נתון של בנק ישראל - שמסביר מדוע מחירי הדירות רק מתייקרים

בנק ישראל פרסם את סקר החברות עבור הרבעון הראשון של 2015 - המשקף יציבות בקצב התרחבות המגזר העסקי
לירן סהר | (7)
נושאים בכתבה מחירי הדירות

בנק ישראל פרסם היום (ד') את סקר החברות עבור הרביע הראשון של 2015 – המשקף יציבות בקצב התרחבות הפעילות של המגזר העסקי  - מאזני הנטו של התפוקה בענף התעשייה מלמדים על ירידה קלה בפעילות ברביע הראשון של השנה  שנבעה מירידה במכירות לשוק המקומי. כמו כן נרשמה ירידה קטנה במאזני שיעור הניצול של ציוד לאחר עליה בו ברביע הקודם.

 

הירידה בפעילות משקפת ירידות בחברות הקטנות והבינוניות ובחברות הטכנולוגיה המעורבות והמתקדמות. לפי בנק ישראל, הציפיות בענף הן להמשך הירידה במכירות המקומיות ולעליה מתונה ביצוא ברביע הבא. בענף השירותים מאזן הנטו עלה במקצת לאחר עליה גדולה יותר ברביע הקודם. הציפיות הן לגידול משמעותי בפעילות הכוללת תוך גידול ניכר בהזמנות מחו"ל לרביע הבא. מאזן הנטו של המכירות בענף המסחר המשיך גם ברביע הראשון להיות שלילי בדומה לרביע הקודם. כמו כן, נמשכת מגמת העלייה בגידול במלאי אך ללא ירידה נוספת במספר העובדים.  הציפיות לפעילות לרביע הבא הן לעליה במכירות.

 

ירידה בהיקף ביצוע חברות הבנייה

בענף הבנייה, נרשמה ברביע הנוכחי ירידה במאזן הנטו של היקף ביצוע העבודות לאחר קיפאון ברביע הקודם, עם זאת הציפיות הן לגידול משמעותי בפעילות ברביע הבא. מאזן הנטו של מחירי התפוקה ממשיך לגדול יחסית לעבר, דבר המתיישב עם המשך הדומיננטיות של מגבלות היצע בענף - מגבלות מחירי הקרקעות והמחסור בעובדים מקצועיים הן המגבלות המקשות ביותר על פעילות הענף מצד ההיצע. תופעה נוספת הנמשכת גם ברביע הנוכחי היא העלייה במשך הבנייה של מבנים.

 

הירידה בפעילות בענף המלונאות ברביע הראשון הייתה משמעותית בהשוואה לרביע המקביל אשתקד, אולם היא למעשה משקפת את השפעת הירידה החדה בלינות התיירים מחו"ל בזמן מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 וההתאוששות ההדרגתית שנרשמה בנתון זה מאז. עם זאת, על אף הירידה בפעילות בענף, ברביע זה נרשמה הקלה של ממש בחומרת מגבלת הביקוש. בדומה להשלכות של הרעות במצב הביטחוני בעבר, שנמשכו גם לאחר סיום האירוע הביטחוני, צופים בתי המלון כי גם ברביע הבא תמשך הירידה בהזמנות של תיירים מחו"ל.

 

הפעילות בענפי התחבורה והתקשורת הייתה ערה וחיובית בהתאם לציפיות החברות שדווחו בסקר ברביע הקודם. העלייה בפעילות התמקדה במכירת שירותים לישראלים  בעוד במכירות לזרים נרשמו ירידות. הציפיות הן לירידה בפעילות ברביע הבא. בחינת מגבלות הביקוש וההיצע מלמדת כי גם ברביע הנוכחי מגבלת הביקוש היא המגבלה העיקרית לביצוע הפעילות (מלבד ענף הבניה), כאשר בולטת הקלה מסוימת בחומרת מגבלות הביקוש בעיקר במלונאות לצד החמרה במגבלה זאת בבניה. בהשוואה לרביע הקודם, קיימת הקלה בחומרת מגבלת קשיי המימון בחברות בסקטור העסקי בכלל סוגי הגדלים, אך יש החמרה במגבלה זאת עבור חברות גדולות ובינוניות בענף הבנייה.

