דווקא אחרי הניצחון: הנתון שכל אוהד באר שבע צריך לחשוש ממנו

בלי שהרגשנו, כבר שש עונות שהפועל באר שבע רחוקה ממאבק האליפות. ברקת עברה את המבחן כשהחזירה את התואר לנגב, אבל זה לא מוריד את רף הציפיות ממנה: אם היא רוצה שהמועדון שלה יספיק לדשדש בצמרת, היא צריכה להכניס את היד לכיס. העונה הבאה תקבע האם המועדון הזה יגדיר את עצמו מחדש
איציק יצחקי | (4)

1. הניצחון של הפועל באר שבע על מכבי תל אביב אתמול, חידד עוד יותר נקודה מעניינת: למרות צמצום הפער, הפועל באר שבע עדיין תסיים את העונה כשהיא רחוקה מאוד ממאבק האליפות. זאת לא העונה הראשונה שבה באר שבע מרימה ידיים מוקדם מדי. זה עדיין לא מקטין את שביעות הרצון מאליניב ברדה, שיכול להביא לקבוצה גביע שלישי בתוך 5 שנים. ואולי זו הבעיה - ברדה (שעושה עבודה טובה והיא חייבת להחתים לעונה נוספת, אגב) הגיע לבאר שבע כדי להביא אליפויות וברקת רחוקה מאוד מזה כרגע בגלל הסיבה הפשוטה: למאמן אין את הכלים כדי לקחת את התואר.

בכר וצלחת האליפות (אסף הופמן, באדיבות אתר ישראל ספורט)

כבר שכחנו איך זה נראה. בכר וצלחת האליפות (אסף הופמן, ישראל ספורט)

2. מאז האליפות האחרונה עברו שש שנים. וזה הרבה. הפועל באר שבע הפכה לקבוצה של גארבז' טיים ואם היא לא תתעורר, היא יכולה, בלי שתרגיש, לסגור עשור ללא אליפות. נכון, זה עדיין רחוק, אבל המדיניות של האדומים השתנתה - היא כבר לא "מתאבדת" על השחקנים הטובים בישראל וגם אם היא מביאה אותם, היא עושה את זה בטיפין טיפין. זה לא שלברקת אין היכולת הכלכלית, אבל משהו בזכייה של שלוש אליפויות ברציפות גרם לה לשבוע. הפועל באר שבע היא עדיין מועדון גדול וקבוצה גדולה, אבל היא הפכה מהקבוצה הכי גדולה בישראל בתקופה בכר לקבוצת צמרת לגיטימית - וזה צריך להפחיד את האוהדים שלה.

שלא תטעו, באר שבע עדיין קבוצה טובה שמציגה כדורגל חיובי רוב העונה, אבל היא לא באמת מועמדת ראויה לתואר. פתיחת העונה שלה הייתה נוראית - ברדה איבד את האליפות כבר בהתחלה והתיקון היה מאוחר מדי. רוצה לומר, רוני לוי פוטר על הרבה פחות מזה והיום, עם קבוצה בתקציב הרבה יותר נמוך ועד המשחק אתמול הוא היה בפער שתי נקודות ממנה.

3. הדבר הכי מרגיז בכל הסיפור הזה הוא שהסיבה לנסיגה של באר שבע אינה כלכלית. סיקרתי את הפועל באר שבע במשך שנים, ליוויתי אותה באופן צמוד באליפות ההיסטורית, ואני יודע שאלונה ברקת יכולה להכניס את היד עמוק לכיס כשהיא רוצה ולהחזיר את האליפות לנגב.

ברקת לא הייתה צריכה, אבל היא ובעלה אלי הוכיחו באליפות הראשונה שהם מסוגלים להעמיד את הקבוצה עם הסגל הכי גדול בארץ (חלקם כבר היו שם והאריכו חוזה), ולא להיות כינור שני. עם הגנה כמו ויליאם סוארס, שיר צדק, לואי ואופיר דוידזאדה בשיאם, עם קישור שמרכיב את מאור בוזגלו, מהראן ראדי, מאור מליקסון, אובידיו הובאן וג'ון אוגו, עם אליניב ברדה ובן שהר בהתקפה - בכר לא היה צריך לבקש יותר. ברקת לא עצרה שם. היא התחמשה גם בשתי העונות הבאות והפכה את באר שבע לאימפריה.

