החברה לישראל זכתה במכרז בהיקף מיליארד דולר להקמת תחנת כוח בפרו
ה[חברה לישראל עוברת תקופה לא פשוטה על רקע המשברים הפוקדים את החברות המרכזיות של קבוצת ההחזקות שבשליטת עידן עופר. כיל שמתמודדת עם משבר האשלג העולמי, צים שמצויה בעיצומו של הסדר חוב שלדוחותיה הוצמדה "הערת עסק חי" ובזן שמתמודדת עם בעיות נזילות קשות. את האור בקצה המנהרה יכול עידן עופר לראות אי שם בפרו שם מתרחבת פעילותה של זרוע החשמל של החברה לישראל, IPC.
IPC זכתה ביום שישי האחרון במכרז של ממשלת פרו ותקים תחנת כוח שתשמש כגיבוי לרשת החשמל הארצית בפרו. ההסכם עליו חתמה החברה עם ממשלת פרו הינו ל-20 שנה והיקפו נאמד בכמיליארד דולר ועלות הקמתו מוערכת בכ-380 מיליון דולר.
איי סי פאואר זכתה במכרז של אתר Mollendo Arequipa, כאשר לחברה היה יתרון בכך שהיא התארגנה מראש למכרז זה דרך רכישה מראש של מגרש בגודל מתאים באזור. האתר שנבחר נמצא בקרבת קווי הולכת חשמל ובסמוך לקו הגז שיעבור באזור.
המכרז פורסם כחלק מהמגמה של ממשלת פרו לפיתוח דרום המדינה, ע''י עידוד ייצור החשמל, הבאת גז והקמת תעשיות נלוות באזור זה. היות והקמת צינור הגז לאזור תארך מספר שנים, הזוכה במכרז יקבל תשלום עבור גיבוי, כל עוד התחנה פועלת רק בסולר.
במסגרת ההסכם, תקים החברה תחנת כוח גדולה נוספת בפרו, תחנה בגודל של 590 מגוואט, בעלות מוערכת של כ-380 מליון דולר. התחנה צפויה לקום במחצית שנת 2016.
בשלב ראשון - סולר
החברה מתכננת בשלב הראשון להקים במקום תחנת כוח מבוססת טורבינות גז במעגל פתוח, בכושר ייצור של כ-590 מגוואט. התחנה היא דו-דילקית ותעבוד כגיבוי על סולר. צריכת החשמל הנוכחית בפרו היא כ 5,500 מגוואט בשעה. תחנה זו אם כך, תספק בשלב הראשון, גיבוי של למעלה מ 10% מצריכת החשמל במדינה.
בשלב השני, לאחר שקיבולת אספקת הגז בפרו תגדל, פרויקט שנמצא בפיתוח, החברה מתכננת להסב את התחנה לתפעול במחזור משולב, ולמכור את החשמל לשוק הפרטי, ללא תמיכה של ממשלת פרו. לאחר השלמת סגירת המעגלים, האתר יהיה דומה בגודלו לאתר ייצור החשמל של החברה, אתר ''קלפה''.
מייצרת כ-35% מהחשמל בפרו
אי סי פאואר מעורבת היום בייצור של כ-35% מהחשמל בפרו. לחברה אתר ייצור החשמל הבודד הגדול ביותר בפרו, המייצר כ 850 מגוואט. השלמת האתר הייתה בשנת 2012, עת הושלמה סגירת מעגלי הייצור לשלש טורבינות הגז במעגל פתוח, שהוקמו לסירוגין מאז שנת 2007.
בנוסף, החברה מחזיקה ב 21% ממניות חברת ''אדחל'', חברה ציבורית, הנסחרת בשווי של למעלה מ 2 מיליארד דולר, בבורסה בלימה (בירת פרו). אדחל היא יצרנית החשמל הגדולה ביותר בפרו, המייצרת חשמל במגוון טכנולוגיות, תחנות מבוססות גז והידרו.
