חנן פרידמן
צילום: אורן דאי

העסקה הנהדרת של בנק לאומי; העסקה הגרועה של סלע קפיטל

בנק לאומי ידווח על רווח של 800 מיליון שקל ממימושי נדל"ן ברבעון הראשון;  על הרווחים החבויים של בנקים וחברות ביטוח, על הירידה במחירי שכירויות המשרדים באזורי הביקוש וכמה תפסיד סלע מרכישת בית מאני
רוי שיינמן | (5)

‏בנק לאומי בעסקה מדהימה. לאומי שמנוהל על ייד חנן פרידמן, מכר את בית מאני לסלע קפיטל ב-626 מיליון שקלים. הוא הרוויח 559 מיליון שקל על העסקה הזאת. איך אפשר להרוויח פי 10 בעסקת נדל"ן? הסיבה היא שבנק לאומי מציג את נכסיו שמשמים אותו לפי העלות. העלות מסתכמת בכ-67 מיליון שקל.

‏בנקים וגם חברות ביטוח מציגים את הנכסים שלהם לרוב לפי העלות. המשמעות היא שבדוחות שלהם יש רווחים עתידיים מכיוון שהנכסים שלהם שווים יותר מאשר הרשום בספרים. אז זאת עסקה נהדרת לבנק לאומי שיכיר ברווח של 559 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2024. זה לא הרווח היחיד שהבנק יכיר ממימוש נדל"ן, צפוי לו עוד רווח, קטן יותר, מעסקה נוספת - מכירת בית לין, שתושלם גם ברבעון ראשון. הבנק מכר מחצית מבית לין בתמורה ל-325 מיליון שקל וירוויח כ-260 מיליון שקל.

הרווח המצרפי של בנק לאומי ממימוש נכסים ברבעון הראשון יסתכם במעל 800 מיליון שקל. זה לא מעט גם לבנק הגדול הזה, סדר גודל של 2% מההון שלו. ובעוד בנק לאומי נהנה מרווחים, הרכושת של בית מאני בבעיה.

סלע רכשה כבר לפני כשנה את בית מאני בתל אביב, בתמורה ל-626 מיליון שקל כשהעסקה נסגרה רק כעת. עוד לפני שהרכישה הושלמה, היא מופסדת על הנכס, על פי דוחותיה, 37 מיליון שקל, אבל זו רק ההתחלה. ההפסד עשוי להגיע ל-60 ואף ל-100 מיליון שקל. 

בדוחות לרבעון השלישי של 2023 הציגה סלע, צפי להכנסות משכר דירה בבניין מאני שמיועד בעיקרו למשרדים לפי מחירים של כ-170 שקל למטר. בית מאני נמצא באזור מאוד מרכזי בתל אביב, צמוד לרחובות רוטשילד ויהודה הלוי. בהינתן הערכת שכר דירה לפי הסכום הזה ובשיעורי היוון התזרימים של 6.1-6.2 אחוז, מקבלים שהנכס שווה 37 מיליון שקל מתחת לסכום העסקה.

כלומר, עוד לפני שהרכישה הושלמה, סלע כבר מופסדת 37 מיליון שקל - 6% מהעסקה. מאז הדיווח על העסקה התרחשו אירועים שהורידו עוד יותר את שווי הנכס. המשק המשיך בהאטה הכלכלית, המלחמה יצרה אי-וודאות גדולה, סלע סובלת מרידיה במחירי השכירויות באזור.

סיכוי לא קטן שהתחזית שלה תתעדכן כלפי מטה. סיכויים גבוהים יחסית שהנכס יהיה שווה משמעותית פחות. עד כמה פחות? בדיווח מאוחר יותר של סלע, היא מציגה צפי לתשואה של 5.1% על הנכס בהינתן שוויו (אחרי הפחתה). אלא שזו תשואה נמוכה מאוד.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מעריך שווי או שמאי שיהוונו את התזרימים של הנכס לפי 6% פלוס, שזה שיעור היוון מינימלי, יקבלו באקסלים שלהם הפסד גדול - של 60 מיליון ואפילו 100 מיליון שקל במצטבר.