ברקת (באדיבות הפועל באר שבע)

קיראו עוד ב"ביזספורט"

מועדון תחת מבחן. ברקת (באדיבות הפועל באר שבע)

מאז האליפות האחרונה, באר שבע זכתה פעמיים בגביע, אבל רק פעם אחת היא נצמדה למכבי חיפה במאבק האליפות, ב-2022/23. העונה הבאה היא קריטית - אם הפועל באר שבע תדשדש, יהיה אפשר לומר שהמועדון הזה הרים ידיים בנוגע למאבק האליפות. אם ברקת רוצה אליפות היא צריכה להילחם יותר - על שמות כמו שון וייסמן, דיא סבע ושגיב יחזקאל, ולא שחקנים גדולים שנמצאים הרבה אחרי השיא, כמו תומר חמד, ניקיטה רוקאביציה ואיתי שכטר, שהביאה בעונות האחרונות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אין אליפות ואין גביע (ל"ת)
    יודחו שבוע הבא 16/04/2024 13:50
    הגב לתגובה זו
  • אלרועי 19/04/2024 12:51
    הגב לתגובה זו
    לצערנו יהיה
  • Paul edery 16/04/2024 23:23
    הגב לתגובה זו
    עוד חזון למועד
  • ליאור 16/04/2024 15:36
    הגב לתגובה זו
    תתעסקו בקבוצה פח שלכם נתנייתים ילובים.. שבוע הבא יעשו כתבה עליכם שהקבוצה מכוונת להיות שנה הבאה מחוץ לקרבות הירידה
נבחרת ישראל ביורובאסקט. קרדיט: רשתות חברתיותנבחרת ישראל ביורובאסקט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאחר העלייה לשמינית הגמר, האם נבחרת ישראל מתומחרת ב-"דיסקאונט"?

לאחר שהבטיחה את שמינית הגמר באליפות אירופה, איך ישראל מדורגת יחסית לנבחרות האחרות מבחינת שכר השחקנים? והאם האידיאולוגיה הישראלית לגבי הישראלים מוכיחה את עצמה? 

רן קידר |

בשנים האחרונות תופעת איזרוחם של שחקנים זרים וצירופם לנבחרת הלאומית הלכה והקצינה באירופה. אם בעבר מתאזרחים היו שחקנים זרים ששיחקו שנים רבות במדינה, התגוררו בה, נישאו למקומיות (ובמקרה שלנו, לעתים גם התגיירו). והיו חלק מתרבות הכדורסל של אותה המדינה, אנחנו עדים לתופעה שבה שחקנים כמעט ללא זיקה למדינה משחקים בנבחרת שלה, תמורת כסף בלבד.

נבחרת פולין, למשל, בחרה להתחזק באמצעות ג’ורדן לויד, אקס מכבי תל אביב, שקיבל אזרחות פולנית הקיץ, למרות שאין לו שום זיקה לא לפולין וגם לא לכדורסל הפולני. לויד כיכב בנצחונות של פולין עד כה, כולל בנצחון של פולין על ישראל, וניתן להתווכח האם יש מקום לאיזרוחים ציניים שכאלה במסגרת נבחרות לאומיות, אבל עם זאת, הכל חוקי ותקין, היות ותקנון פיב"א מאפשר שיתוף של מתאזרח אחד במדי הנבחרת ולא מכתיב באילו תנאים מתבצע האיזרוח.

אצלנו, בישראל, המצב עדיין לא כזה קיצוני והמתאזרח שלנו, קאדין קרינגטון, משחק בהפועל ירושלים מאז 2022 ואף נשאר בארץ גם לאחר פתיחת המלחמה ב-7.10. עם זאת, התרומה שלו עד כה פחות משמעותית משל לויד "הפולני", למשל. 

שכר שחקני הנבחרת

ראשית, חשוב לציין שייצוג הנבחרת כמעט ואינו כרוך בשכר. לפני כשנה הסכים ארגון שחקני ושחקניות הכדורסל לחתום על חוזה שמפחית משמעותית את שכרם של השחקנים והשכר היומי עומד על סכום מינימלי של פחות מ-300 שקל, שנועד בעיקר לצרכי ביטוח ופנסיה. כדי לסבר את האוזן לגבי הסכומים הלא גבוהים, ההעפלה לאליפות אירופה זיכתה כל שחקן בסכום של 13 אלף שקל בלבד. במידה והנבחרת תעלה על כל הציפיות ותעפיל לחצי הגמר, ותסיים במקומות 1-4, יקבל כל שחקן בנבחרת ירוויח סכום של 33 אלף שקל. אם הנבחרת תגיע לרבע הגמר, ותסיים למקומות 5-8 הסכום יעמוד על 16 וחצי אלף שקל. ניצחון באליפות שווה 2,900 שקל לכל שחקן בנבחרת. 

ולהבדיל מהשכר הסמלי של השחקנים כשהם מייצגים אותנו עם המדים הלאומיים, כשהם משחקים בקבוצות המקצועניות, הסכומים משתנים לחלוטין. הנה רשימה קצרה, מהמשתכר הבכיר: 

דני אבדיה - חתום בפורטלנד טריילבלייזרס מה-NBA והוא צפוי להשתכר השנה כ-13.1 מיליון דולר.