"הצעת החוק של אייכלר לפיצול דירות גדולות תהפוך פרויקטים לסלאמס"
הצעת החוק שהוגשה על ידי ח"כ ישראל אייכלר בשבוע שעבר, בנושא חלוקת דירות גדולות בבניינים - הינה ניסיון לתיקון חוק קיים מ-2017 שמאפשר הליך פיצול מזורז בוילות וקוטג'ים – וכעת ההצעה תאשר פיצול דירות של מעל 100 מטר, ללא צורך בהיתר וללא היטל השבחה. בעלי מקצוע הפועלים בתחום הבנייה מציינים כי אם החוק יעבור, זאת תהיה קטסטרופה תכנונית, הן מבחינת תשתיות חיצוניות כמו עומס של רכבים או במבנים ושטחים ציבוריים, והן בתוך הבניינים עצמם שתוכננו לכמות אנשים ידועה מראש. למשל, צנרת שתוכננה להספק מסוים או מעליות שהותאמו לגודל הבניין, במקרה כזה קיימת סכנת בטיחות בעבודה ללא היתר וללא פיקוח.
"היום זאת עבירה פלילית לחלק דירת מגורים לשניים", מציין אוהד דנוס יו"ר איגוד השמאים לשעבר "כיום יש הרבה דירות מחולקות בתל-אביב, רמת-גן, בני-ברק, איפה שהעירייה תפסה, נתנו קנסות במאות אלפי שקלים. ולמרות האיום יש המון דירות מחולקות, מה יקרה במצב שאין היטל? זה יכול להכפיל את כמות הדירות במקומות מסוימים".
"חוסר אחריות ברמה הבטיחותית, הצעת חוק פופליסטית"
"ברגע שיש פיצול ללא היתר וללא אישורים נדרשים – זה חוסר אחריות ברמה הבטיחותית", אומר דנוס, "מעבר לכך זה העמסת תשתיות אדירה על בניינים, הגדלת צפיפות שיכולה להיות קיצונית. איך מביאים דבר כזה לחקיקה, זאת הצעת חוק פופליסטית – כביכול אמורה לפתור צורך אמיתי אבל לא זאת הדרך".
הצעת החוק מגיעה במטרה להיטיב עם הציבור. כיום קניית דירה הופכת לחלום רחוק עבור זוגות צעירים רבים, שוק ההשכרה פרוץ לחלוטין והמחירים גבוהים. תוכנית מחיר למשתכן מסיימת את דרכה והשוק בדריכות לקראת התוכנית של ליצמן, בינתיים צצות הצעות חוק שונות, כאשר למעשה הממשלה מנסה לתת מענה נקודתי לבעיה רחבה.
בנושא היטל ההשבחה אומר דנוס, כי מצד אחד כסף שמגיע לרשויות שיפתחו את התשתיות המקומיות ומצד שני תשלום ההיטל לא תמיד משתלם גם לבעלי הוילות "כיום אפשר לעשות את זה במקרים מסוימים עם אישורים אבל יש היטל השבחה שיכול להגיע לסכומים גבוהים שהופך את החלוקה ללא כדאית. לדוגמה נחתוך חלק מהבית שיניב הכנסה של 5,000 שקלים בחודש, ו-60,000 שקלים בשנה, אתה מהוון את הסכום וזה יכול להגיע לעלות השבחה של כחצי מיליון – מי רוצה לשלם כזה סכום".
תנו למוסדיים לבנות דיור להשכרה
בשיחה שקיימנו עם אדריכל אבנר אקרמן יו"ר האיגוד הישראלי למהנדסי עירייה אשר מתנגד נחרצות להצעת החוק ומציע פתרון חלופי למצוקה שעולה הוא טוען כי הפתרון הפשוט למצוקת הדיור הוא לאפשר למוסדיים לבנות דיור להשכרה.
לדבריו, "המדינה הייתה צריכה לבנות יחידות דיור להשכרה לפני 20 שנה, משרד השיכון היה צריך למסד את הנושא. היו הרבה הצעות וניסיונות שלא התממשו. אם המדינה מקצה 5,000 יחידות דיור להשכרה בשנה, אחרי עשור יהיה מלאי משמעותי של 50,000 יח"ד. יש הרבה כסף שיושב אצל המוסדיים שממתינים שייתנו להם לבנות דיור להשכרה". אמנם המדינה החלה לאחרונה בשיווק קרקעות לפרויקטים של השכרה לטווח ארוך אבל הדרך בנושא עוד ארוכה.
