עלות תכנית הסיוע הכלכלית המסתמנת: 3-4 מיליארד שקלים
מחר יציגו ראש הממשלה נפתלי בנט ושר האוצר אביגדור ליברמן את תכנית הסיוע הכלכלית שלהם בצל התייקרות החשמל, הדלק, המזון ועוד ובשעה זו מתקיימים דיונים נוספים לגיבושה במשרד האוצר, כשהעלות המסתמנת, לפחות במתווה סביבו דנים, היא 3-4 מיליארד שקל.
גיבוש הצעדים מתכנס אם כן כבר להערכות מספריות, כשהאפשרויות שבקנה הן כפי שכבר נחשף בימים האחרונים. אחד מהם הוא הורדת מס ההכנסה למשפחות עובדות באמצעות נקודות זיכוי (על הפרק הקלה של 200-300 שקל למשפחה, אך צריך להגיע להסכמות באילו משפחות מדובר, עם כמה ילדים, מי מההורים עובדים ומהי תקרת ההכנסה למשק בית - אגב כמו בשאלת מענקי הקורונה דיפרנציאליים או לא, גם כן יהיה קשה למדוד הכנסה שאינה מעבודה).
אופציות נוספות הן הגדלת מס ההכנסה השלילי (מענק עבור עבודה) לאלו בעלי כושר השתכרות נמוך המכניסים עד 7,000 שקלים בחודש, וכן הורדת המכסים על רהיטים וכן מוצרי מזון. עוד תקוצץ ההתייקרות המתוכננת במחירי החשמל, מ-5.7% לכ-3%. בצמצום התייקרות החשמל המטרה היא גם להפחית את העלות למשקי הבית - אך גם להוריד את עלות התשומות למשק כולו, בתקווה שהדבר אכן יגולגל אל הצרכנים.
יוזכר כי מחירי החשמל קפצו בשל רכיב הפחם ביצורם, שהולך ופוחת אמנם - אך מחירי הפחם הוכפלו ויותר, התייקרות שלא התמתנה כפי שחזו קודם לכן, ועל כן במקום התייקרות של 4.9% עליה דיברו קודם לכן, נקבעה כזו בשיעור 5.7% אותה שואפים כאמור לקצץ.
- השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
- ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחינת הפחתת המכסים על בשר מוכיחה כי משטר המכסות הפטורות ממכס עודי ותר אינו רלוונטי בעתות מסוימות - בין אם זוכי מכרזי המכסות מפרים את התנאי ומשרד הכלכלה טרם גילה זאת או דיווח על כך, ובין אם התנאים אכן נשמרים אך מלכתחילה המכסות ניתנו במשורה והשיטה כולה דרושה בחינה מחדש.
עוד ניתן להזכיר כי המחאה הצרכנית כולה הוצתה בשל העלאת מחירי המזון, ובניתוח של הכלכלנית הראשית באוצר הצביעו על הרווח העודף החריג של היבואנים, תולדה של הריכוזיות בשוק. מכסות יבוא הבשר הפטורות נועדו להלחם בריכוזיות זו - ואולם הזוכים בהם הם פחות או יותר אותם שחקנים, חלקם משמשים קמעונאי מזון בעצמם.
אחת הטענות שהופנתה בימים האחרונים לאוצר נגע לכך שאינו מפחית את רכיב מס הבלו מחמירי הדלק (שרובו מסים) כפי שעשו בחלק ממדינות אירופה (שם האינפלציה גבוה יותר). מנגד יוזכר כי מדובר במס שאמור לשקף את הנזק הסביבתי, וכן שהשכבות הנמוכות ביותר באוכלוסיה אינן בעלי הרכבים. באוצר מתנגדים להפחתת הבלו. בינתיים הודיע באחרונה משרד התחבורה על הקפאת העלאת המחירים בתחבורה הציבורית.
- 12.מה ההקלות לעסקים שמחזיקים 80 אחוז מהמשק? (ל"ת)עצמאית 09/02/2022 17:10הגב לתגובה זו
- 11.מה עם קצבאות זיקנה? שכחו אותם לגמרי. (ל"ת)אני 09/02/2022 08:38הגב לתגובה זו
- 10.גיורא הלר 09/02/2022 00:10הגב לתגובה זוכדאי שבנט וליברמן יוסיפו עוד 2 שקלים ב 2022 במחשבה שניה לא צריך, הם מתים בקצב משביע רצון או מרעב או מהקורונה.
- 9.דוד 08/02/2022 23:29הגב לתגובה זוממותקים חד פעמי דלק חשמל מים ירקות פירות כול הכסף הולך לאבס הבנתם תתעוררו
- 8.אינפלציה גבוהה, לא גבוה. תתקנו את השגיאה. (ל"ת)מישהו 08/02/2022 22:53הגב לתגובה זו
- 7.עכשיו אוכל לקנות ספת מעצבים איטלקית במקום ב 75000 ב 25k (ל"ת)המעצב HARTATISIMO 08/02/2022 22:30הגב לתגובה זו
- 6.לשר ליברמן ,למשרד הא 08/02/2022 22:27הגב לתגובה זומדינת ישראל מפסידה כל שנה לפחות 10 מילארד ש"ח בגלל תופעת פשע המכונה "חשבוניות מס פיקטיביות,מזוייפות,כוזבות" ,כל המאמצים של רשות המסים להילחם בתועה עבירות מס אלו נכשלה כישלון חרוץ, התיקים בבית משפט תקועים שנים רבות אפילו 7 שנים ,משרדי החקירות של הרשות לא מתפקדים באמת ,החקירות לא מצליחות מסבות שונות .צריך לתקן את החוק ומהר ,ץיקונים בפקודת מס הכנסה ובחוק מעמ ,תסגרו למען השם את משרדי ניכיון הצקים -צינגים זה מקור הכי גדול להלנת הון ולעבירות מס ,מה? המדינה לא יכולה לחיות בלי משרדי צינגים ? מצב רשות המסים בכי רע,אין מפקחים ברשות בעיקר במס הכנסה ,היחס אל העובדים הוא בושה אחת גדולה ,מתמנים מנהלים לא כאאין גיבוי למפקחים,הפרקליטויות לא מתפקדות ,השופטים בבתי המשפט לא משיתים באמת עונשים מרתיעים הם מפחדים בעצמם מן העבריינים בעיקר השופטים מהמגדר הערבי שחיים בכפרים הם מתים מפחד לרכושם ולמשפחתם .תתעוררו ומהר ,או שאתם חסרי הבנה מה קורה בשטח או ש.... גם לכם לא איכפת ,אבל הנה פתרון ל 10 מילארד ש"ח ב 5 דקות
- 5.צחי 08/02/2022 22:15הגב לתגובה זולא צריך לעזור ספציפית כי זה כמעט לא אפשרי ופוגע יחסית באחרים. להוריד את המחירים במים חשמל ארנונה דלק וסטים
- 4.רונן 08/02/2022 21:37הגב לתגובה זופתיחה מלאה של היבור יוריד המחירים בחצי כמו בשאר העולם. המושחתים בכנסת לא מענין אותם הציבור מי שבוחר אותם אלו חברי מרכז להם הם מחויבים. לכם צריך לשנות שיטת הבחירות לאזורית שנבחרי הציבור יבחרו ישירות על ידי העם כל אזור יבחר נציגיו רק אז 99 אחוז מהפסים שיושבים בכנס לא יוכלו אפילו לחלום להגיע לשם.
- 3.לכו לעזאזל 08/02/2022 21:10הגב לתגובה זותחפשו אותי בסיבוב בבחירות. מס חד פעמי, מס משקאות קלים, מס נשימה. וגם כשאתם כבר מיחצנים שבאתם לעזור הפקרתם את הרווקים. שוב כאילו הם לא משלמים שכירות, להם לא קשה. גם כך יש עיוות מכוער בין רווק לרווקה לנשוי עם ילדים.
