איילת שקד
צילום: עודד קרני, גלעד קבלרצ׳יק

שקד: "בנייתם של 260 א' דירות יתעכבו, נביא עוד עובדים זרים"

כך אמרה השרה בכנס של מרכז הבנייה הישראלי שהתקיים היום. מנכ"ל משרד הפנים, יאיר הירש, נאם גם הוא בכנס וטען כי המדינה בוחנת הענקה של תמריצים נוספים על מנת לעודד את ראשי הראשויות לעודד מתן היתרי בנייה
תומר אמן | (4)

קיימות 260 אלף דירות המוכנות עם היתר בנייה אך שלא יבנו בקרוב, כך לדברי שרת הפנים איילת שקד בכנס שנערך היום בוועידת ערים מתחדשות של מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה היום. שרת הפנים הודיעה כי תשב עם שר האוצר על תכנית הנדל"ן העתידית. 

לטענת שרת הפנים, היא במגעים עם מדינות רבות ברחבי העולם לרבות הודו, מרוקו, תאילנד וסין להבאת עובדים לענף הנדל"ן כאשר להערכתה 10,000 עובדים זרים יובאו למדינת ישראל. 

"ראשי הערים אמרו לי שבכל תוכנית חסר משהו ואנחנו עומדים לטפל בזה. זה בלתי נסבל שיש כל כך הרבה תוכניות שמעוכבות ולא ניתנים להם היתרים, נטפל בזה", מסרה שקד. 

 

עבור תמ"א 38 מסרה השרה כי היא מקווה שבשבועיים הקרובים התוכנית תעבור בקריאה ראשונה ושלישית, וכי רק באיזור הצפון כ-50 תכניות גדולות להתחדשות עירונית. 

מבחינת התכנית לרישוי עצמי אמרה השרה שקד כי "אנחנו רוצים להפוך את הרישוי עצמי לחובה ולא וולנטרי, אנחנו מתחילם פיילוט למכוני רישוי ומקווה שזה יאיץ את התהליכים". 

למדינה יש אינטרס בעליית מחירים

 

"מדינת ישראל הפכה את רכישת הדירה לאירוע המס הגדול ביותר בתולדות האזרח הישראלי" אמר יו"ר מרכז הבנייה ערן רולס. לדבריו, "מתוך מחיר הדירה, כ-60% לפחות הולך כמסים למדינה – אם זה מס על הקרקע, הוצאות פיתוח, מע"מ, היטלי השבחה, מס שבח, מיסוי על עובדים הזרים ועוד. אם דירה בשווי מיליון שקל מייצרת למדינה הכנסות ממסים בהיקף 600 אלף שקל, אז למה שהמדינה תרצה להוריד מחירים? להיפך, היא תרצה שהמחירים יעלו ואותה הדירה תהיה שווה 2 מיליון שקל ואז המדינה תגרוף מסים בהיקף 1.2 מיליון שקל. שוק הנדל"ן ממלא את קופת המדינה וזה האינטרס שלה שהמחירים יהיו גבוהים – וזו הבעיה העיקרית בשוק."

דבריו של ערן רולס גובו גם על ידי ראש רשות המסים, ערן יעקב שמסר כי "ההכנסות ממיסי נדלן עמדו על 22 מיליארד שקל בשנה החולפת, חלקו נובע מעלייה בכמות העסקאות ובמחירים. זה אומר שהמדיניות הממשלתית משפיעה, טוב או רע זה כבר דיון אחר ותלוי למי. גם השיאים בהתחלות הבנייה תורמים להכנסות ממסים, וכמובן גם מס הרכישה ומס שבח. אני מניח שגם את השנה הנוכחית נסיים עם גבייה גדולה והכנסות גבוהות ממסים".

תמ"א 38 חלפה מהעולם

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר, ציינה כי לדעתה תמ"א 38 הינה תוכנית רעה עבור מדינות ישראל וכי לא מדובר בהתחדשות אמיתית. לדבריה, התוכנית אינה מסתכלת בראייה כוללת על כל המכלול.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

"היא חלפה לדעתי מן העולם ואני סבורה שגם ראשי הרשויות מבינים זאת. בשנים האחרונות נתנו כלים שישנו את המרחב העירוני באופן משמעותי, קודם כל שיפרנו את נושא הצפיפות והפריסה המרחבית, וכמובן את נושא ההתחדשות העירונית ככלי המרכזי ליצירת היצע ולשיפור המרקם העירוני".

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הומלסס 03/06/2022 00:44
    הגב לתגובה זו
    הג' שקד לא יכולה לומר בבטחה אם בשבוע באה היא תהייה עדיין שרת הפנים, אז איך היא יכולה בכלל להבטיח שיגעו לכאן 10,000 עובדים זרים? לכן זה מילים ללא כיסוי
  • 3.
    אנונימי 01/06/2022 22:44
    הגב לתגובה זו
    ראשי העיר ת״א גבעתיים ובמיוחד ר״ג בולמים תמא 38 כי בתמא 38 אין שטח לצבור ולא גני ילדים . בלי שהם יקבלו משהו לא נותנים היתרי בניה . וראשי בעיר דל גבעתיים ור״ג מבזים את בית המשפט המחוזי ואת בגץ שפסק שהם יתהו ביתרי בניה והם לא נותנים וגם פנוי בנוי הן מתנגדים ומוציאים את הנשמה עד שנותנים היתרי בניה . דלית זילבר משתפת איתם פעולה והגיע זמן שתלך לדרכה כי היא לא מבינה שתמא 38 מצילת חיים במיוחד בגוש דן שמתווחת מכל הכיוונים עם מאות אלפי רקטות וטילים ואת זה גלית זילבר לא מבינה
  • 2.
    תביאו חברות בניה זרות שיתחרו במחירי הקבלנים הישראלים (ל"ת)
    אריה 01/06/2022 21:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עברי 01/06/2022 20:47
    הגב לתגובה זו
    מספרם של הפרסומות בראיונות ואורכם בלתי נסבל. אני ותרתי על צפיה בראיון שצורף לכתבה.
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.