שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: אביחי סוחר

"מדינת ישראל מפסידה מיליארדים של שקלים בהון השחור וחייבים לפעול כדי לסגור את הפרצה הזאת"

כך הסביר היום שי אהרונוביץ' מנהל רשות המיסים. שהוסיף "כמי שמוביל את מערכת המס בישראל שמתי לעצמי למטרה לא ללכת 'למיסים הפשוטים',  אלא להילחם בהון השחור. האמרה 'שאם כולם ישלמו מה שהם אמורים לשלם, כולם ישלמו פחות', היא אמרה נכונה, ונוכל להוריד  את רף המיסוי בישראל"
נחמן שפירא | (11)

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ, אומר היום כי הדרך להוריד את רף המיסוי הגבוה בישראל היא באמצעות המלחמה בהון השחור. אהרונוביץ ציין כי "חשבונית ישראל (הרגולציה החדשה לדיווח אונליין על חשבוניות מעל 25 אלף, נ"ש) היא לא גחמה או שגעון. מדינת ישראל מפסידה מיליארדים של שקלים בהון השחור וחייבים לפעול כדי לסגור את הפרצה הזאת". כזכור ההון השחור מוערך ב-300 מיליארד שקל בישראל בשנה.

אהרונוביץ הוסיף כי "החשבוניות הפיקטיביות זו מכת מדינה שגורמת לנו כמדינה לדמם. אנחנו שומעים את הקריאות אבל אני באמת סבור שבסופו של דבר זה יקל על עסקים. כמי שמוביל את מערכת המס בישראל שמתי לעצמי למטרה לא ללכת 'למיסים הפשוטים', אלא להילחם בהון השחור. האמרה 'שאם כולם ישלמו מה שהם אמורים לשלם, כולם ישלמו פחות', היא אמרה נכונה ונוכל להוריד את רף המיסוי בישראל".

לאחרונה עסקנו בהרחבה בנושא, הכלכלה השחורה בישראל היא מכת מדינה. היא מוערכת ב-20% עד 25% והיא מייצרת הכנסות למעלימים בסכום של כ-200-300 מיליארד שקל. יש גם הערכות אפילו גבוהות יותר. מדובר על העלמות בתחומים רבים - טיפים, שיפוצים, מוניות, שיעורים פרטיים, חשבונות פיקטיביות, חשמלאים, אינסטלטורים, משכירי דירות ועוד ועוד. 

אם המעלימים האלו היו משלמים מס כחוק, הקופה היתה מתמלאת ב-40 מיליארד שקל בשנה לפחות. סכום כך כך נחוץ שהולך לאיבוד כל שנה - מדובר על מאות רבות של מיליארדים שבעצם נגנבו מהקופה הציבורית על ידי מעלימי מס. שהם מעלימים - אלו שלא מעלימים משלמים יותר. אם העלמות המס היו מופחתות, שיעורי המס על הציבור היו יורדים. יש גופים רבים שאמונים לטפל בהון השחור. בפועל, הם לא מצליחים.

משטרה

  הון שחור. צילום דוברות המשטרה

 

דיווח אונליין

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

ברשות המסים דיווחו לאחרונה לכנסת כי מתחילת שנת 2024 הם החלו בפיילוט של הרגולציה החדשה של דיווח אונליין על חשבוניות, מעל 25 אלף שקל. ברשות מעודדים את בעלי העסקים להתחיל במהלך, למרות שהחובה לכך בעקבות המלחמה תהיה רק מחודש אפריל.

התוכנית אושרה בוועדת הכספים אשתקד. הרגולציה חדשה בשם "מודל חשבוניות ישראל", אשר תשפיע באופן ניכר על חברות, ארגונים ועוסקים מורשים. מדובר בדרישה לקבל את אישור רשות המיסים לכל חשבונית מס המועברת בין עסקים בהיקף של 25,000 שקלים ומעלה בשלב ראשון, ובהמשך – באופן הדרגתי, עד לשנת 2028 – על כל חשבונית מעל 5,000 שקלים.

קיראו עוד ב"משפט"

זאת, באמצעות התחברות למערכת מקוונת של רשות המיסים וקבלת מספר הקצאה המהווה אישור של החשבונית. אם לא התקבל אישור, לא ניתן יהיה לקזז מע"מ (הידוע גם כמס תשומות) בגין אותה חשבונית, וכתוצאה מכך חבות המס הכוללת של העסק צפויה לגדול.

