הוצאה לפועל בתל אביב הוציאה צו עיכוב יציאה מהארץ נגד אליעזר גרוס, לשעבר בעל השליטה בקבוצת ההשקעות בסדנו. הצו ניתן בעקבות חוב אישי של כ-6 מיליון שקל לגרוס, שנפסק לטובתו של אדוארד מטקוף,  אחד המשקיעים שתבע אותו לפני כשנתיים.

פסק הדין הקודם, שניתן על ידי השופטת חנה פלינר, קבע כי גרוס ערבב בין נכסיו האישיים לכספי החברה ולכן יש לחייבו באופן אישי. מדובר בהחלטה חריגה, שמחזקת את החשדות החמורים שעלו כבר בחקירת רשות ניירות ערך.

פעילות שנראתה כמו תרמית פונזי

קבוצת בסדנו, שפעלה בעיקר במגזר החרדי, גייסה במשך עשור מאות מיליוני שקלים ממשקיעים. לפי ממצאי רשות ני"ע, אופן ההתנהלות של החברה הזכיר תרמית פונזי: כספים חדשים שימשו לתשלום תשואות למשקיעים ותיקים, תוך ערבוב חשבונות והעדר שקיפות.

החברה נקלעה לקשיים תזרימיים ומונו לה נאמנים, שממשיכים עד היום לנסות ולמפות את החובות הרבים. לפי דו"חות הנאמנים, הקבוצה מחזיקה עשרות חברות בנות בישראל ובארה"ב, אך רק חלק קטן מהנכסים בעלי שווי ממשי.

• קבוצת בסדנו בחקירת רשות ניירות ערך, אבל אליעזר גרוס ממשיך לגייס כספים לסטארט אפ שלו
• אחרי שנקלעה לקשיים: נאמנים מונו לחברות מקבוצת בסדנו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גרוס טען בבית המשפט כי פרע את החוב למטקוף באמצעות מזומן, יהלומים והמרות להשקעות אחרות. אולם השופטת דחתה את גרסתו וכינתה אותה "פתלתלה ונעדרת אסמכתאות". המשמעות היא פתיחת פתח לנושים נוספים להגיש תביעות אישיות, ולהעמיק את החשיפה של גרוס להליכים משפטיים.

על רקע החקירה, רשות ני"ע כבר ביקשה בעבר לאסור על גרוס לצאת מהארץ, אך הצו הוסר כשהחקירה התארכה. למרות זאת, בתקופה האחרונה דווח כי גרוס שהה בארה"ב. כעת, עם דרישת הנושים, הצו חודש מחדש.

הסיפור של בסדנו ושל גרוס מהווה תמרור אזהרה בולט למשקיעים: השקעות שאינן מפוקחות או מוסדרות עלולות להסתיים בהפסדים כבדים. מדובר על השקעות לא מפוקחות, לא ברורות, שהתמרון והמניפולציה של המגייסים היא גדולה מאוד. זה מושתת על אמון, ובמקרים רבים אין דבר כזה אמון בהשקעות כאלו.

• מהפכה בפרסומת, נזיפה מהשופט: ליברה תשלם 100 אלף ש'
• עסק של נכה קרס - האם הנושים יקבלו את הכסף שהוא חייב להם?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

קבוצת בסדנו - הפסדים כבדים

קבוצת בסדנו שיווקה את עצמה במשך שנים כגשר בין משקיעים פרטיים לבין השקעות בהייטק ובחברות סטארט-אפ ישראליות. החברה הציגה את ההשקעות כ"חלון הזדמנות" ליזמות הישראלית, תוך הבטחות לתשואות גבוהות והצגת שמות נוצצים כשותפים עסקיים. בפועל, התברר כי חלק ניכר מהכסף לא הושקע כלל בחברות שצוינו, אלא זרם לצרכים אחרים, לרבות החזרי תשואות מדומים למשקיעים ותשלומים פנימיים בין חברות בנות. יש כאן תמרור אזהרה חשובה - אי אפשר לייצר תשואות גבוהות בלי סיכון. מי שמבטיח לכם או מכריז על תשואות גבוהות בסיכויים גבוהים הוא שרטלן, או גנב או...טיפש. בכל מקרה, אתם לא רוצים להשקיע דרכו.  

לפי נאמני הקבוצה, בסדנו החזיקה בעשרות חברות בנות, בישראל ובארה"ב, חלקן פעילות בנדל"ן, אחרות רשומות כקרנות השקעה או יזמויות שונות. המורכבות המבנית הזו הקשתה על מעקב אחרי הזרמת הכספים, והגבירה את הבלבול אצל משקיעים שניסו להבין לאן הכסף שלהם הלך. דו"חות הנאמנים מצביעים על חובות עצומים מול נכסים בעלי ערך מועט בלבד. הכספים בעצם התגלגלו בקבוצה, נותבו לכיסים של המנהלים, עברו למשקיעים שרצו פירעון (אחרת, היו מבינים שקיימת בעיה).  

כך או אחרת, צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא השבוע הוא רק פרק נוסף בפרשה מתמשכת. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא עד כמה יצליחו הנאמנים להגיע לכספים וכמה יוחזר למשקיעים והאם יוגשו כתבי אישום פליליים חמורים נגד גרוס ואחרים שהיו מעורבים בניהול בסדנו.