זה מחזק את העיתוי הטוב של לאומי - מכירה לפני שנה היא מכירה במחירי שיא. אולי זה אומר שצריך לעקוב אחרי הבנקים. הם הרי יודעים טוב מכולם את כיוון המשק.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שמואל סלבין לא טפש בכלל (ל"ת)
    משה ראשל"צ 03/03/2024 07:34
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כתבה יפה (ל"ת)
    02/03/2024 21:31
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שלמה 02/03/2024 21:08
    הגב לתגובה זו
    נכסים לא קונים בשביל יומיים בפרט חברות ריט שמטרתם לשלם דיבידנדים מהשכירות כמובן שגם עליית ערך הנכסים חשובה אבל זה לוקח יותר זמן אם היו יודעים.. ואם ואם.. בתנאי השוק העסקה הייתה משתלמת וגם עכשיו זה זמני המחיר יחזור למה שסלע קנו ויעלה גם מעל
  • 2.
    זה רווח אקוויטי והמבין יבין (ל"ת)
    מייק מקיימן 02/03/2024 16:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מסלול התרסקות (ל"ת)
    מתווך גוש דן 02/03/2024 13:34
    הגב לתגובה זו
באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות

התוכנית שאושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום תחליף את תמ״א 38 בעיר, ותאפשר חיזוק, עיבוי ומיגון מבנים שנבנו לפני 1992.המהלך יעניק את היכולת לביצוע במסלול מהיר וישיר להיתר בנייה

צלי אהרון |

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום אישרה את תוכנית ההתחדשות המגרשית בבאר שבע, ביוזמת עיריית באר שבע והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. התוכנית נועדה להחליף את תמ״א 38 בעיר, ולהתאים את עקרונותיה למציאות המקומית של באר שבע - תוך מתן מענה למבנים ישנים, מחסור בממ״דים וצורך בהתחדשות רחבת היקף בשכונות הוותיקות.

לפי התוכנית, שנערכה בראשות האדריכלית עדי אסיף, ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה ישירות, ללא צורך בהכנת תוכנית מפורטת נוספת. מדובר במהלך שמאפשר טיפול מהיר בבניינים קיימים, במסלול נקודתי ברמת הבניין ולא רק במתחמי פינוי-בינוי גדולים. הפוטנציאל הכולל של התוכנית עומד על כ-17 אלף דירות חדשות שיכולות להיבנות כאמור בשכונות הוותיקות של העיר.

התחולה חלה על מבנים שנבנו לפני שנת 1984, שבהם לפחות שתי קומות וארבע יחידות דיור, וכן על מבנים שנבנו עד שנת 1992 - שבהם יוכלו להיבנות ממ״דים ותוספות עיבוי. התוכנית מגדירה שלושה מסלולים עיקריים: הריסה ובנייה מחדש, חיזוק ועיבוי, ומיגון ועיבוי בלבד. לכל מסלול נקבעו היקפי זכויות שונים בהתאם לגובה הבניין ומיקומו בעיר.

כמו כן, נקבע כי ברחובות ראשיים יתאפשר שילוב שימושים למסחר ולמוסדות ציבור, כחלק ממדיניות עידוד חיי רחוב וקהילה. כך למשל, בניין בן שלוש קומות הסמוך לציר תחבורה מרכזי עשוי לקבל תוספת של עד שש קומות, בעוד שבניין פנימי בן חמש קומות יוכל להוסיף שתיים בלבד.

