כבאי מכבי אש לוחמי אש  צוות חילוץ והצלה קריסת חניון
צילום: ענת דניאלי

אחמד טיבי בדיון בכנסת: "אלה קורבנות לחם, העובד שנהרג היה יוצא ב-3:00 לעבודה, אתם יודעים מתי הוא חוזר?!"

בכנסת מתקיים כעת דיון לאחר אסון קרית החניון. טיבי למנכ"ל דניה סיבוב: "אני מציע לך קצת צניעות"
ענת דניאלי | (11)

דיון חירום מתקיים היום (ה') בוועדת העבודה הרווחה והבריאות בכנסת, בעקבות קריסת החניון ברמת החייל בתל אביב. רונן גינזבורג מנכ"ל דניה סיבוס הגיע לדבר בדיון ואמר: "אני רוצה להביע צער על הפגועים ואני חוזר גם הבוקר מהאתר, אנחנו לא עוצמים עין ומסייעים עם הציוד וכל הניתן כדי לנסות ולהציל משם אנשים בהריסות".

גינזבורג הוסיף וציין כי הוא בעצמו מהנדס אזרחי ומנהל עבודה מוסמך. "האירוע הזה קשה לי מאוד. דניה סיבוס תעשה הכל כדי לשתף פעולה עם גורמי החקירה כדי להגיע לחקר האמת. המקרה לא קשור כל כך לבטיחות בעבודה. כפי הנראה, יש כאן כשל הנדסי. הסכמתי להופיע כאן למרות הלחץ הגדול והמצב שאנו נמצאים בו. קשה להתייחס לאירוע עצמו. אינני רוצה לפגוע בחקירה ונעשה הכל לשתף פעולה בחקירה". גינזבורג נשאל על נושא האדריכל במקום מהנדס באתר והשיב: "אני אסביר. הפרויקט הזה נוהל ע"י מהנדס ולא אדריכל". 

"בדניה סיבוס בשנה האחרונה היו אירועי בטיחות ולפעמים על בסיס יום יומי ויש דו"ח מסודר שיוצא על כל אירוע בטיחות. תקלות קורות וכל הזמן. מדובר באתר עמוס בעובדים וצריך לעשות הכל להחזיר את העובדים בשלום לביתם". עוד הוסיף והתייחס לסוגיית התכנון ואמר "התכנון הוא לרוב על ידי מזמין העבודה, אם זו מדינת ישראל או גורמים פרטיים. התכנון מבוצע על ידי המזמין". 

ח"כ אחמד טיבי פנה למנכ"ל דניה סיבוס ואמר: "שמעתי את הריאיון שלך ברדיו והרגשתי מאוד לא נוח. אני מציע לך להיות יותר צנוע כשאתה מדבר יום אחרי אסון כזה וזאת אחרי שבאתר אחר שלך עליו אתה אחראי בחולון, תקרה קרסה. להגיד שהכול שטויות ושאתם שופרא דה שופרא? זה קצת יהיר".

טיבי דיבר גם בחריפות אל שאר הנוכחים בדיון ואמר שמדובר במוות פריפריאלי שאין בו מספיק עניין ציבורי: "יש לי הרגשה של דז'וו, הוועדה עוסקת הרבה בתאונות עבודה וגם אחרי מגה תאונות אין עניין בציבור. אנחנו רואים פה אירוע שממשיך עד כה ועל כן הפעם יש עניין תקשורתי וציבורי, אבל רק הפעם כמעט. בעבר לקרבנות האלה לא היו אפילו שמות והיה מדובר במוות שולי של אנשים מהפריפריה. מוות פריפריאלי אם אפשר לקרוא לזה ככה. בחמש שנים 230 קרבנות. תארו לכם שזה היה בצפון תל אביב, הרשלנות הייתה כמו שהיא היום? העבודה היא ערבית הרשלנות היא יהודית.

"אנשים נאבקים כל יום לשרוד ולהביא משכורת וקראנו להם בערבית – קורבנות פת הלחם. העובד שנהרג מרימא היה יוצא בשלוש בבוקר לעבודה, אתם יודעים מתי הוא חוזר, או מה המשכורת שלו. יש לי רושם שהקבלנים ובעלי העבודה הם עם שלט של לאונרדו דה וינצ'י 'החיים שלנו נוצרים על ידי מותם של אחרים' וזה נורא. דיברו איתי מהמשפחות ומשפחה של אחד הנעדרים בהריסות. מה אפשר לענות להם?" סיכם טיבי. 

צו איסור הפרסום לחקירה

סנ"צ איריס ברק מאגף החקירות במשטרת ישראל אמרה בדיון שאין באפשרותה  להתייחס לפרטי החקירה וזאת בעקבות צו איסור הפרסום שהוטל על החקירה. "הניסיון המצטבר מוכיח שקשה לאסוף ראיות באופן שיאפשר מיצוי החקירה וחקר האמת בחקירות מסוג זה. ביקשנו למצות את החקירה ומבלי לחשוש משיבושה ועל כן התקבלה ההחלטה שתתקיים תחת איסור פרסום".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

"תסכימו איתי כי האינטרס הוא חקר האמת. הצורך בצו איסור פרסום נדחה כל העת כי אנו מחויבים לכך, תוך שהכוונה היא לאפשר למשטרה לחקור. בסוף חודש יוני שר הפנים ביצע דיון בנושא חקירות מהסוג הזה, המשטרה גם בוחנת אפשרות להקמת יחידה ארצית שתעסוק בתאונות בתחום הבנייה ואפשרויות נוספות נבחנות כמו חיזוק המחוזות" ,אמרה ברק.

