11/03/2021 18:23
    הגב לתגובה זו
    במקום לקשקש תקנה כבר קריפטו יפראייר בחצי שנה אני על 15000 שח אז אתה יכול לקפוץ לי עם הביטשיט שלך ושל כל הפלצנים....
  • שי 11/03/2021 21:37
    את העצות האלה תשאיר לנרקומנים בקזינו ילד.
  • חחח... כמה נכון!!!! גדול!!! (ל"ת)
    ירושלמי 11/03/2021 20:58
קריפטו
צילום: freepik
סיכום שבוע בקריפטו

דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו

למה הקריפטו לא מצליח להתאושש גם כשהמניות עולות? מתחילים לסכם את 2025 - הנקודות החיוביות, יחס הצעירים, ה"הצלחות" הצפון קוריאניות ומה עוד דורש שיפור לקראת 2026? 

גיא טל |

תנודתיות בשוק הקריפטו והשפעת המינוף

הקריפטו לא מצליח לצאת מהאווירה הדובית, גם כששוק המניות התאושש קלות לאחר פרסום נתוני האינפלציה המפתיעים. תחילה הקריפטו טיפס, אבל מהר מאוד חזר לרדת, וכעת הוא בוחן את רמת ה-86 אלף דולר מחדש. 

נראה שהסיפור המרכזי בחולשת הקריפטו הוא ההנזלות הכפויות שמתרחשות כל הזמן ושורפות סכומי ענק, כשהשוק פשוט לא מצליח להיגמל ממינוף היתר שמאפיין אותו. בירידה של יום חמישי האחרון התאדו 550 מיליון דולר בשווקי הנגזרים.

ההנזלות הללו קורות לשני הצדדים ומגבירות מגמות קיימות. במהלך השבוע הביטקוין זינק לפתע למעל 90 אלף דולר – תנועה של 3300 דולר במחיר המטבע שלוותה בהנזלה של 106 מיליון דולר בפוזיציות שורט ממונפות בתוך 30 דקות. התנועה למטה הייתה אלימה כמעט באותה מידה, כשבתוך 45 הדקות הבאות המחיר ירד ב-3400 דולר תוך הנזלה של 52 מיליון דולר בפוזיציות לונג ממונפות. לא ברור אם כוח ספקולטיבי אדיר עומד מאחורי תנועות כאלה ו"מנקה" את כל המחזיקים הממונפים, או שמדובר בתנועות אקראיות שמזינות את עצמן. כאשר סוחר מציב סטופ לוס במחיר מסוים, או שחברת הברוקרים נאלצת להנזיל פוזיציה עקב חוסר בביטחונות, נוצרת מכירה (או קנייה נגד פוזיציית שורט) כפויה. כאשר מתרחשות רבות כאלה בבת אחת, הן עצמן מחזקות את תנועת המחיר באותו כיוון. כך שוק הקריפטו, שגם ככה הוא הכי ספקולטיבי שיש, הופך להיות פרוע עוד יותר. נראה שלאחרונה התנועות פועלות בעיקר בכיוון הדובי ופחות בשורי; כך גם במצב של שוק עולה, הקריפטו יורד, כפי שהתרחש ביום המסחר האחרון.

קוינבייס מתרחבת לתחומי המניות וההימורים ולשווקים הבנלאומיים - מה אומרים האנליסטים ומה אומרת המניה?

קוינבייס הודיעה ביום רביעי על הרחבה משמעותית של שירותיה, הכוללת כניסה למסחר במניות וב"חוזי אירועים", כלומר שוק התחזיות או ההימורים. צעד זה נועד להפוך את החברה למתחרה ישירה בפלטפורמות השקעה כמו רוביהוד ואינטראקטיב ברוקרס. הסיבה העיקרית למהלך היא השאיפה להפחית את התלות במסחר במטבעות דיגיטליים, שוק שהפך לתחרותי מאוד, ולהציע למשתמשים לנהל את כל נכסיהם תחת "קורת גג אחת".

במסגרת המהלך, מלבד האפשרות לבצע השקעות בשוק ההון, החברה תאפשר למשתמשים להמר על תוצאות של אירועים בעולם האמיתי (כמו ספורט, פוליטיקה ושוק ההון) באמצעות שיתוף פעולה עם פלטפורמת Kalshi. שוק חוזי החיזוי נחשב לצומח במיוחד, עם פוטנציאל הכנסות של מיליארדי דולרים בשנים הקרובות. המהלך מגיע על רקע חוסר ודאות רגולטורי לגבי חוזי אירועים. בעוד שחברות הקריפטו טוענות כי מדובר במוצר פיננסי תחת פיקוח פדרלי, חלק מהרגולטורים בארה"ב טוענים כי מדובר בסוג של הימורים שעלולים לעודד התנהגות ספקולטיבית ומסוכנת בקרב משקיעים קטנים. למרות שמתחרותיה כבר נכנסו לתחום חוזי האירועים, בקוינבייס לא מודאגים מהעיכוב וטוענים כי המטרה שלהם היא להציע את המגוון הרחב ביותר של חוזים בשוק כדי למשוך קהל לקוחות חדש. בנוסף, החברה מתכננת להשיק כבר בחודשים הקרובים מסחר במניות בטכנולוגיית טוקניזציה, מה שיאפשר מסחר במניות סביב השעון.