סטנלי פישר נדין בודו
צילום: שחר אביטן

יניב חברון: "יש לבטל את מגבלת פישר על משכנתאות בריבית משתנה"

"בחישוב גס שילמנו ריביות של 7-5 מיליארד שקל יותר מאז תחילת המהלך ותוספת של 15%-10% לעלות המשכנתא שלנו"
גיא עיני | (17)

לפני כשנה כתבנו באתר על כך שהגבלת מסלול הפריים במשכנתאות גרמה נזק אדיר לרוכשי הדירות שלא נהנו מהריבית האפסית ששררה במשק בשנים האחרונות. הנושא נותר אקטואלי ויניב חברון, אסטרטג ראשי מבית ההשקעות אלומות מדבר על האם האפשרות לביטול מגבלת פישר על המשכנתאות בריבית משתנה היא דבר אפשרי.

"הגיע הזמן לבטל את המגבלה של פישר על החלק היחסי של המשכנתאות בריבית משתנה שעלתה לנו מיליארדים", כך לדברי יניב חברון. "מחירי הדיור לא עומדים לרדת בקרוב את זה כבר הבנו, תנו לנו לפחות ליהנות מעלות משכנתא נמוכה יותר".

לפני קצת פחות מ-8 שנים, מסביר חברון, החליט הנגיד הכל יכול של בנק ישראל, סטנלי פישר, להגביל את החלק היחסי של המשכנתא שלנו בריבית משתנה ללא יותר משליש. הטענה היתה כי בנק ישראל חושש כיצד הציבור יתמודד עם התייקרות המשכנתא ברגע שהריבית תעלה. מאז ועד היום, המהלך הזה עלה לנו מיליארדים, בחישוב גס שילמנו ריביות של 5-7 מיליארד שקל יותר מאז תחילת המהלך ותוספת של 10%-15% לעלות המשכנתא שלנו.

משכנתא בריבית משתנה ניתנת בדרך כלל בריבית פריים מינוס 0.5%-0.8%. ריבית הפריים מורכבת מריבית בנק ישראל בתוספת מרווח סיכון של 1.5% (שאיש אינו יודע להסביר מדוע אותו מרווח נותר זהה גם בריבית אפסית) מה שגוזר ריבית משתנה של בערך 1%, אומר חברון וממשיך בהסבר: האבסורד הוא שבעוד בנק ישראל רצה לשמור על הלווים כדי שלא יופתעו מעליית הריבית והתייקרות ההחזר החודשי שלהם, הוא בעצם גרם להם מיד לשלם את הריבית הגבוהה של 4.5% בממוצע בהנחה שהם לקחו ריבית שקלית קבועה בשאר ההלוואה.

 

חברון יודע שמדובר בחוכמה שבדיעבד ומודה שהוא מתקשה לזנוח את הביקורת שעלתה לנו כל כך הרבה כסף, אבל בוחר להתקדם.

"ריבית בנק ישראל כיום עומדת ברמה של 0.25% ולפחות על פי חטיבת המחקר של בנק ישראל היא תגיע עד לרמה של 1.25% בסוף 2020 ואתם יודעים מה, אני מוכן אפילו להמר שהיא תוכל להגיע לקצת יותר ואולי אפילו מהר יותר", אומר חברון.

למה להגדיל הלוואות בריבית משתנה דווקא עכשיו שבנק ישראל החל בתהליך העלאות הריבית?

"ובכן ההערכה שלי היא שהריבית בישראל לא תגיע בטווח ארוך ל-3.5%, לא ל-3% ואני בספק אם תספיק להגיע ל-2.5% לפני שתרד בחזרה. בנקודה זו כמובן הייתי שמח לו בנק ישראל היה מצרף סקר של הוועדה המוניטרית לגבי ציפיות הריבית שלהם בזמן הקרוב ובטווח ארוך, מהלך שיישם צעד ראשון לאותה שקיפות מוניטרית עליה דיבר הנגיד בהתלהבות (לפחות מבחינתי) במסיבת העיתונאים בבית הנשיא עם כניסתו לתפקיד. בארה"ב אגב על פי סקר הריבית לטווח ארוך תנוע בין 2.5%-3%", אומר חברון. 

לדבריו, בשורה התחתונה, ריבית ארוכת טווח קבועה שקלית ממוצעת שאנחנו משלמים היום על משכנתאות חדשות עולה על 4.5% וכדי שריבית משכנתא המשתנה תגיע לגובה הזה, ריבית בנק ישראל צריכה לעלות לרמה של 3.5%-4%.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

אבל מה הסיכוי שזה באמת יקרה?

חברון מעריך, כי כדי לסכן את הציבור וליקר את ההחזר החודשי שלו, הריבית צריכה לעלות מעבר לרמה זו וגם אז הסיכון יהיה נמוך ובהסתברות גבוהה, הריבית הקבועה לא תהיה גבוהה הרבה יותר כך שניתן יהיה להחליף מסלולי ריבית בעלות נמוכה יחסית.

