שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: אביחי סוחר

"מדינת ישראל מפסידה מיליארדים של שקלים בהון השחור וחייבים לפעול כדי לסגור את הפרצה הזאת"

כך הסביר היום שי אהרונוביץ' מנהל רשות המיסים. שהוסיף "כמי שמוביל את מערכת המס בישראל שמתי לעצמי למטרה לא ללכת 'למיסים הפשוטים',  אלא להילחם בהון השחור. האמרה 'שאם כולם ישלמו מה שהם אמורים לשלם, כולם ישלמו פחות', היא אמרה נכונה, ונוכל להוריד  את רף המיסוי בישראל"
נחמן שפירא | (11)

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ, אומר היום כי הדרך להוריד את רף המיסוי הגבוה בישראל היא באמצעות המלחמה בהון השחור. אהרונוביץ ציין כי "חשבונית ישראל (הרגולציה החדשה לדיווח אונליין על חשבוניות מעל 25 אלף, נ"ש) היא לא גחמה או שגעון. מדינת ישראל מפסידה מיליארדים של שקלים בהון השחור וחייבים לפעול כדי לסגור את הפרצה הזאת". כזכור ההון השחור מוערך ב-300 מיליארד שקל בישראל בשנה.

אהרונוביץ הוסיף כי "החשבוניות הפיקטיביות זו מכת מדינה שגורמת לנו כמדינה לדמם. אנחנו שומעים את הקריאות אבל אני באמת סבור שבסופו של דבר זה יקל על עסקים. כמי שמוביל את מערכת המס בישראל שמתי לעצמי למטרה לא ללכת 'למיסים הפשוטים', אלא להילחם בהון השחור. האמרה 'שאם כולם ישלמו מה שהם אמורים לשלם, כולם ישלמו פחות', היא אמרה נכונה ונוכל להוריד את רף המיסוי בישראל".

לאחרונה עסקנו בהרחבה בנושא, הכלכלה השחורה בישראל היא מכת מדינה. היא מוערכת ב-20% עד 25% והיא מייצרת הכנסות למעלימים בסכום של כ-200-300 מיליארד שקל. יש גם הערכות אפילו גבוהות יותר. מדובר על העלמות בתחומים רבים - טיפים, שיפוצים, מוניות, שיעורים פרטיים, חשבונות פיקטיביות, חשמלאים, אינסטלטורים, משכירי דירות ועוד ועוד. 

אם המעלימים האלו היו משלמים מס כחוק, הקופה היתה מתמלאת ב-40 מיליארד שקל בשנה לפחות. סכום כך כך נחוץ שהולך לאיבוד כל שנה - מדובר על מאות רבות של מיליארדים שבעצם נגנבו מהקופה הציבורית על ידי מעלימי מס. שהם מעלימים - אלו שלא מעלימים משלמים יותר. אם העלמות המס היו מופחתות, שיעורי המס על הציבור היו יורדים. יש גופים רבים שאמונים לטפל בהון השחור. בפועל, הם לא מצליחים.

משטרה

  הון שחור. צילום דוברות המשטרה

 

דיווח אונליין

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

ברשות המסים דיווחו לאחרונה לכנסת כי מתחילת שנת 2024 הם החלו בפיילוט של הרגולציה החדשה של דיווח אונליין על חשבוניות, מעל 25 אלף שקל. ברשות מעודדים את בעלי העסקים להתחיל במהלך, למרות שהחובה לכך בעקבות המלחמה תהיה רק מחודש אפריל.

התוכנית אושרה בוועדת הכספים אשתקד. הרגולציה חדשה בשם "מודל חשבוניות ישראל", אשר תשפיע באופן ניכר על חברות, ארגונים ועוסקים מורשים. מדובר בדרישה לקבל את אישור רשות המיסים לכל חשבונית מס המועברת בין עסקים בהיקף של 25,000 שקלים ומעלה בשלב ראשון, ובהמשך – באופן הדרגתי, עד לשנת 2028 – על כל חשבונית מעל 5,000 שקלים.

קיראו עוד ב"משפט"

זאת, באמצעות התחברות למערכת מקוונת של רשות המיסים וקבלת מספר הקצאה המהווה אישור של החשבונית. אם לא התקבל אישור, לא ניתן יהיה לקזז מע"מ (הידוע גם כמס תשומות) בגין אותה חשבונית, וכתוצאה מכך חבות המס הכוללת של העסק צפויה לגדול.

