אוהד דנוס
צילום: Getty images Israel; כפיר סיון
ראיון

הקלה בפינוי בינוי? "הכנסת טובה בלחוקק - אבל זה לא בהכרח יקרה"

תיקון חדש לחוק התכנון והבנייה עתיד להפוך פרויקטים של "פינוי-בינוי" לפשוטים יותר לביצוע אבל לא ברור שזה יתגלגל לשטח. וגם - שוקלים לבצע הרחבת בניה? בקרוב לא תצטרכו לקבל אישור מהשכנים
סתיו קורן | (13)

לפני כחודש פרסם משרד המשפטים הצעה לתיקון חוק התכנון והבנייה, במסגרתו מוצעים שינויים שמטרתם להפוך את פרוייקטי ההתחדשות העירונית (פינוי-בינוי) לפשוטים יותר, כמו למשל שיזם יוכל להתחיל בפרויקט עם 66% הסכמה בלבד, לעומת 80% כיום. בנוסף במסגרת התיקון נוסף שינוי שמבטל את התלות של בעלי הדירה בשכניהם, בכל מה שקשור להרחבות בניה. "התיקון למעשה מנסה לטפל ביחסים שבין היזם לדיירים, במסגרתו מספר חתימות הדיירים יופחתו ל-66% במקום 80% כיום" אומר אוהד דנוס, יו"ר לשכת השמאים לשעבר. "היזמים יוכלו להתחיל להניע תהליך של התחדשות עירונית לא ברוב של 80% זה דבר שיקל עליהם מצד אחד, אך מצד שני מטרת התיקון היא גם לשפר את שקיפות היזם אל מול הדיירים".

כיצד השקיפות תתבטא?

"היזם יצטרך להציג דוחות כלכליים שמעידים על חוסן כלכלי, הצהרות על הליכים משפטיים שננקטו נגדו, הצהרות על ניסיונו בתחום ועוד. עם זאת, צריך להבין שבמדינת ישראל יש פער מאוד גדול בין חקיקה לבין אכיפה של אותה חקיקה בפועל". 

אז לדעתך התיקון לא הולך להתממש בפועל כי אין מי שיאכוף אותו?

"כנסת ישראל טובה מאוד בלחקוק וחוקים ותקנות, אבל מצד שני אתה רואה שבכיוון האכיפה לא רואים שינוי. דוגמא טובה לזה הוא תיקון של חוק השכירות והשאילה, במסגרתו הכניסו כל מיני סייגים לגבי הגדרה של דירה ראויה למגורים, ובאיזה מצב צריך להשכיר דירה וכו', תנאים שאמורים להגן על שוכרים אבל בפועל אף אחד לא אוכף את זה.

הכוונה היא טובה, אבל אפשר להסתכל עליה מכמה כיוונים, למשל אם אני יזם ואני מקבל 66% מהחתימות ואני ממהר להגיש את התכנית - אני מייצר לי בצורה אוטומטית אופיזציה, שבעבר הייתה 20%, ועכשיו היא יכולה להיגרר ל-33%, כלומר יכול להיות שאתמודד עם הרבה אנשים שהם סרבנים, שלא רוצים את הפרויקט אז אני לא בטוח שהדבר הזה כשלעצמו הוא חיובי, זו בעיה פנימית בתוך התיקון

דבר נוסף שהוא בעייתי הוא שהתיקון הזה לא מטפל ברשויות המקומיות, אולי אי אפשר לטפל בהם במסגרת חוק התכנון והבניה אלא במסגרות אחרות כמו מענקים או תמריצים של האוצר, אבל צריך לזכור שהרשויות המקומיות נחשבות לשחקן מרכזי בתחום ההתחדשות העירונית, ולהן אין שום תמריץ לקדם את התוכניות הללו".

ומה לגבי טופס ההסכמה?

