החברה להגנת הטבע
צילום: צילום מסך

העולם עובר לירוק: 16 טריליון דולר יקדמו השקעות ב-ESG

בתחילת השנה הודיעה קרן ניהול ההשקעות הגדולה בעולם כי תקדם חברות שיקפידו על השקעות הקשורות לסביבה, לחברה וממשל תקין; עכשיו, קונסורציום חדש של קרנות שמנהלות 9 טריליון דולר שיקדם את התחום
ארז ליבנה | (3)

חלק מהשינויים העצומים שהתרחשו בעשורים האחרונים, הן באספקט הטכנולוגי והן באספקט הכלכלי, קורמים עור וגידים מול עינינו ומבשילים לתעשיות שישלטו בעתיד שלנו. בין אם אלה טכנולוגיות לייצור ואגירה של חשמל מאנרגיה מתחדשת או רכבים חשמליים, מה שיהיה הוא לא מה שהיה. מה שמניע את השינויים הללו, בסופו של דבר הם שני תהליכים מקבילים. הראשון וההכרחי הוא שינוי מחשבתי ותודעתי עמוק, שמוביל בתמורה להשקעת כספים, שזרימתם הולכת וגוברת ככל שהמודל העסקי מוכיח את עצמו והופך לכלכלי יותר.

 

דוגמה מצוינת היא חברות ייזום של אנרגיה מתחדשת. בישראל יש לנו את אנרג'יקס -8.43% ואת אנלייט אנרגיה -3.81% , שהן שתי החברות השולטות בתחום - שווין המצרפי עולה על 12 מיליארד שקל - כאשר דוראל אנרגיה -2.99% מתחילה לנשוף בעורפן עם שווי של למעלה מ-2 מיליארד שקל.

הן לקחו את המודל של נדל"ן עסקי מניב. כלומר, במקום להקים בניין ולהשכיר את השטח, הן בונות תחנת רוח או תחנה סולרית שמייצרת מגהוואטים של חשמל, שאותו הן מוכרות במחיר קבוע לתקופה של עד 25 שנה. אם החברה מנוהלת היטב, אז זה מודל מאוד משתלם. איך יודעים? להלן השווי של החברות שהוזכרו מעלה. 

איום (לשם שינוי) עם שיניים: השינוי שמובילה בלקרוק ב-ESG

אז בתחילת השנה, לאחר שהשווקים האלה כבר הבשילו ולאור דרישות חוזרות ונישנות לאחריות תאגידית מצד הציבור החושש מהעולם שנשאיר לילדינו, המנכ"ל והיו"ר של בלקרוק העולמית, לארי פינק, הודיע כי קרן ההשקעות הגדולה בעולם שאותה מנהל, תתמקד מעתה בחברות שיקדמו השקעות שבתחומי האחריות התאגידית, מה שמכונה ESG.

 

ההודעה של פינק חשובה מאוד, כי הוא נחשב לאחד הסמנים הימניים של עולם ההשקעו העולמי. הרבה גבות הורמו כשאמר את שאמר והיו לא מעט תהיות האם בלקרוק לא רק נתנה מס שפתיים כדי להוריד מעצמה לחץ. אז בינתיים התשובה היא שלילית. כלומר חיובית. ב-8 מתוך 9 החלטות דירקטוריון שבהן הייתה מעורבת בתחומי החברה, הסביבה והממשל, בלקרוק תמכה בנושאים סביבתיים שהובאו על ידי בעלי העניין. בנוסף, החברה כבר הודיעה על סנקציות נגד 50 חברות וחברי דירקטוריון ספציפיים, למקרה שלא ישנו את גישתם.

הקונסורציום שינהל 9 טריליון דולר להשקעות ב-ESG

זה שיפט משמעותי. זה גם הוביל לקונסורציום חדש של עשרות קרנות של השקעות בהיקף של 9 טריליון דולר, שישקיעו בהשקעות הקשורות ל-ESG ובעיקר לפליטות פחמן. שם הקונסורציום הוא "נט זירו", כלומר נטו אפס, ביחס כמובן להשקעה בחברות שיפעלו להורדת טביעת האצבע האנושית ויתמכו במודלים סביבתיים.

 

את ההשקעות ינתבו 6 קרנות מרכזיות המורכבות ממערכות של משקיעים. אחת מהן היא קרן סרס (Ceres), המתמחה בקידום נושאים סביבתיים, ושהמנכ"לית שלה, מינדי לובר, בהחלט מודעת לשינוי המהותי שעליו בלקרוק אחראית.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

"בלקרוק בעצם שולטת כמעט בכל החברות בעולם", אומרת לובר. "אנחנו מדברים על השינויים הללו כבר 20 שנה, אבל מה שראינו בשבועות האחרונים הוא חסר תקדים".