- בלב פ"ת: ההתחדשות העירונית של שיכון ובינוי מתקדמת
- ב-27 מ׳ שקל: מהדרין רוכשת שליטה בחברת התחדשות עירונית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
הצעת החוק לפיצול דירות גדולות - "במדינה מסודרת אסור שדבר כזה זה יקרה"
לדברי אקרמן, "לפיצול של יחידות דיור יש כמה השלכות – הראשון שירותים ציבורים כמו גני ילדים ובתי ספר, שטחים ירוקים, ושאר צרכים ציבורים שתוכנית מסודרת מתחשבת בהם. לעומת זאת פיצול כזה מייצר עומס על תשתיות לדוגמה כבישים וכלי רכב, אתה נמצא בפקקים בתוך השכונה. דבר נוסף שירותים עירונים כמו פינוי אשפה".
"ההצעה הקודמת לפיצול בצמודי קרקע – דובר על פיצול יחידות תמורת השבחה מסוימת, משהו שנותן לרשות להתמודד כלכלית עם פיצול שכזה. ההצעה הזאת מתייחסת גם לפיצול דירות ולא רק צמודי קרקע. תאר לעצמך מצב שבניין שהיה 30 דירות וכיום יש 40, מה זה עושה לעומס על המעליות – שבבוקר רוצים ללכת לבתי ספר. זה משנה לחלוטין את כל עולם התכנון שאנחנו מנסים לתת לו חשיבות – זה מעביר מסר לא טוב למהנדסי הערים שהם מבחינתי שליחי ציבור שצריכים לשמור על איכות החיים של התושבים. במדינה מסודרת אסור שדבר כזה זה יקרה", אומר אקרמן.
"לפני שנתיים אושר המדריך לשטחי ציבור בשביל לתת שירותים ראויים לאוכלוסייה ובהחלטה אחת רוצים למחוק עבודה שלמה שנעשתה, בניה שהיא מתחת לרדאר תציב עובדות שלא נוכל לתת להם מענה. מצד שני אם עושים את זה בהיתרי בנייה אפשר הבין את המגמות בשטח ולהיערך בהתאם", הוסיף.
הפן התכנוני נדחק הצידה
לדברי אקרמן הפן התכנוני של תחום הנדל"ן הינו נושא שמשפיע על חיי היום יום ולא מקבל התייחסות ראויה. "מעטים חברי הכנסת שיציעו הצעות חוק בנושא הפנסיה שלנו כי שם יש לובי חזק, אבל רבים ירגישו בנוח להציע בנושא של תכנון ובנייה. צריך לחשוב איך עושים את החקיקה באופן נכון ולא שרירותי. מחפשים את הפתרונות בחוליה החלשה – כרגע זה הרשויות המקומיות וכל נושא התכנון שנמצא בבלגאן גדול. חשבנו שיהיה בעל בית אחד וזה יהיה במשרד הפנים אצל דרעי שיתפוס את זה בשתי ידיים, וכעת זה יהיה מפוצל בין משרד הפנים למשרד הבינוי והשיכון", אומר אקרמן.
הצעת החוק לא פותרת את הבעיה עבור העבריינים
"ישנן לפחות שתי סוגיות קיימות בשטח בעת ההחלטה אם לאשר את הצעת החוק. ראשית, יש להתייחס לנושא הכשרת פיצולי דירות קיימות. כיום יש בשוק אלפי דירות שפוצלו שלא כחוק וללא היתר, כאשר בעלי הדירות עשו דין לעצמם", מסבחר עו"ד צבי שוב, מומחה בתכנון ובניה ונדל"ן. "בהקשר הזה, יש להיזהר, מכיוון שישנן הלכות שאומרות שכאשר באים לאשר תכנית או היתר ואדם עשה דין לעצמו באותו נושא, וביצע את זה קודם לכן, החוק בוודאי לא אמור להכשיר את מה שנעשה באופן פרטי ולא כדין, לפני שהתיקון אושר. כנ"ל לגבי מי שנמצאים בהליכים משפטיים בכל הנוגע לחלוקת דירות, ההצעה לתיקון החוק, במידה ותאושר לא תפתור את הבעיה ל'עבריינים' שעשו זאת קודם לכן, באופן לא חוקי", אומר שוב.