 

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    מסכנים האנשים ש 18/01/2019 01:51
    הגב לתגובה זו
    מסכנים האנשים שגרים ברחוב, כי אין להם בררה ו שהם צרכים לגור ברחוב בחורף , ללא קורת גג
  • 14.
    בדירה גרים = קורת גג, לעומת מגורים ברחוב (ל"ת)
    בדירה גרים = קורת גג 18/01/2019 01:37
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    כרגע לא ניתן לבנות דירה רק על אוויר,ללא יסודות על הקרקע (ל"ת)
    כרגע 18/01/2019 00:38
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    שולתתתתתת1 17/01/2019 08:16
    הגב לתגובה זו
    איך אתה יודע שהפריים לא יעלה תוך עשר שנים ביותר מארבע אחוז?יתכן ואפשר היה להגביל את המגבלה של הקיים רק להלוואות מעל חמש או עשר שנים תלוי באחוז המימון. יום טוב
  • 11.
    אורי... . 17/01/2019 00:07
    הגב לתגובה זו
    סטנלי פישר הגביל את ריבית הפריים לשליש כדי להעלות את מחיר הכסף לרכישת דירה ובכך להעלות את מחיר הדירה בצורה עקיפה (דרך עלות הכסף) ובכך להאט/לבלום/ולעצור את הריצה המטורפת לנדל"ן.
  • 10.
    גלעד 16/01/2019 11:49
    הגב לתגובה זו
    היו נותנים הלוואות זולות ביותר ואם יש חשש למערכת פשוט דורשים שהמלוואה גם יהיה לו יכולת החזר במקרה יותר קיצוני... לדוגמה... אם הריבית 1% אז לדרוש שיאשרו שאם זה היה 4.5% עדיין הלקוח היה יכול לעמוד בזה.... ככה אין סיכון אמיתי... במקום, החליתו לשדוד מהציבור מיליארדים... להגביר את החוב של הדור הצעיר במיליארדים... על כל 1000 ריבית של וותיק צעירים (וקונים מבוגרים) משלמים 3500... ביזיון... שעבוד של דור שלם על תענה לא נכונה שזה מייצר מצב שמסכן את המערכת.... אם היו נותנים ללקוחות עם יכולת החזר בלבד אז איפה הסיכון? אם אני קונה רכב ב100,000 עם ריבית של 1% אבל יכולתי להחזיר גם אם היה 30% אז צריך לשים לי 10% רק לביטחון? מה זה החוסר הגיון הזה.... כל מה שהיה זה לשדוד דור שלם ולתת לבנקים כסף. הרי אין בעיה כאן... המדד יציב בפחות מ1% והתמג עולה נכון? אז למי איכפת עם צעירים ישלמו עוד 2000 לחודש ריבית סתם? הרי המשכורת עלתה איזה 200-500 שח לחודש ב10 שנים.... אז שילמו 2000 כל חודש בזמן הזה... לא נורה... לפחות המערכת יציבה כי קבלה את ההפרש הזה כל הזמן.
  • 9.
    מומחה 16/01/2019 08:10
    הגב לתגובה זו
    שהשמירה על הלווים מעליית ריבית הייתה סתם תירוץ. הסיבה האמיתית הייתה לייקר את הריבית על המשכנתאות כדי לבלום מעט את הביקוש העצום לדיור. רק שהוא לא יכל לומר שזו הסיבה באמת...
  • 8.
    כרגע לא ניתן לבנות דירה רק על אוויר,ללא יסודות על הקרקע (ל"ת)
    כרגע 15/01/2019 19:52
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כל כך נכון!! מהלך שדפק את הציבור בענק!! (ל"ת)
    רק הבנקים הרוויחו 15/01/2019 18:30
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    חכם בלילה חברון 15/01/2019 15:33
    הגב לתגובה זו
    היחידי שעצר את ההשתוללות של 2009-2010 עם 20% עליה שנתית, זו ההגבלה הזאת. מאז המחירים עלו 8%-9% בשנה
  • 5.
    זהבי 15/01/2019 14:25
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל לעולם לא יודה בטעות והאמת הוא לא דואג ללוקחי המשכנא אלא לבנקים שימשיכו לחגוג על הציבור ויקחו משכורות של מיליונים
  • 4.
    אני מבולבל 15/01/2019 14:22
    הגב לתגובה זו
    יניב חברון לא זה שמספר לנו סיפורים כבר שנים שתיכך המחירים יורדים ושווה להשקיע בשוק ההון ??
  • 3.
    ספייד 15/01/2019 14:04
    הגב לתגובה זו
    על חשבון נוטלי המשכנתא. פישר גרם פה נזק נוראי ועזב לארה"ב.
  • אורי... . 17/01/2019 00:20
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל קובע לבנקים את מקורות האשראי, ולכן המרווח לרווחים הוא זהה.
  • 2.
    ניר 15/01/2019 13:50
    הגב לתגובה זו
    עד כמה שהרעיון שלך נכון וצודק, אין מצב שבנק ישראל יודה שטעה במהלך, ויתרץ זאת בסכנה ללווים באי עמידה בהחזרי משכתאות. כמו כן לובי הבנקים לא יסכים שכולם יעברו לריבית נמוכה יותר והם יפסידו הכנסות. אז בפועל, לא יקרה ונמשיך לחלום.........
  • אורי... . 17/01/2019 00:19
    הגב לתגובה זו
    ולא כפי שניטען על ידי בנק ישראל. ולכן וזה יכול לקרות רק לאחר ירידה של לפחות 15% במחירי הדיור.
  • 1.
    כול כך צודק - הרבה דברים קטנים שגורמים ליוקר המחיה הגבו (ל"ת)
    שוק ההון 15/01/2019 13:47
    הגב לתגובה זו
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?