- 2.חיפאי 08/02/2022 21:01הגב לתגובה זומשחות שיניים? סבונים? אפילו מוצרים לתינוקות? ראיתם כמה עולה תמ"ל? אני לא מבין איך הם בממשלה ובכנסת ישנים בלילה. אשתי ואני עשינו הכל לפי הספר, צבא, מילואים, תואר ראשון תואר שני, את החופשה האחרונה לקחנו לפני 4 שנים וגם היא הייתה זולה. למה אנחנו בקושי עומדים על הרגליים?!
- 1.דן 08/02/2022 20:49הגב לתגובה זובטלו את הארנונה , תתקצבו את הרשויות המקומיות כתקציב ממשרד הפנים ....הארנונה התנפחה לממדי מפלצת .
"השמועות על השתלבות חרדים בתעסוקה היו מוגזמות; הפער רק יעמיק"
ברקע הזינוק במחירי הדלק וכשהוא מנמק את שינוי גישתו בגירעון הנמוך במרץ (1.5%), שר האוצר ליברמן החליט לקצץ את מס הבלו על הדלק למשך רבעון. לפי הערכות, המהלך יעלה לקופת המדינה 2.5 מיליארד שקל. רק השבוע צוטט השר כשהוא אומר שאינו זקוק לעצות מבנק ישראל, שקרא לוותר בטווח הארוך על הבלו כשתכנסנה לתוקף אגרות הגודש. בסוף קיבל חלקית את העצה – לטווח הקצר במקום לארוך. עצה אחרת שלא קיבל, ושכתב עליה בנק ישראל בדוחות קודמים היא ההשקעה הדרושה בתשתיות ההון האנושי בישראל והגדלת הפריון. 2.5 מיליארד שקל יכולים היו לשמש למטרה זו, כשהאתגר המהותי מצוי בתעסוקה של שתי קבוצות – נשים ערביות וגברים חרדים. מכון המחקר הליברטריאני פורום קהלת מפרסם היום כמה נתונים שממחישים את מורכבות הסוגיה.
"נראה שהשמועות על השתלבות חסרת תקדים ועל 'סגירת פערים' של גברים חרדים היו מוגזמות", כותב החוקר אריאל קרלינסקי בפתח המסמך. "שיעור מזערי מן הגברים החרדים הם בעלי השכלה רלוונטית לשוק העבודה המודרני, וזהו חוסר שקשה למלא בגילים מבוגרים יותר, גם כאשר מוקצים לכך תקציבים גדולים. בשנים האחרונות שיעור הגברים החרדים המועסקים הפסיק לעלות ונותר פער עצום בין תעסוקת גברים חרדים לתעסוקת גברים יהודים לא־חרדים".
המקום היחיד בו הפער מצטמצם הוא כשמבודדים את המשתנים ומשווים בין חרדים ליהודים לא חרדים בעלי השכלה וניסיון דומים – גם שם, חרף הכיוון החיובי, הפער נותר גבוה ומלכתחילה "ניתוח זה רלוונטי למתי־מעט מן הגברים החרדים: לבעלי תעודת־בגרות, למי שניגשו לפסיכומטרי ולבעלי תואר אקדמי", כותב קרלינסקי. "נכון לעכשיו, אין שום עדות להתכנסות בהשכלה, כך שסביר שפער ההכנסות רק יעמיק ולא יצטמצם".
"בניתוח לפי גיל, נראה שמה שהתרחש הוא לא עלייה כללית בתעסוקה של חרדים, אלא כניסה מוקדמת יותר של צעירים לתעסוקה", פורט. "כאשר התעסוקה בגילים המבוגרים יותר נשארה דומה למשך רוב התקופה. לא קיימת אף קבוצת גיל שבה שיעור התעסוקה של גברים חרדים עולה על 70% לאורך זמן, ולרוב התקרה נמוכה אף יותר".