- 16.אנונימי 10/09/2020 16:38הגב לתגובה זוכבוד והערכה רבה לח"כ אייכלר! זו דאגה אמיתית לציבור. ניתן לרדד את הצעת החוק ולהחילה על דירות ובתים שנבנו לפני חובת הממ"דים ב1991, כך ההצעה לא תחול על כל הדירות החדשות במדינה ולא תיצור פער במיגון עבור דיירי הדירה המפוצלת.
- 15.יש רעיון יותר טוב 24/07/2020 14:09הגב לתגובה זויפתור בעיות דיור להרבה משפחות ויאפשר להן להשאר בדירה בלי הוצאות החלפת דירה מיותרות. צריך גם לאפשר עד 2 מ"ר תוספת לדירה כדי לאפשר גישה לממד שעובר דרך חדר והכול טוב.
- 14.דני 18/07/2020 15:40הגב לתגובה זויוזיל את רמת המחיה ובנוסף ידאגו לשוק של הגרושים והלהטבים כי הם צורכים דירות קטנות יותר.
- 13.אני רק שאלה 14/07/2020 16:00הגב לתגובה זובכמה לדעתך יירדו מחירי הדיור? א. 20% ב. 30% ג. 40% ד. 50% ויותר כי נגמר הכסף.
- 12.קבלנים בלחץ 14/07/2020 15:58הגב לתגובה זואחרי המפולת מחירים ייחתכו 50%. דירה לא תעלה יותר מ 600 אלף שקל.
- 11.לבדוק מה טובת ההנאה 14/07/2020 15:38הגב לתגובה זוכבר היום הציבור הזה מפצל דירות כדי לחסוך שכירות וארנונה
- 10.יד להדגיש שהפיצולים כבר נפוצים במציאות (ל"ת)mg 14/07/2020 15:22הגב לתגובה זו
- 9.שלומי 14/07/2020 14:48הגב לתגובה זוגם יסייעו לבעלי הנכסים הנ"ל שתקועים וגם יתחילו לצמצם את בעיית היצע הנדלן למגורים ויסייעו בעיקר לרווקים גרושים ומשפחות מצומצמות. הגיע הזמן שמחירי השכירות והנדלן ירדו
- 8.חחח 14/07/2020 14:42הגב לתגובה זוהחילונים. דירות קטנות. ולא רק לצעירים, גם לגרושים ולרווקים בכל הגילאים. בבון כחלון הבטיח דירות לרווקים בתכנית הדפוקה שלו.... ובנה להם דירות 4-5 חדרים.
- 7.רוצה להפוך את כל הארץ לבני ברק עם הצפיפות שלה (ל"ת)אני 14/07/2020 13:37הגב לתגובה זו
- 6.אם הקבלנים מתנגדים, סימן שהחוק מועיל לחברה (ל"ת)אחד העם 14/07/2020 13:32הגב לתגובה זו
- 5.רן 14/07/2020 13:31הגב לתגובה זופיצול הדירות הגדולות יעזור לזוגות צעירים
- 4.אסור לאשר תוכנית כזו בעיות שכנים והתשתיות שיקרסו (ל"ת)דוד 14/07/2020 13:29הגב לתגובה זו
- 3.בני ברק. סלאמס כמו עזה (ל"ת)אנונימי 14/07/2020 13:27הגב לתגובה זו
- 2.ציון 14/07/2020 13:21הגב לתגובה זושיזרזו את החוק הזה
- 1.אייכלר רוצה לשכפל את ההצלחה של בני ברק ..גרים בחניה (ל"ת)מוטי 14/07/2020 13:20הגב לתגובה זו
- ובמרתף, ובמחסן (ל"ת)עכבר העיר 21/02/2021 17:21הגב לתגובה זו

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים
הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.
מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.
אילו ערים נמצאות ברשימה?
ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.
לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.
- זיתוני השיגה רוב במתחם בהרצליה; תקדם פרויקט פינוי בינוי עם 60 דירות
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות.
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