במקביל, גובש סט הנחיות תכנוניות ועיצוביות אחידות לאזורים השונים בעיר, במטרה לשמור על רצף עירוני מסודר ולאפשר התחדשות הדרגתית ומבוססת תכנון. התוכנית מצטרפת לשורה של מהלכים עירוניים שמטרתם לעודד חיזוק מבנים ושדרוג סביבת המגורים במרכז ובשכונות הוותיקות של באר שבע.


משכנתא לדירה ראשונה. צילום: Canvaמשכנתא לדירה ראשונה. צילום: Canva

עלייה בפיגורי המשכנתאות - האם זה אות אזהרה למשק?

מה אפשר ללמוד מנתון הפיגורים במשכנתאות? לא מה שחשבתם

צלי אהרון |
נושאים בכתבה משכנתא

פיגורי המשכנתאות עולים. יש יותר משפחות שלא יכולות לשלם את המשכנתא. המשפחות האלו מנסות לדחות בשיחות עם הבנקים ואז יש סיכוי טוב שיתנו להם גרייס או ימחזרו את המשכנתא שזה מצד אחד טוב כי ההחזר יורד, אבל מצד שני זה גרוע - כי  אורך החיים של המשכנתא עולה והריבית לרוב עולה. אבל, זה עדיף על להגיע למצב של פיגורים וקנסות. 

המצב הזה עשוי לסמן בעיה, סוג של רמז לכך שאנשים כבר לא מסוגלים לעמוד במשכנתאות, אבל צריך לקחת את המספרים בפרופורציה. מדובר בעלייה של אחוזים בודדים בחודש ובמספר שלא באמת מגרד את שוק המשכנתאות הכולל. הפיגורים הם מתחת ל-1% מכלל השוק.  עם זאת, כמובן שזה עניין מטריד, במיוחד המגמה - העלייה המתמשכת בפיגורי המשכנתא. 


לפי נתוני חודש ספטמבר של בנק ישראל, הפיגורים בהחזרי משכנתאות של מעל 90 יום הגיעו ל-4.12 מיליארד שקל. מדובר בזינוק של מעל 50% בשנתיים וגידול עקבי ומתמיד מחודש לחודש.  אבל היקף המשכנתאות הכולל עולה על 600 מיליארד שקל. הפיגורים עדיין זניחים, כל עוד הם לא עולים על 8-9 מיליארד שקל ( 1.3%-1.5% מההיקף הכולל) לא מדובר בבעיה קשה. למעשה זה מבטא מצב הפוך - משק שאחרי שנתיים של מלחמה עם פיגורי משכנתאות אפסיים - זה הישג לכלכלה. 


כך או אחרת, למרות ההאטה המתמשכת בשוק הנדל"ן, הבנקים ממשיכים לשווק משכנתאות בהיקפים גבוהים. מנתוני בנק ישראל עולה כי בספטמבר ניתנו משכנתאות בהיקף של כ-8.86 מיליארד שקל - ירידה חודשית של כ-3% לעומת אוגוסט, אך עלייה של 3.6% לעומת ספטמבר אשתקד. מדובר במספרים גבוהים שלכאורה מנותקים משוק הדירות שבו קצב המכירות עומד על שפל היסטורי. 


מספר העסקאות לרכישת דירות עמד בספטמבר, על פי ההערכות על כ-6,000 דירות בלבד, לעומת קרוב ל-8,000 באוגוסט וכ-8,200 בספטמבר אשתקד. הפער מעיד על כך שחלק מהמשכנתאות שנלקחו אינן משקפות עסקאות חדשות, אלא מיחזורי משכנתאות או מימושים נדחים - כלומר מימושי משכנתאות של עסקאות מהעבר. יש הרבה מאוד עסקאות שלא דרשו מימון בעת העסקה, אלא רק בעת הכניסה. המכירה נעשתה כבר לפני מספר שנים וכעת לוקחים משכנתא. כעת יש טרנד חדש - נכנסים לדירה ומשלמים רק בעוד שנה. אז יש נתק בין תאריך לקיחת המשכנתא לבין עסקת הרכישה.