"זה משהו חיובי, שאפשר לברך עליו בהקשר הבירוקרטי, המשמעות שלו היא שאם החצר של השכן צמודה אליך ואתה רוצה להרחיב את הבית שלך לדוגמא, אתה יכול ביתר קלות לקבל את היתר בניה, הסעיף הזה במסגרת התיקון מקטין את התלות בשכנים". שורה תחתונה: התיקון חיובי, והכוונות שלו טובות אבל אי אפשר לנתק אותו מהמכלול – במכלול האפקטיביות שלו מוטלת בספק. זה עוד צעד אחד קדימה, אבל לא כזה שאתה יכול להתחיל לרוץ איתו מרתון.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מעט מידי מאוחר מידי 16/04/2021 15:16
    הגב לתגובה זו
    כול אזרחים וותיקים! לא הוצע שום טיפול לעוד 2 בעיות מרכזיות: 1. היזם-שגוזר קופון שמן מחתימות בעלי דירות תמימים, שלא מודעים לערך ולהשלכות של חתימה כזו, ומי שרוצה להבין שיקרא למשל על הפרוייקט התקוע במערב רחובות, בגלל מעורבות יזם לכאורה. 2. הרשות המקומית, שמטרפדת את ההליך, וחובה להטיל עליה עיצומים וקנסות ואף למנוע תקציב מרשות שמונעת פינוי בינוי בשכונות ישנות ומתנוונות.
  • 6.
    אא 15/04/2021 16:46
    הגב לתגובה זו
    הפחתת הרוב לשני שליש - היא פגיעה בזכות הקנין הבסיסית בחסות החוק
  • 5.
    דני 15/04/2021 13:54
    הגב לתגובה זו
    מיעוט מבעלי הדירות יתנגד בכל כוחו ויתפתח מאבק משפטי. בעיר יכולים להרויח בעלי הדירות הקטנות. בעלי דירות גדולות יותר ומבוגרים יותר עלולים להפסיד. לא מכבדים בישראל קנין פרטי כמו במדינות טוטליטריות (העיקר שיזמים, עו"ד וקבלנים ירויחו כסף.
  • 4.
    דוד 15/04/2021 09:27
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא בעירייה , מתחיל בראש העיר יורד למטה. כי אף אחד לא רוצה להתאמץ. וסוגרים לדיירים את הדלת בפנים. בנוסף המחלקה שהקימו במשרד השיכון כאילו לעזור, חבל על כל שקל מהמשכורת שאנחנו האזרחים משלמים להם. זו עיסקה רק למקורבים ולמשמנים לכל השאק אין להם סיכוי, גם אם הבניין עומד להתפורר.
  • 3.
    רות יהל 15/04/2021 08:37
    הגב לתגובה זו
    העירייה במסגרת פינוי בינוי חוברת לקבלן ע"מ לדרוש במסגרת הפרוייקט בניית מהויות מסחר בחזית הבניין וגני ילדים בשטח הבניין וכל זאת ע"מ להרוויח ע"ח הדיירים. מעריב ביותר
  • 2.
    לא נאיבי 14/04/2021 18:32
    הגב לתגובה זו
    מישרד המשפטים ושלוחתו סיוע משפטי כמו גם עובדיהם ליאת בן ארי. מארגנים חוקים הקלות והטבות לא סתם יש לבדוק ולתחקר מה האינטרס של המושכים בחוטים והחונטה.
  • 1.
    יוסי 14/04/2021 16:01
    הגב לתגובה זו
    הביטוי פינוי בינוי הוא מכבסת מילים למעשי פשע שנעשים בחסות שלטונות המדינה עבריינים מקבלים אישור מאיימים על אזרחים . צריך לקרוא חזה גירוש ולא פינוי בינוי.
  • מיקי 14/04/2021 16:12
    הגב לתגובה זו
    מבלי שרוצים לעשות זאת לעת זקנתם
  • יעל 15/04/2021 21:33
    להרוויח עוד ועוד... העיקר הכסף והרווח הכלכלי?
  • רות יהל 15/04/2021 08:39
    אמת. העירייה ביחד עם הקבלן מנצלים אנשים מבוגרים ומשכנעים אותם לחתום על הפקעת שטח מהם לשם בניית חנויות מסחר וגני ילדים בשטח הבניין ולהכניס כסף לכיסם על גבם של הדיירים. מכעיס ביותר.
  • אזרח ותיק 14/04/2021 23:45
    יש המון סוחרים שקנו רק כדי להרויח והמבוגרים שגרים בדירות לא מעונינים
  • אבל מקבלים בית חדש 14/04/2021 19:40
    תפריד חמוד. מפונה באופן זמני לא תמידי ומקבלים כנגד דירה חדשה.
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות.