שיפוצניק נעצר בחשד לקיזוז חשבוניות פיקטיביות ב-123 מיליון שקל
יום לאחר הדיון בכנסת על ההון השחור ולאחר ההודעה של נציגי רשות המסים כי יצאו בפיילוט לדיווח אונליין של חשבוניות על מנת להילחם בתופעת החשבוניות הפיקטיביות משטרת ישראל הודיעה כי עצרה את איגור לטר בחשד להגשת דו"חות מע"מ כוזבים וקיזוז חשבוניות מס פיקטיביות בסכום של 123 מיליון שקל. החשוד הובא בפני בית משפט השלום בבאר שבע ושוחרר בתנאים מגבילים.
מבקשת המעצר, שהוגשה על ידי יחידת החקירות של המכס והמע"מ בבאר שבע, עולה כי לטר, בעליה של חברת "פרימיום קשת א.מ", העוסקת בתחום השיפוצים והבניה ומספקת שירותים לחברות גדולות במשק, חשוד כי הגיש דו"חות מע"מ כוזבים בין השנים 2024-2020, בהם כלל חשבוניות מס החשודות כפיקטיביות בהיקף של 123 מיליון שקל. סכום מס ערך המוסף שנגרע מכך עומד על כ-18 מיליון שקל.
השופטת אחינעם צוריאל שחררה את החשוד בתנאים מגבילים ביניהם התחייבות עצמית על סך 100,000 שקל, ערבות צד ג' על סך 100,000 שקל וצו עיכוב יציאה מהארץ ל-180 יום.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כסף לא חוקי שנתפס באחד המעצרים האחרונים של המשטרה. צילום דוברות המשטרה.
300 מיליארד שקל בהון שחור
ועדת הכספים קיימה אתמול דיון בנושא מאבק בהון השחור בישראל לצורך הגדלת הכנסות המדינה. במהלך הדיון חשף יואל חלימי מרשות המיסים כי ברשות המסים מצויים כיום בעיצומו של פיילוט התוכנית לדיווח אונליין על חשבוניות, בכדי להיאבק בהון השחור. התוכנית אושרה בוועדת הכספים אשתקד.
ברשות המסים ציינו כי התוכנית יצאה לדרך לפני עשרה ימים, בתחילת 2024, וכי היא החלה באופן חלק, ובחודש הבא תצא הרשות "בפרסום ושיווק מסיביים של התוכנית".
חלימי שייצג את רשות המסים בדיון ציין כי "מדובר בפיילוט מחייב, נרשמו מרבית יצרני בתי התוכנה, הם מצליחים לקבל מספרי הקצאה, הכל עובד, אין תקלות, אנחנו מצליחים לתת את המספרים, הוועדה החליטה שבפיילוט זה מ-25 אלף, והיירוט של החשבוניות יתחיל מ-25, כך שהשנה אנחנו בעיקר לומדים ומטמיעים.
270 כתבי אישום על מע"מ
- פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה
- מפקח על מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מפקח על מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
ברשות המיסים ציינו גם כי במהלך שנת 2023 הם הגישו כתבי אישום בכ-250 תיקי מס הכנסה וכ-270 תיקי מע"מ, "כ-90% במסגרת הגדרת הון שחור". ברשות לאיסור להלבנת הון הציגו כי בשנת 2023 העבירו 161 מידעיים מודיעיניים על חשד לחשבוניות פיקטיביות או העלמות מס, אך למרות בקשותיהם, רשויות אכיפת החוק לא תמיד מעדכנות את הרשות בדבר ממצאי הבדיקה.
- 5.כלכלן 11/01/2024 10:59הגב לתגובה זושיפוציק שניכה תשומות שלא כדין ב 2.7 מליון קיבל שנתיים , אם השיפוצניק הזה ניכה123 מליון ש"ח - שייצפה ל 91 שנים בכלא - זה בערך משולש - אבל אם מכיר את השופטים בעליון שהחוק לא מעניין אותם ייצא זכאי. שייבדוק קשרים
- 4.אין תקלות (ל"ת)מפתח תוכנה 10/01/2024 14:03הגב לתגובה זו
- 3.שמעון 10/01/2024 13:37הגב לתגובה זוחחח , מה זה תנאים מגבילים , הוא יעלה על מטוס בחזרה לרוסיה ואתם יכולים רק לחלל , מה חשבתם סתם באים אלינו לאיזור המסוכן הזה כשיש להם מדינה נפלאה כולנו יודעים שהם באים או לעשות קופה או להשאיר את הזקנים שלהם פה ולעבור למדינות המערב כי אלה מתוחכמים ולא נאיבים בכלל כמו עמידות המזרח והאתיופים ושיהיה להם בהצלחה
- 2.מתעניין 10/01/2024 13:06הגב לתגובה זוכבר הספיק להגיש דו"חות כוזבים לשנת 2024 !!! מניח שגם סיים לתת את שירותיי חברתו לשנה זו. לא פלא שמגיע לסכומים גדולים.
- 1.זה שמישהו זייף ב 123 מיליון לא אומר שהוא הרוויח אותם (ל"ת)הוצאות זיוף 10/01/2024 11:09הגב לתגובה זו
מפקח על רישום מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
פסק הדין דן במקרה שבו שמונה מתוך תשעת בעלי הדירות בבניין בהרצליה חתמו על הסכם להריסה ובנייה מחדש, בעוד שדיירים באחת הדירות סירבו בטענה שהתמורה מקפחת ואינה משקפת את ערך דירתם. אף שגם לדבריהם דירתם תושבח בכ-400 אלף שקל, הם התעקשו כי מגיעה להם תמורה גבוהה
בהרבה. המפקח דחה את התנגדותם וקבע כי האינטרס הציבורי בחיזוק מבנים גובר על הרצון למקסום רווח אישי
בשכונה שקטה בהרצליה, ברחוב אחד העם, ניצב בניין ותיק שבו תשע דירות. כמו בניינים רבים אחרים שנבנו בשנות החמישים והשישים, גם הוא תוכנן ללא תקן עמידות לרעידות אדמה וללא מיגון בסיסי מפני איומים ביטחוניים. כששמונה מבעלי הדירות בבניין התאגדו וחתמו על הסכם עם אלמוג להריסה ולבנייה מחדש של המבנה במסגרת תמ״א 38/2, הם סברו כי הצליחו להבטיח לעצמם חיזוק ראוי והזדמנות לחדש את סביבת מגוריהם. אלא שנותר גורם אחד שסירב לשתף פעולה - בעלי דירה יחידה בקומה השלישית, שלהם מוצמד גם גג רחב ידיים.
אותם בעלי דירה, יאיר אבן זוהר וורד גורן, טענו כי דירת התמורה שהוצעה להם מקפחת ואינה משקפת את הזכויות המיוחדות שברשותם. לדבריהם, שטח הדירה שנלקח בחשבון בחישוב התמורות היה על פי היתר בנייה ישן, 99.4 מ"ר, בעוד שבפועל דירתם משתרעת על יותר מ-106 מ"ר. לכך נוספו טענות לגבי שוויו של הגג הצמוד בשטח כמעט 98 מ"ר וזכויות בנייה נוספות שלא נוצלו, לטענתם בהיקף של 23 מ"ר. "מדובר בפגיעה קשה ומהותית בקנייננו ובהפרת עקרון השוויון", הם טענו, ואף העריכו את הנזק הכלכלי שנגרם להם בכ-1.2 מיליון שקל.
מנגד, יתר בעלי הדירות טענו כי מדובר בפרויקט הכרחי, שמטרתו חיזוק הבית המשותף ולא העשרת מי מבעליו. הם הזכירו כי שמונה מתוך תשעת הדיירים חתמו על ההסכם, וכי גם הדירה הדומה לזו של הנתבעים - דירת גג אחרת בבניין - קיבלה את אותן תמורות בדיוק ובעליה הסכימו להן. "עצם העובדה שדירת הנתבעים צפויה להיות מושבחת בלפחות 400 אלף שקל, לפי חוות דעת שמאית מטעמם, מוכיחה שהתנגדותם אינה נובעת מפגיעה אמיתית בקניינם אלא מציפייה להגדלת הרווח", טענו השכנים.
מבחן של שוויון מהותי-כמותי
המפקח על רישום המקרקעין, ארז שטיינברג, בחן את מכלול הטענות. הוא ציין כי לפי ההסכם יקבלו הנתבעים דירה חדשה בקומה השישית בשטח של 120.43 מ"ר, הכוללת ממ"ד, מרפסת שמש, חניה ומעלית - תוספות משמעותיות ביחס לדירתם הישנה. "אין חולק כי ערכה של דירת הנתבעים יעלה כתוצאה מהפרויקט", הוא כתב בהחלטתו, ואף הדגיש כי שמאי מטעם הנתבעים עצמו העריך את דירת התמורה ב-4.215 מיליון שקל, לעומת 3.82 מיליון שקל - השווי של הדירה המקורית. שטיינברג התעכב על עקרון השוויון בתמורות - סוגיה שמלווה פרויקטים רבים של תמ״א. הוא הזכיר כי בפסיקה נקבע שהמבחן הוא "שוויון מהותי־כמותי", כלומר האם כל בעלי הדירות מקבלים תוספת שטח דומה מבחינת היקפה, ולא בהכרח שווי כלכלי זהה. לדבריו, "דירת התמורה לנתבעים צולחת את המבחן המהותי־כמותי, שהותווה בפסיקה", שכן היא קיבלה את אותן תוספות כמו הדירה הדומה לה בבניין.
- סירב לחתום על ליווי בנקאי לתמ"א - וישלם ביוקר
- היזמית טענה שעיכוב במסירת חניון הוא "כוח עליון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוגע לטענת חוסר הכדאיות הכלכלית בשל "רווח יזמי מופרז", קבע המפקח כי אין לקבלה. בעוד שהמומחה מטעם הנתבעים טען לרווחיות של 62%, המומחה שמונה מטעם התובעים קבע כי מדובר בכ-16% בלבד - שיעור גבולי לפרויקט מהסוג הזה. שטיינברג קיבל את עמדת התובעים והבהיר כי, "בעלי הדירות זכאים לתמורה סבירה והוגנת, אך לאו דווקא לחלוקה שווה של רווחי הפרויקט בינם לבין יזמיו". הוא הדגיש כי הנתבעים לא הציגו חלופה קונקרטית אחרת ולא הראו יזם מוכן לבצע את הפרויקט בתנאים טובים יותר.
פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה
משפחה שומרת מצוות שהייתה אמורה לשוב מפריז לישראל ביום שישי בבוקר בטיסת ארקיע, נאלצה להישאר בצרפת עד יום ראשון, לאחר שהטיסה נדחתה ביותר מ-20 שעות. חברת התעופה טענה כי התקלה נגרמה כתוצאה מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - גלגל שנקרע במטוס אחר באיסלנד, אך
בית המשפט דחה את טענותיה וקבע כי מדובר במחדל צפוי מראש, ותוצאה של התנהלות רשלנית ושאננה
ביום שישי לפנות בוקר, ב-26 באוגוסט 2022, ארזה משפחת זמיר את מזוודותיה ונערכה לשוב מפריז לישראל. ההורים וארבעת ילדיהם, כולם שומרי מצוות, הזמינו טיסת ארקיע שנקבעה לשעה 00:25. אלא שכשהגיעו לשדה התעופה, הם גילו שהמטוס כלל לא מוכן להמראה. בשעות הלילה נאמר להם כי צפוי עיכוב, אך רק לקראת 3:00 לפנות בוקר התברר שהטיסה בוטלה לגמרי. מה שהחל באיחור קל, נהפך עד מהרה לסוף שבוע מתסכל בן 60 שעות של חוסר ודאות, עוגמת נפש והוצאות כבדות. בני המשפחה, שלא היו מוכנים לחלל שבת, מצאו עצמם לכודים בפריז ללא נציג של החברה וללא כל מענה. הטיסה החלופית שהוצעה להם - למחרת ב-21:30 בלילה - יצאה בעיצומה של השבת, ולכן הם נאלצו להישאר בצרפת עד ליום ראשון. רק אז הם שבו לישראל, באיחור של כמעט שלושה ימים מהמועד המתוכנן.
