מאת עורך דין אלי מאור

קרע בדרגה 4 בלידה הוא אחד הסיבוכים הקשים והכואבים שיכולים להתרחש ליולדת במהלך לידה וגינלית. מעבר לכאב הפיזי המיידי, נשים רבות מתמודדות עם השלכות רפואיות, תפקודיות ורגשיות ארוכות טווח - ולעיתים מתברר כי ניתן היה למנוע את הנזק אילו הצוות הרפואי היה פועל כנדרש ואז יש בהחלט חשיבות לבחינת האפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית.
מדריך זה נועד להסביר בצורה ברורה, מקצועית ואמפתית את ההיבטים המשפטיים של תביעה בגין רשלנות רפואית בקרע דרגה 4, ולסייע לך להבין מה נדרש כדי לממש את זכויותייך והוא נכתב ע"י עורך דין אלי מאור, מי שבמשך למעלה מ-25 שנים ייצג תביעות רבות של רשלנות בלידה בכלל וקרע דרגה 4 בלידה בפרט.

מהו קרע דרגה 4 בלידה?

במהלך לידה, ייתכן שיתרחש קרע באזור הפרינאום (החיץ שבין הנרתיק לפי הטבעת).
קרעים אלה מחולקים לארבע דרגות חומרה:

• דרגה 1 -  קרע שטחי בעור בלבד.

• דרגה 2  - קרע הכולל גם את שרירי הפרינאום.

• דרגה 3  - קרע המערב את סוגר פי הטבעת.

• דרגה 4  - הקרע החמור ביותר, הפוגע גם ברירית החלחולת וגורם לחיבור בין הנרתיק לפי הטבעת.

קרע דרגה 4 עלול לגרום ליולדת לפגיעה משמעותית באיכות החיים: אי שליטה על גזים או צואה, כאבים מתמשכים, קושי בקיום יחסי מין, ולעיתים אף צורך בניתוחים מתקנים מורכבים וצורך בפדים הגייניים באופן קבוע.

• תהליכים רפואיים שגויים סביב הלידה, או מחדלים של הצוות הרפואי, עלולים לגרום נזק כבד לאם ולעובר. עורך דין שהוא גם רופא, המודע למלוא התהליך ולאפשרויות החלופיות, יכול להביא לפיצוי מקסימלי לתובעים
• תדע כל אם עברייה – כל הזכויות המשפטיות של היולדת
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האם כל קרע דרגה 4 נחשב לרשלנות רפואית?

לא. חשוב להדגיש כי עצם קרות הקרע אינה מעידה אוטומטית על רשלנות רפואית.
לידה היא תהליך טבעי ומורכב, ולעיתים גם הצוות הרפואי המקצועי ביותר אינו יכול למנוע לחלוטין קרעים קשים.
עם זאת - ישנם מקרים שבהם ניתן להראות כי הקרע התרחש עקב טיפול לקוי, חוסר זהירות או החלטה רפואית שגויה ובין אם מדובר ברשלנות אקטיבית במעשה רשלני או ברשלנות פסיבית במחדל, באי עשיית מעשה שהיה צריך לעשותו בזמן אמת. 

לדוגמה, רשלנות רפואית עשויה להתקיים בין היתר במקרים הבאים:

• ביצוע לידה וגינלית במקום לבצע ניתוח קיסרי למרות סיכון גבוה לקרע (כגון לידה מכשירנית או עובר גדול).

• שימוש שגוי במלקחיים או בוואקום.

• אי-ביצוע חתך חיץ (אפיזיוטומיה) במצבים בהם היה צורך בכך למניעת קרע עמוק.

• תפירה רשלנית של הקרע לאחר הלידה, ללא זיהוי מלא של עומק הנזק.

• אי-מעקב ראוי אחרי היולדת וסימני זיהום או אי שליטה.

בכל אחד מהמקרים הללו ייתכן כי ניתן להוכיח כי הצוות חרג מסטנדרט הטיפול הסביר - וזהו הבסיס המשפטי לתביעת רשלנות רפואית בלידה המביאה לפיצויים כספיים משמעותיים.