פחות מ-3% מהגברים החרדים שבשנת 2022 היו בני 22 עד 44 הם בעלי תעודת בגרות – ולא כל אלה שכן יש להם תעודת בגרות גם ניגשים לפסיכומטרי כדי ללמוד באוניברסיטה. פחות מ-2% מהגברים החרדים מהשנתונים שהוזכרו ניגשים לבחינה הפסיכומטרית עד גיל 30. רוב החרדים שכן הולכים ללמוד באקדמיה פונים למכללות, שכן רובם אינם משלימים בגרות וכאמור לא ניגשים לבחינה הפסיכומטרית. ובמכללות הם בוחרי בתחומי לימוד ממדעי החברה, חינוך, משפטים ועסקים ומדעי הניהול – "תחומים המתאפיינים בתשואה נמוכה יותר במונחי הכנסה לעומת תחומים שלא־חרדים לומדים", בכוונה למקצועות המחשב, ההנדסה והמדעים המדויקים.
כלומר, אותו הפער בתחומי הלימוד שמתרגם בהמשך לתחומי העיסוק, שניכר גם בהבדלים המגדריים בישראל ופועל לרעת נשים, נצפה גם בקרב החברה החרדית, ושם אצל הגברים שנעדרים את ההשכלה המתמטית המוקדמת המספקת לשם השתלבות במקצועות המדעים, ההנדסה ומדעי המחשב.
ולמרות הבחירה בתחומי לימוד שאמורים יותר להלום את השכלתם, הנתונים עגומים: "חרף הסבסוד המוגבר שנועד לעזור לחרדים להשתלב באקדמיה, הלימודים במכללות ובחירה בתחומי לימוד פחות דורשניים – הרקע ההשכלתי החלש של החרדים מוביל לשיעור נשירה כפול משל עמיתיהם הלא־חרדים". כך, שיעור הנשירה של גברים חרדים שהתחילו ללמוד עד 2013 עומד על 47% - כפול משל היהודים הלא חרדים.
הפערים ההתחלתיים נדמים כה גבוהים כך שהם נשמרים גם כשנצבר וותק בעולם התעסוקה. כלומר, חרדי שממשיך לעבוד לאורך השנים אולי יכניס יותר כסף – אך כך יהיה גם אצל מקבילו מקבוצת היהודים הלא חרדים. "יחס ההכנסות בין הקבוצות זהה כמעט לאורך כל שנות הניסיון התעסוקתי, והכנסתו של המועסק החרדי עומדת על פחות מ-70% מזו של לא־חרדי בעל ניסיון תעסוקתי זהה (במונחי שנות ניסיון)", נכתב.
לפי המחקר, הענף הכלכלי הנפוץ ביותר בקרב גברים חרדים הוא חינוך, והרוב עובדים בישיבות ובבתי-ספר תורניים. בקרב גברים לא־חרדים הענף הנפוץ ביותר הוא ההייטק (אין המשמעות שרוב קבוצה זו מועסקת בהייטק כידוע, אלא שאם יש תחום בודד שמרכז את מספר העובדים הגדול ביותר – זה ההייטק). "למרות ההד הציבורי לתעסוקת חרדים בהיי-טק, בחינת הנתונים שנכון ל-2018 רק 4% מהגברים החרדים המועסקים עבדו בענף זה".
עוד נוגעים בניתוח גם בהבניות החברתיות בקרב החברה החרדים – ובשאיפה שהגברים יהיו אברכים שמקדישים את זמן ללימוד התורה. כ-75% מיוצאי מערכת החינוך החרדית המשיכו ללמידה בכוללים כאברכים, ורק כרבע לא המשיכו למוסדות אלה.
בהיותם בני 28, כ-98% מהאברכים ומהאברכים־לשעבר נשואים, ול־96% מהם יש ילדים – 2.9 בממוצע למשפחה. לעומת זאת, רק 41% מהלא־אברכים בגיל 28 נשואים, רק ל-36% יש ילדים, ומספר הילדים הממוצע שלהם הוא 0.7 בלבד. כלומר – מי שממשיך ללימודי הכולל מתמסד מהר יותר, ופוחתים הסיכויים שכבר ילך לרכוש מקצוע, גם אם בהמשך יעזוב את הכולל ויפרוש מלימוד התורה.