יו"ר לשכת רואי החשבון חן שרייבר אמר כי "הראשון לאפריל לא צריך להיות מועד  התחלה לפרויקט.  גם החברות הגדולות צריכות עוד זמן בין השאר בגלל כוח האדם החסר. עדיין יש כל מיני שאלות גם אל מול רשות המיסים. למשל  למי יש הרשאה לחתום (שאלת המייצג) האם רק דירקטור?"

פרופ' אברהמי מנכ"ל חשבשבת ציין כי "המאבק בהון השחור הוא מבורך, אך היערכות מוקדמת למודל חשבוניות ישראל היא קריטית כדי להבטיח את עמידתו של העסק בהוראות הרגולציה וכדי להבטיח התנהלות פיננסית נכונה, במיוחד בימים אלה של משבר כלכלי. אל דאגה , פתרונות יש בנמצא".

שי אהרונוביץ צילום אביחי סוחר

שי אהרונוביץ צילום אביחי סוחר

 

6 מיליארד שקל חשבוניות פיקטיביות כל שנה

ברשות המסים מסבירים כי הרגולציה החדשה נועדה להילחם בחשבונית הפיקטיביות. מדובר בתופעה רחבת היקף, אשר נזקה לקופת המדינה נאמד לפי רשות המסים בכ-6 מיליארדי שקלים בשנה.

התרמית עובדת כך, שעוסק מוציא חשבונית בגין שירות שלא באמת סיפק - והוא גם לא מדווח על סכום החשבונית כהכנסה החייבת במס. מנגד, העסק שקיבל לידיו את החשבונית מדווח על התשלום שכביכול העביר לספק על מנת לנכות את הסכום כהוצאה מוכרת מהכנסתו החייבת במס. בנוסף, מקבל החשבונית משתמש בחשבונית הפיקטיבית כדי לקזז את סכום המע"מ הנקוב בה מתשלום המע"מ שהוא נדרש לשלם - ובכך מקטין את חבות המס שלו באופן מלאכותי. התוצאה היא כאמור נזק אדיר למשק הישראלי. חלק מהתרמיות כבר נמנעות עם השקת הרגולציה לדוח מע"מ מקוון 874, שהושק לפני מספר שנים, אולם רגולציה זו לא סגרה את כל הפרצות והעבריינים חוגגים.

 

20% מהתוצר

הדרישה לקבלת אישור מקוון לכל חשבונית מעל לסכום מסוים היא, על כן, חלק מהמאבק הנמשך של רשויות המס בהון השחור. לפי הערכות ה-OECD, היקף ההון השחור בישראל מגיע כבר לכ-20% מהתוצר - דהיינו, למאות מיליארדי שקלים בשנה. לנוכח מציאות זו, אין פלא שהתוכנית המקורית של רשות המסים הייתה לחייב אישור עבור חשבונית מסכום של 5,000 שקלים. אבל הפוליטיקאים הכשילו את המהלך.

הדרישה הוקלה משמעותית בעקבות לחץ שהפעילה ועדת הכספים של הכנסת, ומחשש לעומס רגולטורי כבד מדי על עסקים. בסופו של דבר נקבע בחוק, כי הרגולציה תחול באופן הדרגתי: בשנה הראשונה (החל מאפריל 2024) על חשבוניות בסכום של 25,000 שקלים ומעלה, בשנה השנייה על סכום של 18,000 שקלים, ובשלוש השנים שלאחר מכן ימשיכו לרדת הסכומים מדי שנה עד שיגיעו ל-5,000 שקלים ב-2028.

ברשות המסים הסבירו שהשנה מדובר בפיילוט. כך שעסק המוציא חשבונית בגובה 25,000 שקלים ומעלה יידרש אמנם לקבל אישור ומספר הקצאה עבורה, אך הפרת הדרישה לא תגרור סנקציה בדמות איסור לקזז מע"מ. בנוסף, אם לא הוקצה מספר אישור לחשבונית בגלל תקלה במערכת המחשוב של רשות המסים, ניתן יהיה לקזז מע"מ מאותה חשבונית. הפיילוט עשוי להיות מוארך בשנה נוספת, לפי החלטתו של שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובכל מקרה החוק כולו יהיה במעמד של הוראת שעה זמנית במהלך חמש השנים הקרובות. לאחר מכן תחליט הכנסת האם להעביר חקיקה חדשה בנושא. 

