הנשיא טראמפ מנסה לצמצם את עלויות התרופות, במיוחד אינסולין ואפינפרין, ולהקל על אוכלוסיות מוחלשות. אבל הצוות שלו מדבר על הרחבת היבוא וזה במקביל להצהרות על מכסים ספציפיים על תרופות. זה לא מסתדר, אם כי המטרה ברורה - הוזלת מחירי התרופות ויש תעשיי שיכולה להרוויח מכך: התעשייה הגנרית.

הממשל הכריז אתמול על שורת צעדים שנועדו לטפל באחת הסוגיות הכואבות ביותר עבור הציבור האמריקאי – מחירי התרופות. בצו נשיאותי חדש, טראמפ הנחה את הסוכנויות הפדרליות לגבש הצעות חוק והמלצות להפחתת מחירי תרופות מרשם, בראשן אינסולין ומזרקי אפינפרין, ולהכניס יותר תחרות לשוק. המטרה: לאפשר למבוטחים ולא-מבוטחים, ובעיקר לאוכלוסיות מוחלשות, להשיג תרופות מצילות חיים במחירים נגישים. אבל מאחורי ההצהרה ישנו יישום מורכב. 

פותחים את היבוא – וסוגרים אותו במכסים

הנשיא טראמפ קורא להרחיב את תוכנית היבוא של תרופות ממדינות כמו קנדה, ומבקש להקל על מדינות בארה"ב לרכוש תרופות ישירות. אלא שבאותו זמן ממש, ממשלו ממשיך לקדם מדיניות מכסים אגרסיבית – כולל על תרופות מיובאות. לפי גורמים בבית הלבן, המכסים לא יוחרגו בשלב זה מתחום הפארמה ויהיה עליהם בהמשך מכס ספציפי ונפרד. המשמעות היא פשוטה: כל תרופה שתיובא – תתייקר בגלל מדיניות המכס, ותחסל את היתרון שמקנה יבוא כזה לצרכנים. כלומר, מצד אחד הבית הלבן קורא לייבא בזול, ומצד שני מקשה על כך בפועל. 

העיניים נשואות למדיקייר ולפטנטים הביולוגיים

אחת מהמטרות המרכזיות בצו היא לקדם שינוי בחוקי Medicare – ביטוח הבריאות הציבורי לבני 65+. טראמפ רוצה לצמצם את תקופת ההגנה על תרופות ביולוגיות מורכבות, שמקבלות כיום "חלון זמן" של עד תשע שנים לפני שהן פתוחות למו"מ על מחיר.

• טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
• אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הצעד נועד ליצור שוויון בין "תרופות קטנות" (כדורים ותכשירים פשוטים) לבין "תרופות גדולות" (חיסונים, זריקות ביולוגיות). המטרה: לפתוח את הדלת לתחרות מוקדמת יותר מצד גנריקה וביוסימילרים.

חברות הגנריקה –  עשויות להרוויח

המהלך של טראמפ עשוי לחזק את החברות שמייצרות תרופות גנריות. הכלי המרכזי בצו הנשיאותי הוא קיצור הליכים לאישור תרופות תחליפיות – גנריות, ביוסימילרים, קומבינציות של תרופות , ואפילו "מותגים שניים בשוק". מי שהכי עשוי ליהנות מזה הן חברות טבע וויאטריס ואחרות שפועלות בתחום הגנרי.  אם ה-FDA יאיץ את ההליכים ויוריד חסמים – הכניסה של תחליפים לשוק תוכל להיות מהירה בהרבה, וזה יוזיל את המחיר הסופי לצרכן.

אבל גם כאן, יש סיבוך: אם חלק מאותן חברות מייצרות בחו"ל – לדוגמה, בהודו או בישראל – והן מייבאות את התרופות לארה"ב, מדיניות המכסים החדשה עלולה לפגוע דווקא בהן. במילים אחרות, טראמפ נותן בוסט לגנריקה – כל עוד היא מיוצרת בארה"ב. לטבע אגב יש פעילות גנריקה גדולה בארה"ב שמהווה מעל 50% מהיקף פעילות הייצור.  

• לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל
• פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

כמו כן, אחת המטרות המוצהרות בצו היא "לבחון מחדש את תפקיד המתווכים". הכוונה היא בעיקר ל־PBMs – חברות שמתווכות בין יצרני התרופות לבתי המרקחת ולחברות הביטוח. לטענת הממשל, אותם גורמים יוצרים עמלות מרובות, מעכבים תחרות, ולעיתים אף מעלים מחירים. טראמפ רוצה לראות יותר שקיפות בפעילותם, ואולי אף לקבוע רגולציה שתאפשר לצרכן לעקוף אותם לחלוטין. אם אכן תהיה רגולציה כזו – מדובר בשינוי מבני דרמטי בשוק התרופות האמריקאי. כך או אחרת, לא בטוח שהקונגרס ילך עם טראמפ. 

למרות הכוונות, הצו הנשיאותי עצמו אינו מחייב – והוא רק מנחה את הגופים להציע חקיקה. כלומר, אם טראמפ ירצה באמת ליישם שינוי – הוא ייאלץ להעביר חוק דרך הקונגרס. בחלק מהמקרים מדובר בעניין שנוי במחלוקת, במיוחד סביב סמכויות Medicare. כמו כן, חברות התרופות וארגוני הלובינג שלהן כבר נערכים למאבק. שינוי כזה פוגע בהכנסות של חלק מהשחקנים הגדולים בתעשייה, והוא עלול להיתקל בהתנגדות – גם מצד מחוקקים רפובליקנים.

איך המהלך ישפיע על טבע?

טבע היא חברה עם שני ראשים - התחום הגנרי שהיה הבסיס לפעילותה, ותחום תרופות המקור שהתבסס על הקופקסון ההיסטורי והפך בשנה האחרונה להיות כמחצית מעסיקה. ומכאן, שבעוד שהצו הנשיאותי שכאמור עדיין לא מחייב, צפוי להיות טוב מאוד לגנריקה, הרי שהוא פוגע בחברות המקור. הוא בעצם לוקח רווחים מיצרניות המקור ומעביר לגנריקה. טבע כמובילה בתחום הגנרי יכולה ליהנות מאוד, אבל יכול להיות שבתרופות שהיא פיתחה בעצמה היא תיפגע על ידי תחרות גנרית מהירה יותר.   

שאלות ותשובות על יוזמת טראמפ להוזלת תרופות

מה הקשר בין יבוא תרופות למכסים שטראמפ מקדם?

ככל שחלות מגבלות מכס על תרופות מיובאות – כמו אלה שמיובאות מקנדה – המחירים לצרכן עולים. כלומר, טראמפ מבטיח לפתוח את השוק ליבוא מוזל, אך בפועל עלול לחסום את האפשרות הזו עם מכסים.

מה הצעד המרכזי בתוכנית?

קיצור הליכים לאישור תרופות גנריות. זה ייפגע בתעשיית התרופות המקוריות ויעזור 

מי מרוויח מהמהלך?

חברות תרופות גנריות שפועלות בארה"ב – בעיקר כאלו שמייצרות מקומית – ייהנו מיתרון רגולטורי. הן יוכלו להיכנס לשוק מהר יותר ולמכור תחליפים זולים יותר.

ומה עם חברות שמייצרות מחוץ לארה"ב?

חברות שמייצרות גם מחוץ לארה"ב עלולות להיתקל בקיר של מכסים אם לא תהיה החרגה ברורה. המשמעות היא פגיעה בתחרות מצד חו"ל.

מה זה אומר שהמדינה רוצה להפוך תרופות מרשם לתרופות OTC?

זהו מהלך שבא לבטל את הצורך במרשם במקרים שבהם אין הצדקה רפואית. למשל: תרופות נוגדות אלרגיה או נגד כאבים שניתן לאשר כשימוש חופשי. זה יכול להוזיל משמעותית את המחיר ולהקל על זמינות.

האם השוק באמת ייפתח לייבוא מקנדה?

עדיין לא ברור. אם המכסים יישארו, זה עלול להפוך לבלתי כדאי כלכלית. אבל אם תתקבל החלטה חריגה, והמחיר יהיה נמוך – יש סיכוי להוזלה בפועל.

האם יש תמיכה ציבורית למהלך כזה?

כן. הורדת מחירי תרופות היא נושא רחב שקיבל תמיכה רחבה גם בקרב מצביעי רפובליקנים וגם דמוקרטים. אבל התמיכה הציבורית לא מבטיחה תמיכה של הקונגרס.

האם המהלך הזה יפגע בחברות התרופות הגדולות?

סביר להניח שכן – לפחות בטווח הארוך. ככל שהגנריקה תיכנס מהר יותר והיבוא יהיה חופשי יותר, שולי הרווח שלהן יקטנו. לכן צפוי מאבק עז על יישום הרפורמות.