ארקיע טענה כי העיכוב בטיסה נבע מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - תקלה בגלגל מטוס אחר שלה, שהתגלתה יומיים קודם לכן בטיסה לאיסלנד. לטענת החברה, לאחר שהוחלף הגלגל התקול, הוא הוטס חזרה לישראל, אך עקב מחסור בכוח אדם בשדה התעופה בן גוריון, לא ניתן היה לפרוק אותו מבטן המטוס בזמן. כך נוצר עיכוב בלוח הטיסות, שגרר ביטול של הטיסה מצרפת.
אלא שהשופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב לא קיבל את ההסבר. בפסק הדין שלו נכתב כי, "העיכוב יוצא הדופן בהמראה שעלה על עשרים שעות הוא זה שהפך את טיסת התובעים ל'טיסה שבוטלה'". השופט ציין כי התקלה לא נבעה מאירוע בלתי צפוי, אלא מהתנהלות צפויה וידועה מראש. "הנתבעת יודעת שאירוע סיום חיי הגלגל הוא אירוע צפוי וקיומו וודאי", כתב השופט בהכרעתו, "ואולם הנתבעת אינה עושה דבר כדי למנוע את התקלות שינבעו ממנו, אלא פועלת רק כאשר אותו גלגל אכן הגיע לסוף חייו".
החברה מחליפה גלגלים רק כשמתגלים סימני שחיקה
נציג התחזוקה של ארקיע, מר חיים פרץ, העיד כי הגלגל שבו התגלתה התקלה עבר כבר 275 נחיתות, כשאורך חייו הממוצע של גלגל מטוס הוא 300 נחיתות. הוא הודה כי החברה אינה מחליפה גלגלים מראש, אלא רק כשמתגלים סימני שחיקה. השופט ברקאי ציטט מתוך עדותו: "העד: גלגל מוחלף בהתאם, עם הבדיקה הוויזואלית שלו... אין פג תוקף לצמיגים... יכול להיות 350, יכול להיות 400, יכול להיות 250". בהמשך אף העיר השופט כי, "אם 'יכול להיות' שחיי הגלגל יהיו רק 250 נחיתות - הרי בוודאי שהיה על הנתבעת להיערך לאירוע הצפוי לאחר שזה כבר עבר 275 נחיתות".
- התחרות חוזרת? ארקיע משיקה את יעדי הסתיו והחורף
- ארקיע פותחת קווים למזרח הרחוק: האנוי ובנגקוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט קבע כי ארקיע לא הוכיחה את טענתה בדבר "נסיבות מיוחדות" שאינן בשליטתה - תנאי הכרחי להשתחררות מחובת הפיצוי לפי סעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה. לא זו בלבד שהתקלה היתה צפויה, אלא שגם הטענה בדבר מחסור בכוח אדם בנתב"ג הועלתה "בעלמא וללא כל הוכחה", כדבריו. השופט הדגיש כי החברה לא הציגה מסמכים, תכתובות או עדויות שיתמכו בטענותיה לגבי עיכוב בפריקת הגלגל או העומס בשדה התעופה.