יו"ר לשכת רואי החשבון חן שרייבר אמר כי "הראשון לאפריל לא צריך להיות מועד  התחלה לפרויקט.  גם החברות הגדולות צריכות עוד זמן בין השאר בגלל כוח האדם החסר. עדיין יש כל מיני שאלות גם אל מול רשות המיסים. למשל  למי יש הרשאה לחתום (שאלת המייצג) האם רק דירקטור?"

פרופ' אברהמי מנכ"ל חשבשבת ציין כי "המאבק בהון השחור הוא מבורך, אך היערכות מוקדמת למודל חשבוניות ישראל היא קריטית כדי להבטיח את עמידתו של העסק בהוראות הרגולציה וכדי להבטיח התנהלות פיננסית נכונה, במיוחד בימים אלה של משבר כלכלי. אל דאגה , פתרונות יש בנמצא".

שי אהרונוביץ צילום אביחי סוחר

שי אהרונוביץ צילום אביחי סוחר

 

6 מיליארד שקל חשבוניות פיקטיביות כל שנה

ברשות המסים מסבירים כי הרגולציה החדשה נועדה להילחם בחשבונית הפיקטיביות. מדובר בתופעה רחבת היקף, אשר נזקה לקופת המדינה נאמד לפי רשות המסים בכ-6 מיליארדי שקלים בשנה.

התרמית עובדת כך, שעוסק מוציא חשבונית בגין שירות שלא באמת סיפק - והוא גם לא מדווח על סכום החשבונית כהכנסה החייבת במס. מנגד, העסק שקיבל לידיו את החשבונית מדווח על התשלום שכביכול העביר לספק על מנת לנכות את הסכום כהוצאה מוכרת מהכנסתו החייבת במס. בנוסף, מקבל החשבונית משתמש בחשבונית הפיקטיבית כדי לקזז את סכום המע"מ הנקוב בה מתשלום המע"מ שהוא נדרש לשלם - ובכך מקטין את חבות המס שלו באופן מלאכותי. התוצאה היא כאמור נזק אדיר למשק הישראלי. חלק מהתרמיות כבר נמנעות עם השקת הרגולציה לדוח מע"מ מקוון 874, שהושק לפני מספר שנים, אולם רגולציה זו לא סגרה את כל הפרצות והעבריינים חוגגים.

 

20% מהתוצר

הדרישה לקבלת אישור מקוון לכל חשבונית מעל לסכום מסוים היא, על כן, חלק מהמאבק הנמשך של רשויות המס בהון השחור. לפי הערכות ה-OECD, היקף ההון השחור בישראל מגיע כבר לכ-20% מהתוצר - דהיינו, למאות מיליארדי שקלים בשנה. לנוכח מציאות זו, אין פלא שהתוכנית המקורית של רשות המסים הייתה לחייב אישור עבור חשבונית מסכום של 5,000 שקלים. אבל הפוליטיקאים הכשילו את המהלך.

הדרישה הוקלה משמעותית בעקבות לחץ שהפעילה ועדת הכספים של הכנסת, ומחשש לעומס רגולטורי כבד מדי על עסקים. בסופו של דבר נקבע בחוק, כי הרגולציה תחול באופן הדרגתי: בשנה הראשונה (החל מאפריל 2024) על חשבוניות בסכום של 25,000 שקלים ומעלה, בשנה השנייה על סכום של 18,000 שקלים, ובשלוש השנים שלאחר מכן ימשיכו לרדת הסכומים מדי שנה עד שיגיעו ל-5,000 שקלים ב-2028.

ברשות המסים הסבירו שהשנה מדובר בפיילוט. כך שעסק המוציא חשבונית בגובה 25,000 שקלים ומעלה יידרש אמנם לקבל אישור ומספר הקצאה עבורה, אך הפרת הדרישה לא תגרור סנקציה בדמות איסור לקזז מע"מ. בנוסף, אם לא הוקצה מספר אישור לחשבונית בגלל תקלה במערכת המחשוב של רשות המסים, ניתן יהיה לקזז מע"מ מאותה חשבונית. הפיילוט עשוי להיות מוארך בשנה נוספת, לפי החלטתו של שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובכל מקרה החוק כולו יהיה במעמד של הוראת שעה זמנית במהלך חמש השנים הקרובות. לאחר מכן תחליט הכנסת האם להעביר חקיקה חדשה בנושא. 

כניסת החוק לתוקף עודכנה, כאמור, ל-1 באפריל 2024. זאת, בעקבות המלחמה, ולאחר שבמקור תוכננה כבר מינואר. אלא, שרשות המסים מעודדים עוסקים להתחבר כבר כעת למערכת המקוונת ולקבל מספרי הקצאה לחשבוניות. הרשות אף מציעה לצורך כך תמריץ, ולפיו עסקים שיפעלו כבר כעת לפי החוק החדש יהנו מטיפול מהיר יותר וקיזוז המע"מ שלהם יזורז. 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    חחחחחחח 24/01/2024 23:33
    הגב לתגובה זו
    חחחחחחח האם הכסף הגדול נמצא בפנסיות התקציביות? האם רוצים שנשכח מהעניין?
  • 8.
    נציבי המס היו כנועים לפוליטיקאים ולמאפיינים. (ל"ת)
    רן 24/01/2024 22:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יוני 24/01/2024 20:21
    הגב לתגובה זו
    בתי משפט מנותקים לא מבינים את המשמעות של הנזק.
  • 6.
    עובד רשות המיסים 24/01/2024 19:31
    הגב לתגובה זו
    הביאו פקיד שלמעשה צמח במעמ ואין לו ידיעה במיסים (השר סמוטריץ' העדיף אותו על אנשי מקצוע מעולים אחרים שיש להם , עם כל הצניעות ידע רב משלו ) ולכן הוא מנסה לממש חזון שהחל לפניו - מלחמה בהון השחור. דרך אגב, כל נושא הדיווח המקוון של חשבוניות למעמ , החל זמן רב לפניו . הוא לא מחדש דבר .....אבל נאחל לו בהצלחה
  • 5.
    פשוט 24/01/2024 19:25
    הגב לתגובה זו
    כנ"ל לגבי העסקה
  • אזרח 24/01/2024 19:35
    הגב לתגובה זו
    וגם לשים שוטר על כל אזרח. אולי אפילו מצלמות .. ה"אח הגדול" כבר פה .... :(
  • 4.
    אשר 24/01/2024 18:37
    הגב לתגובה זו
    פוליטיקאים ועוד ועוד מעלימים וגונבים. אנחנו אחת המדינות המושחתות.
  • 3.
    YL 24/01/2024 18:04
    הגב לתגובה זו
    דבר ראשון תלחמו בכל העברינים ש גובים כסף מאנשים ישרים ש עובדים קשה תלמדו אך בסין ובמזרח בכלל מה גורלו של עבריין
  • 2.
    התחלת להידמות לשקרנים מהקואליציה??זה ראיון ממוחזר 24/01/2024 17:22
    הגב לתגובה זו
    התחלת להידמות לשקרנים מהקואליציה??זה ראיון ממוחזר ולפחות 14 מליארד מהכספים הקואליציונים הם בגילגולם כספים ששיכים להון השחור
  • 1.
    ישראל 24/01/2024 16:30
    הגב לתגובה זו
    שם יושב הכסף הגדול שיוכל לתרום להכנסות המדינה רבות אבל כולם יודעים לאן הכספים הולכים בסופו של דבר . זה לא עבור האזרח משלם המיסים והנורמטיבי.
  • סווינגר 24/01/2024 18:05
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא מאמין ולא סומך על המערכת. כספים לא מייצרים יחס תמורה/מחיר טובים לאזרח. ביטחון? אין בריאות? בחסר, מקרטעת, איטית עד מוות חינוך? בייביסיטר לילדים, ללא השכלה וערכים (רק בפרטי\באזורים מאוד מסויימים). תרבות? בשביל מי ובשביל מה? בקיצור, מדינה ליהודים בשביל לסבול מעצמנו, כי זה עדיף משנאתם של הגויים אותנו. בהצלחה לכולם.
גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה

איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן

עוזי גרסטמן |

כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.

איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.

אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".

העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין

שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.

בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.