מה עליי לעשות אם אני חושדת שנפגעתי מרשלנות בלידה?

אם את סבורה שהקרע או ההשלכות ממנו נגרמו עקב טיפול לקוי, מומלץ לפעול באופן הבא:

1. איסוף תיעוד רפואי מלא: בקשי את כל החומר הרפואי מבית החולים, כולל דו"ח לידה, דו"ח ניתוח או תפירה, סיכום לידה, סיכומי אשפוז, תיעוד ביקורי מעקב אצל רופאים, ובדיקות נוספות שבוצעו לאחר הלידה.

2. רישום אישי: רשמי לעצמך תאריכים, תסמינים, טיפולים שקיבלת ותלונות שהועלו בזמן אמת בפני הרופאים. רישום זה עשוי להיות בעל ערך רב בהמשך.

3. פנייה מהירה לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית בלידה: חשוב לבחור עורך דין בעל ניסיון ספציפי בתחום זה במהירות, שכן מדובר בתחום הדורש היכרות מעמיקה עם הסטנדרטים הרפואיים בלידה.

4. התייעצות עם מומחה רפואי: עורך הדין יפנה את התיק למומחה ברפואת נשים ו/או כירורגיה פרוקטולוגית כדי שיבחן אם אכן הייתה חריגה מסטנדרט טיפולי תקין.

כיצד מוכיחים תביעה בגין קרע דרגה 4?

תביעה ברשלנות רפואית מחייבת הוכחה של שלושה יסודות עיקריים:

1. התרשלות (הפרת חובת הזהירות): יש להראות שהצוות הרפואי פעל באופן שלא תאם את הסטנדרט הרפואי הסביר.

2. נזק: יש להוכיח כי נגרם נזק גופני או נפשי ממשי (כגון אי שליטה בסוגרים, פגיעה בתפקוד המיני, כאב כרוני או ליקוי רפואי קבוע).

3. קשר סיבתי: על התובעת להראות כי הנזק שנגרם לה הוא כתוצאה ישירה מההתרשלות בלידה ולא מסיבה טבעית או כרונית אחרת.

חשוב לי להדגיש, חוות דעת רפואית חזקה היא הבסיס להוכחת כל אחד מהמרכיבים הללו. ללא חוות דעת תומכת, בית המשפט לא יקבל את התביעה.

מה הפיצויים שניתן לקבל בתביעה כזו?

גובה הפיצוי משתנה מתיק לתיק ותלוי בהיקף הנזק, בגיל התובעת, ובמידת ההשפעה על חייה. בית המשפט בוחן בד"כ מספר ראשי נזק, ביניהם:

• כאב וסבל/עוגמת הנפש שנגרמו ליולדת. 

• הפסדי השתכרות ו/או פגיעה בכושר העבודה לעתיד.

• הוצאות רפואיות ושיקום עתידיות.

• עזרה בבית או סיוע אישי.

• פגיעה באיכות החיים ובזוגיות

• הוצאות ניידות.

במקרים חמורים במיוחד, פיצוי בגין קרע דרגה 4 עלול להגיע גם לסכום של מעל מיליון ש"ח, ולעיתים אף יותר - הכל בהתאם לנסיבות ולראיות.

האם יש מגבלת זמן להגשת תביעה?

כן. על פי חוק ההתיישנות בישראל, ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית עד 7 שנים ממועד האירוע.
יחד עם זאת, מומלץ לפנות לעורך דין מוקדם ככל האפשר, כדי למנוע מצב שבו הזכאות לפיצוי תתיישן ויש להביא בחשבון שתביעה שכזו דורשת מאת עורך הדין זמן הכנה לפני הגשתה ולא ניתן להגישה מיידית.

מהו תהליך הגשת התביעה בפועל?

לאחר קבלת כל המסמכים הרפואיים ו/או הכלליים וחוות הדעת הרפואיות, עורך הדין ינסח כתב תביעה מנומק הכולל את פרטי האירוע, הנסיבות הרפואיות, טענות הרשלנות והנזקים שנגרמו. התביעה תוגש בד"כ לבית המשפט המחוזי (מאחר שמדובר בתביעה בסכום גבוה).
הנתבעים הם בדרך כלל בית החולים, משרד הבריאות (אם מדובר בבית חולים ממשלתי) או בית חולים השייך לשירותי בריאות כללית או כל בית חולים אחר.

בהמשך יוגשו כתבי הגנה, הצדדים יגישו חוות דעת רפואיות נגדיות, ולעיתים בית המשפט ימנה מומחה מטעמו או יפנה התיק לגישור או לפישור או ייתן בעצנו הצעת פשרה בערכים כספיים.
מרבית התיקים מסתיימים בהסדר פשרה אך חלקם מתנהלים עד למתן פסק דין.

האם בכלל ניתן להימנע מקרע דרגה 4?

במקרים מסוימים - כן.
קיימות כיום פרקטיקות רפואיות מוכרות להפחתת הסיכון, ביניהן:

• הערכת סיכון מראש על בסיס גודל העובר, מבנה האגן והיסטוריית לידות.

• בחירה בלידה קיסרית במצבים עתירי סיכון.

• שימוש מושכל באמצעים מכשירניים (מלקחיים/וואקום) ובפיקוח רופא בכיר.

• חתך חיץ מבוקר (אפיזיוטומיה) במצבים מתאימים.

• הדרכה נכונה של היולדת בשלב הדחיפות למניעת לחץ מופרז.

כאשר צעדים אלו לא ננקטו למרות אינדיקציות ברורות, הדבר עשוי להצביע על התרשלות רפואית.

כיצד אבחר את עורך הדין המתאים לי?

הצלחת התביעה תלויה רבות בניסיונו של עורך הדין. מומלץ לבחור בעורך דין:

• המתמחה אך ורק ברשלנות רפואית בלידה.

• בעל ניסיון עם מקרים דומים של קרע דרגה 4.

• המכיר לעומק את היבטי הרפואה המיילדותית ואת הפסיקה הרלוונטית.

• המעניק ליווי אישי, רגיש ואמפתי לאורך כל הדרך.

עורך דין מקצועי ידע לזהות את נקודות התורפה בתיק, לגייס את חוות הדעת המתאימות ולהוביל למשא ומתן מיטבי מול גורמי הביטוח ובכך יגדיל הן את סיכויי הצלחת התביעה והן את סכום הפיצויים שיתקבל בתביעה בסופו של יום.

האם כדאי להגיש תביעה גם אם הקרע תוקן?

בהחלט ייתכן שכן. גם אם הקרע כביכול "תוקן", יש לבחון האם נותרו נזקים תפקודיים, כאבים, או פגיעה באיכות החיים. במקרים רבים, תיקון לא מושלם או טיפול מאוחר גורמים לנזק מצטבר או שבהתחלה התיקון נראה כביכול "מוצלח", אולם לאחר תקופה היולדת מפתחת הפרעות שליטה חדשות - וגם אז ניתן להגיש תביעה.
חלק מהיולדות אינן מודעות לכך שהסימפטומים שהן חוות (למשל חוסר שליטה, כאב ביחסי מין או פגיעה בדימוי הגוף) הם תוצאה של טיפול רשלני שניתן לאחר הקרע.

לסיכום

קרע דרגה 4  הוא אירוע טראומטי לכל יולדת - גופנית ונפשית.
כאשר מתברר כי ניתן היה למנוע את הקרע או לטפל בו בצורה טובה יותר, החוק בישראל מאפשר ליולדת לתבוע פיצויים על הנזק שנגרם לה.
מניסיוני משך שנים, הבנה נכונה של ההליך המשפטי, ליווי מקצועי של עורך דין מנוסה, ושילוב חוות דעת רפואיות איכותיות - הם המפתח למימוש הזכויות ולקבלת הצדק שמגיע לך.

המידע במדריך זה אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני, בכל מקרה יש לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית בלידה לצורך בחינת נסיבות המקרה הספציפי.