בפורום קהלת מגישים אמנם את המספרים – אך לא מתייחסים למהלכים שלא נעשו ואלה שצריכים להיעשות לתיקון המצב. הפרסום נעשה במקביל לפרישתה של יו"ר הקואליציה עידית סילמן מהממשלה, אך היוזמה של הממשלה לקידום הורדת גיל הפטור מגיוס מ-24 ל-21 מקובלת גם על החברה והמפלגות החרדיות – שמתנגדות למצב כיום בו צעיר חרדי חייב ללמוד בכולל עד גיל 24 אם אינו מעוניין לשרת בצבא, ועד אז אינו רשאי לעבוד. הסוגיה העלתה שאלות על מה שמכונה "שוויון בנטל", ושר הביטחון גנץ היה מהמתנגדים להורדה. בסופו של דבר סוכם כי בהמשך יועלה גיל הפטור, כשבתווך חרדים שיתחילו ללמוד יוכלו להשתחרר מהצבא בגיל 21 – גם אם התגייסו מאוחר ולא השלימו תקופת שירות.
הורדת גיל הפטור אמורה לסייע לחרדים לרכוש השכלה או מקצוע בגיל בו הלחץ עליהם להתמסד פחות גדול. כך יכנסו למעגל העבודה מוקדם יותר ויתכן שיצברו כישורים וניסיון שיאפשרו להם להשתכר ברמה גבוה יותר ולתרום לפריון. ואולם, גם בנקודה זו מהמחקר עולה כי עבור רוב הגברים החרדים יהיה זה מאוחר מדי, שכן עוד קודם לגיל הגיוס עליהם ללמוד רקע במקצועות הליבה אנגלית ומתמטיקה כדי להשתלב בלימודים לתארים מכניסים יותר.
והדבר כבר מביא אותנו למערכת החינוך בחברה החרדית, רובה הגדול פרטית ובבעלות המפלגות החרדיות. מדובר ברשת החינוך העצמאי עבור החרדים האשכנזים ומעיין החינוך התורני אצל אלה הספרדים. בשתי הרשתות אין חובת לימודי ליבה, אך התקצוב הממשלתי, שלא מטעם המפלגות ותורמיהן, מועבר כתלות בלימודי הליבה שהן כן מחליטות, באופן וולנטרי ללמד. ואולם הפיקוח אינו מספק והמדינה לא בודק ברמה מעמיקה דיה מה בדיוק מלמדים ברשתות אלה כשהן כוללות זאת תחת ההגדרה "ליבה".
הממשלה הנוכחית בוחנת תמיכה נוספת ברשתות החינוך הפרטיות בחברה החרדית בכפוף להישגים של תלמידיהם בתחומי הליבה (בחסידות בעלז אומרים כי היוזמה מקובלת עליהם) – אך הדבר יכול לעורר מחלוקת משפטית האם מדובר בהעדפה פסולה, ואם כך מדוע שבתי ספר פרטיים מהמגזרים האחרים לא יקבלו גם הם סבסוד שכזה, והרי אין זו כוונת המשורר.
המפלגות החרדיות מצדן אינן מעוניינות שיורחב החינוך החרדי הממלכתי, כלומר מיעוט המוסדות שכן שייכים למדינה ומלמדים ליבה באופן רחב יותר. בעבר התבטא ח"כ משה גפני מיהדות התורה בעד הקמה, בתוך מערכת החינוך העצמאית של המגזר, של מערך ללימודי חול. גם פה, אין מדובר בבתי ספר ממלכתיים.
רמת ההשכלה הנוכחית בקרב גברים ערבים ומכאן יכולת ההשתכרות שלהם לא מספקת להם תמריץ לצאת לעבוד לנוכח הסבסוד הממשלתי שיכולים אברכים שלומדים בכולל לקבל – הנחות בארנונה, בצהרוני ומעונות היום. כל אלה מהווים כביכול תמריצים שליליים, ועל כן שר האוצר ליברמן פעל לצמצמם במהלך שהקים עליו את המגזר החרדי בביקורת על כך שמדובר בצעד כוחני. בינתיים גם בבג"ץ השהו את היוזמה.