במקביל איי סי פאואר נמצאת בעיצומו של פרויקט ההידרו הפרטי הגדול ביותר בפרו, השקעה בסך כ 900 מליון דולר, לתפוקה של כ 520 מגוואט. הפרויקט אמור להסתיים במהלך שנת 2016. עד כה הושקעו בפרויקט כ 350 מיליון דולר.
המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה
נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65% מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.
לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב
בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.
הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי
של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול
אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.
- נופר אנרגיה מגדילה הספק ייצור, אך הוצאות המימון מעמיקות את ההפסד
- 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס
(קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.
יוניון השקעות של ג'ורג' חורש זכתה בזכיינות דקטלון בישראל
ג'ורג' חורש, זכיין H&M ויבואן טויוטה, יפעיל את רשת דקטלון בישראל וישקיע מעל 100 מיליון שקל בשדרוג, הרחבה וטכנולוגיה. העסקה ממתינה לאישור רשות התחרות
ג'ורג' חורש דקטלון היא אחת מרשתות הספורט הגדולות בעולם עם כ-1,800 חנויות, 101 אלף עובדים ונוכחות ב-80 מדינות. במהלך 2024 רשמה הכנסות של 16.2 מיליארד יורו ורווח נקי של 787 מיליון יורו. מעל מחצית מהמכירות מגיעות ממותג פרטי, דבר שמקטין את החשש לניגוד עניינים מול זכיינים מקומיים שמפעילים מותגים מתחרים, סוגיה שעמדה במרכז הבחינה מול קבוצת פוקס, המחזיקה בזכיינות נייקי בישראל.
מאז שנכנסה לישראל ב-2017, פעלה דקטלון ישירות אך בשנה האחרונה החלה בצמצום שטחי מסחר והעברת דגש לסניפים קטנים יותר בפורמט "דקטלון סיטי", דוגמת הסניף החדש בקניון עזריאלי בתל אביב. המעבר לזכיין נועד לצמצם עלויות תפעול, להקטין חשיפה שכרית ולהעביר את ניהול ההון האנושי לגורם מקומי שמכיר את השוק. הניצחון של חורש אינו מפתיע: לצד הזיכיון ל-H&M וניהול פעיל של יוניון השקעות בעולמות האנרגיה, הנדל"ן והתעשייה, הוא גם בעל מניות בסופר־פארם ומתמודד בימים אלו, יחד עם הראל ביטוח, על רכישת כאל.
לחורש יש את ההון, ואת הניסיון בזכיינות ויכולות ניהול מקומיות. ליוניון השקעות, שבבעלותו של חורש, שורה של אחזקות כולל בעלות מלאה על יבואנית הרכב יוניון מוטורס (טויוטה לקסוס וג'ילי), וכן אחזקה בסופר־פארם (35%). לפני כשנה וחצי, השלימה החברה מהלך לרכישת 20% מתחנת הכוח אשכול, לפי שווי של כ-9 מיליארד שקל. עבור שוק הקמעונאות בישראל, מדובר במהלך שצפוי לייצר דינמיקה חדשה: חיזוק התחרות במוצרים טכניים במחירים אטרקטיביים, מענה לביקוש הגובר לאורח חיים ספורטיבי והרחבת הנגישות לצרכנים גם בפריפריה.
העסקה בין דקטלון העולמית ליוניון חורש עדיין כפופה לאישור רשות התחרות, שתבחן האם למהלך יש השפעה אפשרית על התחרות בענף הקמעונאות בכלל ובתחום הספורט בפרט. אף שדקטלון מפעילה בעיקר מותגים פרטיים ולא נחשבת לשחקן מונופוליסטי, היקף הפעילות
של חורש בענפי ריטייל נוספים, כמו H&M, סופר־פארם ומועמדותו ברכישת כאל, עשוי לדרוש מהרשות לבחון את רוחב ההחזקות ואת ההצטלבות בין תחומי פעילות שונים. עם זאת, לא מדובר בעסקה המעוררת התנגדות עקרונית בענף, ומרבית ההערכות הן כי היא תקבל את האישורים הדרושים תוך עמידה
בתנאים מסוימים אם יידרשו.
