שבבים, אלקטרוניקה, מחשב, מחשוב
צילום: Umberto, unsplash

רואים בחומרה: ארה"ב תטיל סנקציות על יצרנית השבבים הגדולה בסין?

במשרד ההגנה מנהלים דיונים באפשרות להשית את הסנקציות, שימנעו מהחברה לספק שבבים לחברות אמריקאיות ולהחריף את המלחמה הטכנולוגית בין המדינות
ארז ליבנה | (6)

לאחר שכבר טרגטה את ענק הטכנולוגיה Huawei, כמו גם את הרשת החברתית טיקטוק ואת ענקית הגיימינג והקמעונאות המקוונת, טנסנט (TCEHY), לממשל האמריקאי יש מטרה חדשה: יצרנית השבבים הגדולה בסין, SMIC (SMIC).

 

"משרד ההגנה עובד כעת עם צוות בין משרדי, כדי לקבוע אם הפעילות של SMIC מצדיקה את הכנסת החברה לרשימות של המשרד למסחר", מסרה דוברת של משרד ההגנה. "אם תוכנס לרשימה, כל היצוא של החברה יעבור ביקורת מקיפה יותר".

 

לפי רויטרס, "הרשימה השחורה" של משרד המסחר האמריקאי כוללת למעלה מ-275 חברות סיניות, שחשודות בשיתוף פעולה עם הממשל הסיני או שנחשדות בפגיעה בביטחון הלאומי האמריקאי.

 

כאמור, SMIC היא החברה הגדולה בסין לייצור שבבים והיא נחשבת לחוד החנית של המדינה בניסיונה לפתח שבבים שיתחרו באלה של המערב – בם אינטל (INTC) ו-AMD (AMD). המשמעות של ההודעה היא כל עסקה שתבוצע עם חברה המשתמשת בטכנולוגיה אמריקאית, תצטרך לעבור ועדה מיוחדת. אגב, SMIC היא בין ספקיות השבבים הגדולות של Huawei.

 

"אנחנו בשוק מוחלט", נכתב בחשבון הוויצ'אט של SMIC. "יש לנו שיתופי פעולה אסטרטגיים עם מספר יצרניות שבבים הממוקמות בארצות הברית, אבל נשמור על הערוצים שם פתוחים בניסיון למנוע אי הבנות".

 

השוק המוחלט של החברה כנראה שלא יסייע לה. כמו שלא סייע לטיקטוק ולא ל- Huawei. האמריקאים שחוששים מגניבות הידע הסיניות, מעכשיו יגבילו כל טכנולוגיה סינית שתיראה להם כמאיימת על השליטה ההגמונית של ארצות הברית בטכנולוגיה.

עם זאת, הסינים, שרואים איך יותר ויותר חברות סיניות נחסמות בפני השוק האמריקאי, צפויים להגיב. כל זה אומר שלמרות שפמליות משתי המדינות דנו בהסכם הסחר וכרגע אין כוונה לפגוע בו, בחודשים הקרובים וכנראה שגם בשנים הקרובות, העוינות הטכנולוגית תמשיך לבלוט. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ללא ספק סיבה מצוינת לעליות של קואלקום 08/09/2020 09:36
    הגב לתגובה זו
    ללא ספק סיבה מצוינת לעליות של קואלקום
  • 5.
    לא מפחידה את אירופה רק את תל אביב (ל"ת)
    כתבה 07/09/2020 12:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תמות נפשי עם פלישתים (ל"ת)
    טראמפ 07/09/2020 08:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רפי ח. 07/09/2020 08:26
    הגב לתגובה זו
    ארה"ב היא מעצה בתחום הטכנולוגי, אך עדיין סין היא שוק עצום עם משקל כבד. חברת SMIC תפגע מסנקציות, אך בהחלט זו הזדמנות לשיתופי פעולה או רכישה על-ידי חברה מערבית, גם אם הרכישה היא לכאורה. SMIC ספקית משמעותית - לכן זו הזדמנות.
  • 2.
    amd תרוויח מהמהלך אינטל כרגע בנסיגה מולה (ל"ת)
    שגיא 06/09/2020 22:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הגיע הזמן 06/09/2020 21:55
    הגב לתגובה זו
    אחרי שמכרו את מוטורולה..כמו תנובה.אחרי שמכרו את גייטוואי.י.ב.מ. פי.סי.עוד ועוד.איך הסינים מייצרים טלפונים יותר משוכללים מכווולם עם טכנולוגיה מועתקת.הם גם יגנבו סוללות חכמות ומחשבי קוונטום
אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.

אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.