כניסת החוק לתוקף עודכנה, כאמור, ל-1 באפריל 2024. זאת, בעקבות המלחמה, ולאחר שבמקור תוכננה כבר מינואר. אלא, שרשות המסים מעודדים עוסקים להתחבר כבר כעת למערכת המקוונת ולקבל מספרי הקצאה לחשבוניות. הרשות אף מציעה לצורך כך תמריץ, ולפיו עסקים שיפעלו כבר כעת לפי החוק החדש יהנו מטיפול מהיר יותר וקיזוז המע"מ שלהם יזורז. 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    חחחחחחח 24/01/2024 23:33
    הגב לתגובה זו
    חחחחחחח האם הכסף הגדול נמצא בפנסיות התקציביות? האם רוצים שנשכח מהעניין?
  • 8.
    נציבי המס היו כנועים לפוליטיקאים ולמאפיינים. (ל"ת)
    רן 24/01/2024 22:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יוני 24/01/2024 20:21
    הגב לתגובה זו
    בתי משפט מנותקים לא מבינים את המשמעות של הנזק.
  • 6.
    עובד רשות המיסים 24/01/2024 19:31
    הגב לתגובה זו
    הביאו פקיד שלמעשה צמח במעמ ואין לו ידיעה במיסים (השר סמוטריץ' העדיף אותו על אנשי מקצוע מעולים אחרים שיש להם , עם כל הצניעות ידע רב משלו ) ולכן הוא מנסה לממש חזון שהחל לפניו - מלחמה בהון השחור. דרך אגב, כל נושא הדיווח המקוון של חשבוניות למעמ , החל זמן רב לפניו . הוא לא מחדש דבר .....אבל נאחל לו בהצלחה
  • 5.
    פשוט 24/01/2024 19:25
    הגב לתגובה זו
    כנ"ל לגבי העסקה
  • אזרח 24/01/2024 19:35
    הגב לתגובה זו
    וגם לשים שוטר על כל אזרח. אולי אפילו מצלמות .. ה"אח הגדול" כבר פה .... :(
  • 4.
    אשר 24/01/2024 18:37
    הגב לתגובה זו
    פוליטיקאים ועוד ועוד מעלימים וגונבים. אנחנו אחת המדינות המושחתות.
  • 3.
    YL 24/01/2024 18:04
    הגב לתגובה זו
    דבר ראשון תלחמו בכל העברינים ש גובים כסף מאנשים ישרים ש עובדים קשה תלמדו אך בסין ובמזרח בכלל מה גורלו של עבריין
  • 2.
    התחלת להידמות לשקרנים מהקואליציה??זה ראיון ממוחזר 24/01/2024 17:22
    הגב לתגובה זו
    התחלת להידמות לשקרנים מהקואליציה??זה ראיון ממוחזר ולפחות 14 מליארד מהכספים הקואליציונים הם בגילגולם כספים ששיכים להון השחור
  • 1.
    ישראל 24/01/2024 16:30
    הגב לתגובה זו
    שם יושב הכסף הגדול שיוכל לתרום להכנסות המדינה רבות אבל כולם יודעים לאן הכספים הולכים בסופו של דבר . זה לא עבור האזרח משלם המיסים והנורמטיבי.
  • סווינגר 24/01/2024 18:05
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא מאמין ולא סומך על המערכת. כספים לא מייצרים יחס תמורה/מחיר טובים לאזרח. ביטחון? אין בריאות? בחסר, מקרטעת, איטית עד מוות חינוך? בייביסיטר לילדים, ללא השכלה וערכים (רק בפרטי\באזורים מאוד מסויימים). תרבות? בשביל מי ובשביל מה? בקיצור, מדינה ליהודים בשביל לסבול מעצמנו, כי זה עדיף משנאתם של הגויים אותנו. בהצלחה לכולם.
שופטת בית משפט
צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.

עוזי גרסטמן |

בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.

הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.

למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".

הנאמנת: חוסר תום לב של החייב

ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.

בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.

ביומד ניסוי פארמה מבחנה
צילום: Istock

האם דרשה בדיקת אבהות - הגרוש והמאהב סירבו

במרכזו של פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בקריות עמדה דרישתה של אם להצהיר כי אביה של בתה בת השבע אינו בעלה לשעבר, אלא גבר אחר שעמו ניהלה קשר מחוץ לנישואים. שני הגברים ועמדות הגורמים המקצועיים התנגדו לבדיקת רקמות ולבירור נוסף. השופטת גילה ספרא-ברנע הכריעה כי טובת הילדה גוברת על חקר האמת, ודחתה את התביעה תוך חיוב האם בהוצאות משפט של הנתבעים

עוזי גרסטמן |

ב-2018 נולדה ילדה לעולם של סכסוכים ומחלוקות. אמה, שהיתה נשואה באותה העת, טענה כי אביה האמיתי של הילדה הוא דווקא אדם אחר - לא בעלה - שעמו ניהלה מערכת יחסים אינטימית במקביל לנישואיה. במשך שנים הילדה גדלה בידיעה כי מי שרשום כאביה הוא זה שמלווה אותה, אך מאחורי הקלעים נפתח מאבק משפטי טעון, שהגיע לשיאו בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריות.

במוקד ההליך עמדה דרישתה של האם לבצע בדיקת אבהות ולתת פסק דין הצהרתי שלפיו האב הרשום במשרד הפנים - בעלה לשעבר - אינו אביה של הילדה, וכי האבהות הזו שייכת לגבר אחר, הנתבע 1. השופטת גילה ספרא-ברנע נדרשה לשאלה רגישה במיוחד: האם לאפשר דיון והבאת ראיות בנוגע לאבהות הילדה, או שמא יש לסיים את התיק כבר בשלב הזה, מתוך הבנה שההליך עצמו עלול לפגוע בטובתה של הקטינה .

האשה תיארה בפני בית המשפט מערכת נישואים שהתפוררה והלכה כבר ב-2017, לאחר הפלה קשה שעברה. לדבריה, היא ובעלה דאז חדלו לקיים קשר זוגי, עברו לישון בחדרים נפרדים, והמשיכו להתגורר כמעין שותפים בלבד. מתוך המציאות הזו נולד הקשר שלה עם הנתבע 1, שממנו, לטענתה, היא נכנסה להריון עם בתה. "מספר חודשים לאחר ההפלה הריתי מהנתבע 1, עמו ניהלתי קשר אינטימי, ונולדה הקטינה", טענה האם בבית המשפט .

מנגד, שני הגברים - גם הבעל לשעבר וגם מי שעליו ביקשה האם להטיל את האבהות - התנגדו בתוקף לדרישה שלה. הבעל לשעבר התעקש כי הילדה רואה בו אב לכל דבר, וכי ניתוק הקשר יפגע בה אנושות. גם הנתבע 1 הבהיר כי אין לו כל כוונה לשמש דמות אב לילדה, ואף טען שלא התעניין בה לאורך השנים. אליהם הצטרפה גם עמדת היועצת המשפטית לממשלה וחוות דעת של גורמי רווחה, שהזהירו מפני ביצוע בדיקה גנטית.

כבר בשלב מוקדם קיבל בית המשפט תסקיר של עובדת סוציאלית לסדרי דין, שבו נכתב כי, "הקטינה מכירה את הנתבע 2 כאביה לכל דבר", ולכן הומלץ שלא לערוך בדיקת רקמות. גם האפוטרופסה לדין שמונתה לילדה התרשמה כי היא מקיימת קשר רגשי עם האב הרשום, וכי הוא משתדל להיות חלק מחייה, חרף הקשיים. בהמשך, בהתאם לחוק מידע גנטי, הועבר התיק לעמדת בית הדין הרבני הגדול. בחוות הדעת שניתנה בדצמבר 2023 נקבע חד-משמעית כי אין מקום לערוך בדיקה גנטית, שכן תוצאה שכזו עלולה לפגוע בכשירות של הילדה להינשא בעתיד. "אין מקום לקבל ראיות נסיבתיות אחרות המנסות לקבוע חזקת אבהות של אדם אחר על הקטינה", קבע בית הדין הרבני הגדול .