 

בבנק ישראל מציינים שמגבלות הביקוש בכל הענפים אינן מצויות ברמת חומרה גבוהה, אך ניסיון העבר מלמד שניתן ללמוד משינויים בחומרת המגבלות, הגם שרמתן נמוכה.

 

ירידה בציפיות האינפלציה

ברביע הראשון של שנת 2015 ירדו ציפיות החברות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים לכ-1.3 אחוזים לעומת 1.7 אחוזים ברביע קודם; כאשר גם החציון ירד ל-1.2 לעומת  1.5 אחוזים ברביע קודם. כ-73 אחוזים מהחברות המדווחות בסקר הרביע צפו שהאינפלציה ב-12 החודשים הבאים תהיה בתוך תחום יעד יציבות המחירים (1-3 אחוזים).

 

הציפיות לשער החליפין ברביע הבא עלו לשער של 4.02 שקל לדולר, בהשוואה ל-3.95 שקל לדולר שדווחו ברביע הקודם. תמונה דומה מתקבלת גם ביחס לציפיות לשער חליפין בעוד 12 חודשים של החברות שעלו לשער של 4.12 שקל לדולר, בהשוואה ל-4.02 שקל לדולר. סטיית התקן של התפלגות שער החליפין ל-12 החודשים הבאים בסקר הנוכחי גדלה בהשוואה לזאת שהייתה בנתון המקביל של הסקר הקודם.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מאיר 30/04/2015 10:02
    הגב לתגובה זו
    ככל שהבירוקרטיה תהיה מסואבת כך מחירי הדירות יאמירו . הזמן שלוקח מרגע הגשת בקשה לקניית שטח ו/או הגשת בקשה לוועדת ערים יכול להגיע במקרה הטוב לשנה במקרה הגרוע 3-5 שנים . המניהל הטאבו מיסוי מקרקעין והוועדות למינהם כולל התב"ע הם ארגונים אשר מוצצים את האזרח הפשוט הן בכסף והן בכוחות נפשיים . ולכן קצב הבנייה מתעכב נורא .
  • 3.
    כלכלן 30/04/2015 09:36
    הגב לתגובה זו
    העדפת המיסוי לנדלן למגורים והריבית האפסית הם הגורמים העיקריים לעליית מחירי הדירות.
  • 2.
    אין היצע מחיר עולה ומטרופולין ת"א,ר"גבעתיים עף (ל"ת)
    אובייקטיבי 29/04/2015 17:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לומפידה 29/04/2015 12:52
    הגב לתגובה זו
    זה לא שפתאום ב-2009 נחתו בישראל מיליוני אנשים , זו רק הריבית. בנק ישראל ומשרד האוצר חייבים להפריד את ריבית המשכנתאות מהריבית במשק. חייבים להעלות מס קנייה ל-15% מדירה שנייה ומעלה ומס שבח גורף ל-25% לכולם.
  • קלקלן 29/04/2015 17:01
    הגב לתגובה זו
    ובאיזור המרכז המחירים התחילו לעלות עוד קודם לכן.
  • משה דהאן 30/04/2015 00:34
    להזכירך,הבורסות נפלו ואנשים החלו למשוך כספים בפניקה מקרנות הפנסיה ומכל מקום שרק אפשר היה. הנדל"ן היה אלטרנטיבה טובה להסיט אליה את הכספים ומשם הכל הסטוריה..
  • בא 29/04/2015 14:52
    הגב לתגובה זו
    אתה האויב הכי גדול של עצמך ביבי!
נתניה מתחם הגולף
צילום: בוכמן הוקמן אדריכלים
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?

כמה עלו המחירים בנתניה, מה מחירי של דירה ממוצעת? וגם - האם יהיה גל של ביקושים לדירות מזכאים שיתאכזבו מירידה בסיכוי לזכות בדירה בהנחה, ולמה בצלאל סמוטריץ וחיים כץ יהיו אשמים באם מחירי הדירות יעלו?

