ארית קיבלה הזמנה בסך 150 מיליון שקל ממשרד הביטחון לאספקת מרעומים
חברת ארית ארית תעשיות -0.16% העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מרעומים ומוצרי אלקטרוניקה צבאיים, קיבלה באמצעות החברה הבת רשף טכנולוגיות הזמנה בהיקף של כ-150 מיליון שקל (לא כולל מע"מ) ממשרד הביטחון (דרך מנהל הרכש (מנה״ר)) לאספקת מרעומים במהלך השנים 2024-2025.
לדברי החברה, הזמנה זו מצטרפת להזמנות קודמות שהתקבלו ממשרד הביטחון בחודשים האחרונים ומהווה אבן דרך נוספת לאמון שניתן לחברת רשף ומוצריה וכן לחשיבות הרבה של עצמאות ייצורית בתחומים חיוניים על ידי התעשייה המקומית.
צבר ההזמנות של החברה (כולל הזמנה זו) עומד על סך של כ-380 מיליון שקל.
כפי שצוין בדוח השנתי לשנת 2023, לצורך עמידה ביעדי הייצור והאספקה בשנים הקרובות, רשף הרחיבה את שטחי העבודה והתפעול, הוסיפה קווי ייצור והגדילה את מצבת כוח האדם. כמו כן, רשף ממשיכה לפעול להרחבה נוספת של שטחי העבודה, קווי הייצור והיקף כוח האדם כדי לעמוד ביעדים הקיימים והצפויים.
לפי הדוחות הכספיים של החברה, ב-2023 כולה הכניסה החברה 57.9 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של 36.4 מיליון שקל ב-2022 - קפיצה של 59.2%. הרווח הנקי הסתכם ב-10.7 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי של 8.3 מיליון שקל ב-2022 - עלייה של 29.1%.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לטרם פתיחת המסחר הבוקר, מניית ארית זינקה ב-126% מאז פרוץ המלחמה למחיר של 4.6 שקל ושווי שוק של 446.9 מיליון שקל.
- 2.מנחם 19/06/2024 18:07הגב לתגובה זוצבר ההזמנות עבר כבר את המיליאד שח עם חוזה. עוגן עם הודו שמכנית 80 מיליום שח קבוע בשנה ל10 שנים על הדרך חוזה עם צהל לשנה וחצי הקרובות ב380 מיליון שח ועוד כמה חוזים לשנה הקרובה של עוד 130 מיליון שח וזה רק ההתחלה רק עיוור לא רואה לאן המנייה הולכת שער 1500 עד סוף השנה ראלי מאוד
- 1.אנונימי 22/05/2024 10:48הגב לתגובה זומי מוכר ולמה??????אני רק לא מבין כיצד ארית תספק את כל ההזמנות...לא חושבים שהם יכריזו על השקת מפעל נוסף?המדינה תתמוך זה באמת חשוב שנוכל לייצר את הנשק לבד.ראינו מה ארהב יכולה לעשות.לעצור את המשלוחים.לא חושב שנוכל סמוך על אחרים.קדימה להקים עוד מפעל חימוש מתקדם של רשף.

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTעברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם
השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.
חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.
כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.
הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי
חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.