מיסים ומחשבון
צילום: freepik

השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי שותפים בחברת קידוחים, שעירבו בין נכסי החברה לנכסיהם הפרטיים, השתמשו בכספיה למטרות אישיות, ניפחו הוצאות ולא שילמו מס כחוק - לא יוכלו לדרוש התחשבנות מאוחרת עקב סכסוך ביניהם. השופטת הדגישה כי, "מי שבוחר לנהל חברה כעסק משפחתי בלתי ממוסד, לא יוכל להיתלות בעקרונות משפטיים כדי להפיק רווח לאחר מעשה"

עוזי גרסטמן |

הפרשה שהתבררה באחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה נשמעת במבט ראשון כמו עוד סכסוך עסקי רגיל בין שותפים ותיקים. אלא שבמהלך הדיון התברר כי מאחורי הקלעים התנהלה חברת הקידוחים שבמרכז הפרשה באופן רחוק מאוד מהסטנדרטים המצופים מגוף עסקי, ובסופו של דבר דווקא מי שניסה לדרוש חשבון מדויק על פעילות העבר, הוא זה שנותר ללא סעד.

מדובר בשותפות בין שני גברים שניהלו יחד חברה לביצוע קידוחים ותשתיות במשך שנים. מערכת היחסים ביניהם, שתוארה בפסק הדין כ"שותפות עסקית ואישית שהתנהלה באווירה בלתי פורמלית ובלתי מוסדרת", הסתיימה במשבר חריף. אחד השותפים, שביקש לערוך התחשבנות מלאה על הרווחים וההוצאות של החברה, טען כי שותפו נהג שלא כדין בכספי החברה, משך כספים לצרכיו האישיים וגרם לו נזקים כספיים כבדים. מנגד טען השותף השני כי מדובר בהתחשבנות מלאכותית, שכן שניהם נהגו לאורך השנים לערב בין כספי החברה להוצאות פרטיות, וכל אחד מהם נהנה מן המצב כל עוד היחסים ביניהם התנהלו על מי מנוחות.

במהלך הדיון נחשפו שורה של ממצאים מטרידים. לפי הראיות, החברה לא ניהלה ספרים תקינים, לא הקפידה על הפרדה בין כספי השותפות לחשבונות האישיים של השותפים, חלק מהחשבוניות לא שיקפו הוצאות אמתיות, והכנסות רבות כלל לא דווחו לרשויות המס. על רקע זה קבעה השופטת כי הניסיון של אחד השותפים "להעמיד את הדברים על מכונם בדיעבד ולדרוש דין וחשבון מדויק" אינו מתיישב עם ההתנהלות ארוכת השנים של הצדדים עצמם.

"השותפות התנהלה למעשה כעסק משפחתי"

בית המשפט קבע כי מדובר במקרה שבו, "השותפות התנהלה למעשה כעסק משפחתי, שבו כל צד ראה בכספי החברה חלק ממאגר משותף לשימוש לפי הצורך, מבלי להבחין בין הוצאות עסקיות להוצאות פרטיות". בפסק הדין נכתב כי, "הנתונים שהוצגו בפניי מלמדים כי לא ניתן לבודד בדיעבד את חלקו של כל שותף, שעה שהשניים פעלו במשך שנים ללא הבחנה וללא פיקוח חשבונאי או מיסוי תקין". השופטת ציינה בהכרעתה כי כל עוד שני השותפים הסכימו על אופן ההתנהלות - גם אם היה זה מנוגד לדין - אין מקום להעניק לאחד מהם יתרון רטרואקטיבי כשהיחסים עלו על שרטון.

עוד נכתב כי במהלך השנים נרשמו הוצאות מנופחות, ולעתים "הוצגו תשלומים פיקטיביים שנועדו להפחית את חבות המס". בנוסף, חלק מהנכסים שנרכשו על שם החברה שימשו בפועל לצרכים פרטיים של מי מהשותפים. השופטת קבעה כי מדובר ב"התנהלות פסולה, החותרת תחת יסודות דיני החברות והשותפויות, ומנוגדת לעקרונות של תום לב ונאמנות עסקית". ואולם היא הוסיפה כי "אין בידי בית המשפט לתקן בדיעבד מערכת יחסים שהצדדים עצמם עיוותו במשך שנים". בפסק הדין הובהר כי מי שבוחר לנהל עסק מבלי לשמור על גבולות ברורים בין כספי החברה לכספיו האישיים, נוטל על עצמו את הסיכון שלא יוכל בעתיד להוכיח את חלקו האמיתי. כדברי השופטת בהכרעת הדין, "לא ניתן להפריד עתה בין עיסה אחת שנילושה בידי שניהם, תוך עירוב מוחלט של הכנסות, הוצאות ונכסים. הצדדים לא הקפידו על כללי מנהל תקין, ומשכך אין הם רשאים עתה להיבנות מאותו בלבול שיצרו במו ידיהם".