צלי אהרון |

מחירי הדירות בנתניה עלו בכ-7%-8% בשנה בעשור האחרון, זה בערך הממוצע הארצי. הבדיקה שלנו כללה דירות שנמכרו בזמן האחרון שיש להם היסטוריה ב-12 השנים האחרונות של עסקאות קודמות (כלומר בטווח של 12 שנים יש שתי עסקאות) וכך אפשר לקבל תמונה יחסית מהימנה על השינוי במחיר הדירה הספציפית. עם זאת, זה עדיין לא תמונה מלאה כי יש דירות שהושבחו בגלל התחדשות עירונית ויש דירות שעברו שיפוץ והנכס הושבח לפני המכירה כשאנחנו לא יודעים להעריך את העלות, ועדיין - זה המידע הכי נכון שאפשר למצוא כי במקביל לשיפוץ גם יש בלאי אמיתי של הדירה, וככל שהמדגם גדול (לקחנו כמה עשרות) אז הוא מייצג דירות "ממוצעות" - לא חדשות ולא ישנות מאוד. כך שהממצאים האלו משקפים את המציאות

בשנה האחרונה יש חולשה מסוימת במחירים, אבל לא גדולה מדי כשבשנתיים האחרונות, העלייה יחסית נבלמה - המחיר החציוני הממוצע של דירת 5 חדרים בנתניה עומד על 3.35 מיליון שקל בדומה למחיר לפני כשנתיים-שנתיים וחצי.

מחירי הדירות בארץ ירדו בשנה האחרונה ב-5%-10%, יש חשש גדול שסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים, יובילו לאופוריה וביקושים מצד כאלו שישבו על הגדר, ואז המחירים יחזרו לעלות. מעבר לכך, שר האוצר ושר השיכון והבינוי לא מייצרים תחליף לדירה בהנחה ופתרון הולם להפחתה דרמטית של דירות והנחות במסגרת המבצעים העתידיים. זה אומר ש150 אלף זכאים מבינים כעת שהסיכוי שלהם לזכות בדירה שהיה בערך 5% בכל הגרלה, יורד דרמטית. חלקם יוותרו על כרטיס ההגרלה ויחפשו דירה. זוג ועוד זוג, ועדו שכאי ועוד זכאית וככה הביקושים נערמים והמחירים יעלו. באוצר מנפנפים אותנו עם תשובה שמעידה על חוסר הבנה ואכפתיות - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? אם השרים לא יפעלו בנידון, יש סיכוי לא קטן שמגמת הירידה במחירים תתהפך - כשזה יקרה תזכרו שהאחראים העיקרים הם בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.   


ונחזור לנתניה. הנה עסקאות מהזמן האחרון:

בשדרת האגמים: דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, קומה 2 מתוך 6, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־3.43 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ח"ן: דירת 4 חדרים, 94 מ"ר, קומה 6 מתוך 7, נמכרה ב־2.11 מיליון שקל (22.5 אלף שקל למ"ר).

ברחוב קליר, במרכז העיר: דירת 4 חדרים, 131 מ"ר, קומה 15 מתוך 26, נמכרה ב־2.60 מיליון שקל (19.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב חיים כהן מגורי: דירת 4 חדרים, 92.86 מ"ר, קומה 4, נמכרה ב־2.40 מיליון שקל (25.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בר יהודה: דירת 4 חדרים, 77 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.86 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אהרון צבי פרופס: דירת 4 חדרים, 89.9 מ"ר, קומה 5, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הגלבוע: דירת 3 חדרים, 79 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב־1.75 מיליון שקל (22.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אנילביץ, בשכונת רמת אפרים: בית בן 3 חדרים, 57 מ"ר, נמכר ב־1.60 מיליון שקל (28.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב יאנוש קורצ'ק: דירת 3 חדרים, 67 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, עם חניה, נמכרה ב־1.96 מיליון שקל (29.3 אלף שקל למ"ר).

