בנקים
צילום: אילוסטרציה

ידידותיות הבנקים לעסקים קטנים: מרכנתיל שוב בראש, הבינלאומי בתחתית

במקום השני שוב מזרחי ובתחתית הבינלאומי; לפועלים תיק העסקים הקטנים והבינויים הרביעי בגודלו, אך הם הכי מרוצים מהריביות שנתן; סך האשראי המוקצה להם בכלל המערכת ירד; פחות אשראי בסיכון, אך המסוכן התייקר. "הקורונה לימדה ששנים הבנקים ייחסו סיכון עודף לעסקים קטנים ובינוניים"
איתי פת-יה |

משרד הכלכלה והתעשייה מפרסם את מדד ידידותיות הבנקים לעסקים קטנים ובינוניים (עם מחזור של עד 50 מיליון שקל) לשנת 2021 ובו מרכנתיל ו מזרחי טפחות -0.57% שוב בראש (מקומות 1 ו-2, בהתאמה). מרכנתיל קיבל ציון של 91 נקודות ולאחריו מזרחי עם 89. במקום השלישי לאומי 0% (86), אז פועלים -0.18% (85), במקום החמישי דיסקונט -0.78% (83) ובזה השישי והאחרון בינלאומי -0.09%  .

המדד מסתמך על דוחות הבנקים ל-2021 וכן על סקר שביעות רצון של העסקים ועל סקר משוב בקרב יועצים פיננסיים שמסייעים לעסקים לקבל שירותים שונים מהבנקים.  בין הממצאים המרכזיים בבדיקה משרד הכלכלה עולה כי ירד שיעור האשראי לעסקים קטנים מסך האשראי העסקי ב-1.8 נקודות אחוז; הכנסות הריבית מהלוואות של כל הבנקים למעט מזרחי ירדו לעומת 2020, בשל השפעות הקרן בערבות מדינה.

עוד דווח כי גם הודות לגידול הפעילות העסקית במשק לאחר משבר הקורונה נרשמה ירידה באשראי בסיכון; האשראי שעודנו בסיכון הפך יקר יותר; כמו כן נמשכה הירידה העקבית בנטל התפעולי של שלוש שנים ברציפות.

לתשובות שנתנו היועצים הפיננסיים לעסקים הקטנים והבינונייים ניתן משקל של 15% בשקלול הציון הסופי. הסקר בדק חמישה תחומים וכך נראות תשובות הנשאלים:

וכך נראה שיעור האשראי לעסקים קטנים מתוך כלל האשראי שחילקו הבנקים (שיעור גדול יותר משמעותו דירוג גבוה יותר במדד, ומשקלו במדד 20%):

שרת הכלכלה והתעשייה, האלופה (במיל') אורנה ברביבאי: "בתקופה שבה המשק נמצא שוב בצמיחה גבוהה, לבנקים, כמקורות מימון עיקריים לעסקים קטנים ובינוניים, יש תפקיד מכריע בהעמדת אשראי איכותי והוגן להקמת עסקים, לצמיחתם, לצרכים השוטפים וגם לאלו הזקוקים עדין לאשראי לשם הישרדות. המדד מהווה אינדיקטור לעסקים ותמריץ לבנקים להשתפר במתן השירות והיחס לעסקים קטנים והבינונים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתחם שרונה תל אביב אוכל משק שוק מזון
צילום: Istock

רוב העררים נגד המדינה על הסיוע בקורונה הסתיימו לטובת העסקים

1,358 עררים הוגשו לבית הדין לענייני קורונה מאז הוקם בינואר אשתקד; זמן הטיפול הממוצע היה 70 יום. 41% מהמקרים הסתיימו בפשרה, ב-9% מהמקרים רשות המסים קיבלה חזרה את הסיוע שדרשה להשיב, ב-5% נפסק לטובת העוררים
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה מענק קורונה

בתי המשפט דנו במהלך 2021 במקרים רבים הנוגעים להשתתפות המדינה בהוצאות קבועות של עסקים בשל הקורונה וכן בקבלת מענקים, ובסיכום שנתי מפרסמת דוברות בתי המשפט כי ב-55% מתיקי הערר התקבל סעד לטובת העורר, ומשך זמן הטיפול הממוצע בתיק היה 71 ימים.   בית הדין לענייני קורונה הוקם בתחילת 2021 מכוח חוק התכנית לסיוע כלכלי לעסקים בתקופת הקורונה, והוא משמש כערכאת ערר על החלטות רשות המסים בעניין מתן מענקים לעסקים שמחזור הכנסתם נפגע כתוצאה מהשלכות נגיף הקורונה על המשק. בית הדין מורכב מ-28 עובדים, בהם 7 דיינים לרבות ראשת בית הדין וסגנה, וכן 16 נציגי ציבור במינוי שר האוצר, המשמשים כחבר במותב של הדיינים. תיקי ועדות הערר עסקו, בין היתר, בקשר סיבתי בין ירידת המחזורים לבין התפשטות נגיף הקורונה, בסמכות רשות המסים לסטות מהנוסחה הקבועה בחוק, בסוגיית הגדרת עוסק הזכאי למענק ובסוגיית הגדרת ויתור על דמי שכירות כפגיעה בהכנסות המזכה במענק. עוד נתונים המתפרסמים עתה הם כי 1,358 תיקים נפתחו בבית הדין, כ-1,315 פניות התקבלו במוקד הטלפוני (זמן המתנה ממוצע: 37 שניות). 41% מהתיקים נסגרו בהסדרה פשרה, 32% הסתיימו בהחלטה מנומקת (18% נדחו, 5% התקבלו, ב-9% מהמקרים הסיוע והוחזר לרשות המסים); 27% מהעררים נמחקו. 28% מההחלטות קבעו סיוע של מעל 10 מיליון שקל לעוררים, 47% קבעו סיוע של 1.5-10 מיליון שקל, 19% סכום של 300 אלף שקל עד 1.5 מיליון שקל ו-6% מהעוררים קיבלו סיוע של עד 300 אלף שקל. 32.6% מהעוררים יצגו את עצמם, 46.2% יוצגו על ידי רואה חשבון או יועץ מס ו-21.2% על ידי עורך דין.