עו"ד אמנון כהן ממשרד הבינוי והשיכון אמר בדיון: "צוות שלנו היה במקום והעמדנו דו"ח ראשוני שנותן ממצאים ראשונים ואנו מחכים לממצאי המשטרה והחלטות בנושא. דיברו פה על 6 כתבי אישום אל מול מאות הרוגים בעשור האחרון. למה אין מתאם מלא בין כמות כתבי האישום לכמות ההרוגים? עובד לא סתם מת באתר אבל לא תמיד זו אשמת הקבלן". 

כהן הציג כי בעקבות ישיבה שהתקיימה אתמול הוחלט כי במשרד השיכון תוקם יחידת אכיפה חדשה שתמנה בשלב הראשון 10 תקנים. "אנו רוצים למצוא את הקבלנים שעובדים ללא אישור. בחלק מאתרי הבנייה יש קבלן רשום כדין והוא מביא קבלני משנה שהם ללא אישור".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    לימבו 13/09/2016 16:53
    הגב לתגובה זו
    האחד היא הקריסה, ויש לבדוק את ההיבטים הפליליים של הקריסה ענין בטיחות בעבודה. הסתת הוויכוח לעניין בטיחות היא מקילה עם האשמים בקריסה.
  • 9.
    חרדית 09/09/2016 09:15
    הגב לתגובה זו
    אדם יוצא לעבודתו קם באמצע הלילה, נקרע, בקושי רואה את משפחתו החיים ברשות לא פשוטים בכלל ברור שאנחנו צריכים לדאוג לביטחונם ומה שקורה הוא פשוט מחדל ליבי עם משפחות ההולכים מקווה לשיפור!!
  • 8.
    קורמורן 08/09/2016 19:36
    הגב לתגובה זו
    בנושא האחריות, יש לחייב כל קונסטרוקטור לפקח על שלבי מפתח בבניה על מנת לוודא שמה שכתב בתכניות אכן מבוצע בשטח. בנוסף, יש לוודא איכות הבטון בכל יציקה. כל מנהל עבודה יחוייב לעבור קורס פיקוח בטיחות וישמש גם קצין הבטיחות באתר. לא ברור מה יעלו ומה יורידו עשרה תקנים. מה הם יאכפו בדיוק ? הם יבדקו כל עבודת ברזלנות לפני כל יציקה ?
  • 7.
    רוני 08/09/2016 14:42
    הגב לתגובה זו
    האם יש דבר כזה ? וכמה זמן הוא יחזיק מעמד שם עד שיהרגו אותו
  • 6.
    אני מכיר גם יהודים שיוצאים ב 3 בבוקר לעבודה. (ל"ת)
    אחמד 08/09/2016 14:40
    הגב לתגובה זו
  • גם אני מכיר ... ולא גרים בווילה של 230 מ"ר... (ל"ת)
    לימבו 13/09/2016 16:54
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אז שהפלשתינים ידאגו לו לעבודה. (ל"ת)
    אנונימי 08/09/2016 14:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משה 08/09/2016 14:04
    הגב לתגובה זו
    ולא , לי ברור שאתה ממש לא כואב את גורלו של הפועל .אותך ואת זועבי מעניין איך לחסל את מדינת ישראל בגלל הגזענות שלך . שהרי למה אחרי כ"כ הרבה טירור ופליטות בעולם הערבי לא מצאת לנכון להתייחס פעם אחת ללגורלם המר של ערביי העולם הערבי לעוומת ערביי ישראל?!...
  • 3.
    רוני 08/09/2016 12:57
    הגב לתגובה זו
    הם תמיד צודקים !!! לא משנה מה , אין אופוזיציה כולם גוש אחד. צריך ללמוד מהם והרבה. אחמד אתה דוגמא לחיקוי
  • 2.
    אחמד-אצל האחים שלך בסוריה הכל 10? (ל"ת)
    מ.א. 08/09/2016 12:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קבלן תשתיות תקשורת 08/09/2016 12:18
    הגב לתגובה זו
    אנחנו מגיעים לאתר בניה לקראת הסוף ובדר"כ רואים שאיכות העבודה מגוכחת, הבלאגן חוגג, אין הקפדה, והקשר בין התוכניות לביצוע רופף. הלקוח מזמין אותנו לבצע עבודה מסויימת ומגלים שהקבלן לא הניח את הצנרת או נקודות חשמל כפי שסוכם אלא "בערך" ו"כמעט". יש טעויות, טלאים, תיקונים והרבה "זה מה יש - תסתדרו עם מה שיש". שכל אחד מכם יחשוב על ליקויי הבניה הקטנים שגילה אצלו בבית, ועכשיו תחשבו כמה עוד יש מתחת לפני השטח שאתם לא רואים. העובדים לא ברמה גבוהה אבל חברות הבניה והקבלנים חייבים להעלות את רף הפיקוח והבקרה.
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות. 

בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.