 

היא יודעת מה היא אומרת. באופן מסורתי, בלקרוק וואנגארד, שתי קרנות ההשקעות הגדולות בעולם, נתנו מס שפתיים בעד השקעות ירוקות, אבל כשזה הגיע לתכל'ס, כלומר להחלטות דירקטוריון, הם הצביעו בעד האג'נדה של התאגידים על פני זו החברתית והסביבתית.

 

"רמת התמיכה הגבוהה היא בהחלט שינוי משמעותי מהרקורד ההיסטורי של בלקרוק", אמר האנליסט ג'קי קוק ממורנינגסטאר, שעוקב אחרי הצעות של בעלי עניין בתחום ה-ESG. "זו בהחלט עליית מדרגה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מגדל כבר עושים את זה בארץ (ל"ת)
    שלומי 14/12/2020 21:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה אכפת לנו? 14/12/2020 17:47
    הגב לתגובה זו
    עם הספר = עם הנצח
  • 1.
    שמוליק 14/12/2020 16:45
    הגב לתגובה זו
    אם חשבתם שהם ישקיעו במשהו טוב לסביבה טעיתם - ישקיעו בביג טק כי הם לא פולטים פדח
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


ארהב סין
צילום: טוויטר

למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית

בעוד בייג׳ין מגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, ובראשם מגנטים קבועים, הגישה לחומרי הגלם עצמם נותרה מוגבלת, מה שמעכב את מאמצי ארה״ב לבנות שרשרת אספקה עצמאית ומעמיק את חוסר הוודאות בשוק

אדיר בן עמי |

למרות ההצהרות על רגיעה ביחסי הסחר בין ארה״ב לסין, בשטח נמשכים החיכוכים סביב אחד מחומרי הגלם הרגישים ביותר לכלכלה המודרנית: יסודות נדירים. גורמים בתעשייה ובממשל האמריקאי מעריכים כי בייג׳ין ממשיכה להגביל בפועל את אספקת חומרי הגלם שוושינגטון זקוקה להם כדי לייצר מגנטים קבועים ומוצרים מתקדמים נוספים.

ההגבלות נמשכות למרות ההבנות שהושגו באוקטובר האחרון בין נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג׳ינפינג, שבמסגרתן התחייבה סין להסיר מגבלות על יצוא יסודות נדירים. אז הציג טראמפ את ההסכם כהסרה מעשית של חסמים, אך לפי הדיווחים, המציאות מורכבת בהרבה. סין הגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, בעיקר מגנטים קבועים, אך במקביל ממשיכה לצמצם או לעכב יצוא של חומרי הגלם עצמם. המשמעות היא שהתעשייה האמריקאית יכולה לרכוש תוצרים סופיים, אך מתקשה לפתח יכולת ייצור עצמאית לאורך שרשרת האספקה.


המגנטים הקבועים הללו הם רכיב קריטי במגוון רחב של מוצרים, החל ממכשור אלקטרוני וציוד תעשייתי ועד מערכות נשק מתקדמות וטכנולוגיות ניווט. בעיני הממשל האמריקאי, היכולת לייצר אותם מקומית נתפסת כחלק מתפיסת ביטחון לאומי רחבה יותר.


ירידה של 11% בייצוא מגנטים לארה״ב

נתוני סחר רשמיים מסין משקפים תמונה מעורבת. יצוא מגנטים לארה״ב ירד בנובמבר בכ־11% לעומת החודש הקודם, אם כי נותר גבוה מהשפל שנרשם באביב, אז הוחמרו המגבלות. במקביל, היצוא הכולל של יסודות נדירים ומוצריהם דווקא עלה בחודש זה. במשרד המסחר הסיני טוענים כי תנודות חודשיות הן תופעה רגילה וכי סין מחויבת ליציבות שרשראות האספקה העולמיות. עם זאת, בייג׳ין מבהירה כי היא ממשיכה לפקח בקפדנות על יצוא חומרים שעשויים להגיע לשימושים צבאיים.

בקרב חברות אמריקאיות התחושה שונה. מנהלים בתעשייה מדווחים כי בפועל כמעט בלתי אפשרי להשיג חומרים מסוימים, כמו דיספרוזיום בצורת מתכת או תחמוצת, כאשר הלקוח הוא גוף אמריקאי. גם חברות שאינן תלויות ישירות ביבוא מסין מושפעות דרך שרשרת הלקוחות והספקים שלהן. מחוץ לסין קיימת יכולת ייצור מוגבלת מאוד של יסודות נדירים, שאינה מספיקה לתמוך בהיקפי ייצור מגנטים משמעותיים. סין, שבנתה לאורך שנים שליטה כמעט מוחלטת בתחום, ממשיכה לשמר את היתרון הזה באמצעות שליטה בחומרי הגלם.