כיכר אתרים בתל אביב – המתחם המחודש יוצא לדרך
כיכר אתרים בתל אביב, שנחנכה לראשונה בשנת 1975, נבנתה במיקום ייחודי על קו החוף, והייתה אמורה לשמש מרכז אטרקטיבי לשופינג, בילויים ותיירות. עם זאת, במהלך השנים היא ננטשה, ורבים מהשטחים המסחריים בכיכר נותרו ריקים. המבנה, עם תכנון רחוב שקוע ותחזוקה ירודה, הפך למוזנח ואיבד מהאטרקטיביות, וכך הפכה הכיכר לנקודה שפחות מזוהה עם חוויית החוף של העיר.
כיכר אתרים (הדמייה: ישר אדריכלים)
במשך יותר מעשור דנו בתל אביב בעתיד הכיכר, ועיריית תל אביב ביקשה לקדם תוכנית חידוש, שתחזיר את הכיכר ותהפוך אותה למתחם שמחבר מחדש את שדרות בן גוריון לים. בשנת 2015 רכשה את הזכויות על המתחם קרן JTLV, בניהולם של היזמים עמיר בירם, אריאל רוטר ושלמה גוטמן. הקרן, בשיתוף העירייה, החלה לתכנן מחדש את המתחם, אך במשך השנים נתקלה בהתנגדויות רבות מתושבים ועמותות סביבתיות.
לאחרונה, אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה את התוכנית הסופית, שכוללת הריסת כיכר אתרים ובניית מתחם חדש. במסגרת הפרויקט ייבנו שני מגדלים בגובה 25 קומות – אחד למגורים עם 220 יחידות דיור והשני שישמש כמלון עם 300 חדרים. בנוסף יוקם מבנה ציבורי בן שש קומות, יוקם פארק חופי שיחבר בין השדרה לים ויהפוך את המתחם לאזור נגיש יותר, עם שטחים ציבוריים פתוחים שישרתו את התושבים ואת המבקרים.
- האם תל אביב מוותרת על הים שלה? הקרב על כיכר אתרים
- כיכר אתרים: מ-11 דונם ל-6.5 בלבד; ערר נוסף שהוגש ומה צפוי לקום בשטח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיכר אתרים - מה יכלול הפרויקט החדש בכיכר אתרים?
הפרויקט החדש יכלול שני מגדלים בגובה 25 קומות, כאשר אחד ישמש כמגדל מגורים והשני כמלון עם 300 חדרים. בנוסף ייבנה מבנה ציבורי בן שש קומות ויוקם פארק חופי שיהווה גשר בין שדרות בן גוריון לטיילת החוף.
האם יישמרו שטחים ציבוריים בפרויקט?
התוכנית כוללת שטחים ציבוריים רבים, עם הבטחה לשמר 4,800 מ"ר של שטח ציבורי בבעלות מלאה של העירייה, כולל חניון ציבורי. חלק מהשטחים הציבוריים יהיו במפלס הטיילת, לצד מרפסות תצפית לים.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- רמ"י שיווקה כ-10 אלף דירות ברחבי הארץ; טרם פורסמה חוברת למכרז
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על...
דרך בן גוריון תוביל ישר לים (הדמייה: ישר אדריכלים)
כיצד תשתנה הגישה לים?
הגישה לים תהיה ישירה ונוחה יותר, בזכות ביטול השיקוע בכיכר והקמת רחוב עירוני במפלס הקרקע שיאפשר גישה נוחה להולכי רגל, ללא הצורך לרדת לרחוב שקוע.
כיצד תשפיע הבנייה החדשה על תושבי האזור?
הפרויקט צפוי לשפר את חוויית הבילוי באזור ולהוסיף שירותים לתושבים, כגון חניון חדש, פארק ושטחים ציבוריים נוספים. עם זאת, חלק מהתושבים הביעו חשש מפני עומסי תחבורה והפרעות במהלך תקופת הבנייה.
מה היו ההתנגדויות לפרויקט?
התושבים ועמותות סביבתיות התנגדו לפרויקט, בטענה שהוא יפגע בקו החוף ובשטחים הציבוריים. עמותות כמו "לא למגדלים בכיכר אתרים" טענו שהתוכנית חוסמת את קו הים ושהמרחב הציבורי ישמש בעיקר את הדיירים החדשים. העירייה הבטיחה שהתוכנית תאפשר נגישות רחבה ותשפר את השטחים הציבוריים באזור.
כמה זמן צפויה להימשך הבנייה?
הפרויקט צפוי להימשך כעשור, בשל הצורך בהריסת המבנים הקיימים ובנייה מחדש של התשתיות והמבנים החדשים, מה שעלול להשפיע על האזור במשך תקופה ממושכת.
כיצד השפיעה המלחמה המשפטית על התכנון?
בשנים האחרונות, בשל עתירות מצד עמותות ותושבים, עברה התוכנית כמה שינויים – בהם צמצום גובה הבניינים מ-40 קומות ל-25 קומות, והוספת בניין מלונאי לשימושים הציבוריים.
מהם היתרונות המרכזיים של הפרויקט?

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.