ברחוב מאיר עמית: דירת 5 חדרים, 117 מ"ר, קומה 6 מתוך 12, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־2.82 מיליון שקל (24.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בני ברמן: דירת 4 חדרים, 111.4 מ"ר, קומה 6, נמכרה ב־3.79 מיליון שקל (34.0 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ניצה, בצפון העיר סמוך לחוף: דירת 3 חדרים, 99 מ"ר, קומה 2 מתוך 17, נמכרה ב־2.00 מיליון שקל (20.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הרב רפאל: דירת 3 חדרים, 62.95 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב־1.67 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

קיבוץ האון
צילום: גוגל מאפס

רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה

80 חיילי מילואים שזכו במכרז המיוחד למגרשים על שפת הכנרת מתבקשים לשלם עכשיו בין 1 ל-2 מיליון שקל, אבל המועצה האזורית עמק הירדן מסרבת להנפיק היתרי בנייה ובג"ץ טרם הכריע

צלי אהרון |

רשות מקרקעי ישראל פרסמה בנובמבר 2024 את תוצאות שני המכרזים לשיווק 171 מגרשים לבנייה צמודת קרקע בקיבוץ האון שבחוף הדרומי של הכנרת. 80 מהמגרשים שווקו במסלול מיוחד למשרתי מילואים, שראו בכך הזדמנות נדירה לבנות בית באזור מבוקש במחיר מופחת. אלא שהמועצה האזורית עמק הירדן הודיעה עוד לפני פרסום תוצאות המכרז כי לא תאפשר מתן היתרי בנייה בשלוש השנים הקרובות, ובמקביל הגישה עתירה לבג"ץ נגד רמ"י.

למרות המבוי הסתום, רשות מקרקעי ישראל שלחה לזוכים דרישות תשלום בהיקפים של של 1-2 מיליון שקל, עוד לפני שניתן מועד ברור לתחילת העבודות. הזוכים נדרשים לשלם בתוך 90 יום, בזמן שהתב"ע החדשה למתחם טרם אושרה וההליך המשפטי עדיין מתנהל. הזוכים מתארים מצב אבסורדי שבו נדרשים מהם סכומים עצומים בזמן שבפועל לא ניתן להתחיל לבנות.

60 מיליון שקל חובות והסדר עם המדינה

שורש הסכסוך נעוץ במשבר כלכלי עמוק שאליו נקלע קיבוץ האון בסוף שנות התשעים, אז הצטברו חובותיו לכ-60 מיליון שקל. בשנת 2002 הוחלט על הסדר כולל: המדינה תקבל לידיה כ-300 דונם של שטחים חקלאיים וקרקע למגורים, ובתמורה יוסדרו חובות הקיבוץ, תובטח פנסיה לחבריו וישופצו בתי המגורים של 60 מהם. הכוונה המקורית הייתה להקים יישוב קהילתי חדש במקום הקיבוץ,  מהלך שאמור היה לייצר הכנסות ולהחזיר את השטח לפעילות.

אלא שבפועל, הפרויקט נתקע בין אינטרסים מנוגדים: מצד אחד רמ"י שמבקשת למכור את המגרשים בשוק חופשי, ומצד שני המועצה האזורית שמבקשת לשמור על צביון מקומי ועל השפעתה התכנונית. המועצה טוענת כי רמ"י פעלה שלא בתום לב, תוך התנערות מהבנות קודמות עם הקיבוץ ועם משרד הבינוי והשיכון. לטענתה, הבעיה המרכזית אינה מי יקנה את המגרשים אלא איך יוקם היישוב החדש, ובעיקר מי יישא בהוצאות הפיתוח העצומות.

סלע המחלוקת בין רמ"י לבין המועצה האזורית עמק הירדן הוא נושא הפיתוח: מי ישלם על הקמת התשתיות, הכבישים והחיבורים לחשמל ולביוב. לפי הערכות, מדובר בהוצאה של עשרות מיליוני שקלים, אולי אף יותר ממאה מיליון שקל במצטבר. רמ"י טוענת כי דמי הפיתוח אמורים להיות משולמים על ידי הרוכשים בהתאם למפורט במכרז, וכי כל המשתתפים היו מודעים מראש למורכבות התכנונית של המתחם. מנגד, המועצה גורסת כי הרשות מנסה להעביר אליה באופן שרירותי את האחריות לביצוע עבודות שאינן בסמכותה, וכי ללא הסדר מוסכם וברור, לא ניתן יהיה להנפיק היתרי בנייה בשטח.