אביגדור ליברמן
צילום: יחצ

עלות תכנית הסיוע הכלכלית המסתמנת: 3-4 מיליארד שקלים

כך עולה מהדיונים שנערכים בשעות אלה באוצר לקראת הצגת התכנית מחר. גיבוש הצעדים מתכנס להערכות מספריות, כשנשקלות הורדת מס הכנסה למשפחות עובדות באופן שיביא לחסכון של 200-300 שקל, הגדלת מס ההכנסה השלילי, קיצוץ התייקרות החשמל ל-3% והפחתת מכסים במזון ורהיטים
איתי פת-יה | (12)

מחר יציגו ראש הממשלה נפתלי בנט ושר האוצר אביגדור ליברמן את תכנית הסיוע הכלכלית שלהם בצל התייקרות החשמל, הדלק, המזון ועוד ובשעה זו מתקיימים דיונים נוספים לגיבושה במשרד האוצר, כשהעלות המסתמנת, לפחות במתווה סביבו דנים, היא 3-4 מיליארד שקל.

גיבוש הצעדים מתכנס אם כן כבר להערכות מספריות, כשהאפשרויות שבקנה הן כפי שכבר נחשף בימים האחרונים. אחד מהם הוא הורדת מס ההכנסה למשפחות עובדות באמצעות נקודות זיכוי (על הפרק הקלה של 200-300 שקל למשפחה, אך צריך להגיע להסכמות באילו משפחות מדובר, עם כמה ילדים, מי מההורים עובדים ומהי תקרת ההכנסה למשק בית - אגב כמו בשאלת מענקי הקורונה דיפרנציאליים או לא, גם כן יהיה קשה למדוד הכנסה שאינה מעבודה).

אופציות נוספות הן הגדלת מס ההכנסה השלילי (מענק עבור עבודה) לאלו בעלי כושר השתכרות נמוך המכניסים עד 7,000 שקלים בחודש, וכן הורדת המכסים על רהיטים וכן מוצרי מזון. עוד תקוצץ ההתייקרות המתוכננת במחירי החשמל, מ-5.7% לכ-3%. בצמצום התייקרות החשמל המטרה היא גם להפחית את העלות למשקי הבית - אך גם להוריד את עלות התשומות למשק כולו, בתקווה שהדבר אכן יגולגל אל הצרכנים.

יוזכר כי מחירי החשמל קפצו בשל רכיב הפחם ביצורם, שהולך ופוחת אמנם - אך מחירי הפחם הוכפלו ויותר, התייקרות שלא התמתנה כפי שחזו קודם לכן, ועל כן במקום התייקרות של 4.9% עליה דיברו קודם לכן, נקבעה כזו בשיעור 5.7% אותה שואפים כאמור לקצץ.

בחינת הפחתת המכסים על בשר מוכיחה כי משטר המכסות הפטורות ממכס עודי ותר אינו רלוונטי בעתות מסוימות - בין אם זוכי מכרזי המכסות מפרים את התנאי ומשרד הכלכלה טרם גילה זאת או דיווח על כך, ובין אם התנאים אכן נשמרים אך מלכתחילה המכסות ניתנו במשורה והשיטה כולה דרושה בחינה מחדש.

עוד ניתן להזכיר כי המחאה הצרכנית כולה הוצתה בשל העלאת מחירי המזון, ובניתוח של הכלכלנית הראשית באוצר הצביעו על הרווח העודף החריג של היבואנים, תולדה של הריכוזיות בשוק. מכסות יבוא הבשר הפטורות נועדו להלחם בריכוזיות זו - ואולם הזוכים בהם הם פחות או יותר אותם שחקנים, חלקם משמשים קמעונאי מזון בעצמם.

אחת הטענות שהופנתה בימים האחרונים לאוצר נגע לכך שאינו מפחית את רכיב מס הבלו מחמירי הדלק (שרובו מסים) כפי שעשו בחלק ממדינות אירופה (שם האינפלציה גבוה יותר). מנגד יוזכר כי מדובר במס שאמור לשקף את הנזק הסביבתי, וכן שהשכבות הנמוכות ביותר באוכלוסיה אינן בעלי הרכבים. באוצר מתנגדים להפחתת הבלו. בינתיים הודיע באחרונה משרד התחבורה על הקפאת העלאת המחירים בתחבורה הציבורית.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    מה ההקלות לעסקים שמחזיקים 80 אחוז מהמשק? (ל"ת)
    עצמאית 09/02/2022 17:10
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    מה עם קצבאות זיקנה? שכחו אותם לגמרי. (ל"ת)
    אני 09/02/2022 08:38
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    גיורא הלר 09/02/2022 00:10
    הגב לתגובה זו
    כדאי שבנט וליברמן יוסיפו עוד 2 שקלים ב 2022 במחשבה שניה לא צריך, הם מתים בקצב משביע רצון או מרעב או מהקורונה.
  • 9.
    דוד 08/02/2022 23:29
    הגב לתגובה זו
    ממותקים חד פעמי דלק חשמל מים ירקות פירות כול הכסף הולך לאבס הבנתם תתעוררו
  • 8.
    אינפלציה גבוהה, לא גבוה. תתקנו את השגיאה. (ל"ת)
    מישהו 08/02/2022 22:53
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    עכשיו אוכל לקנות ספת מעצבים איטלקית במקום ב 75000 ב 25k (ל"ת)
    המעצב HARTATISIMO 08/02/2022 22:30
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לשר ליברמן ,למשרד הא 08/02/2022 22:27
    הגב לתגובה זו
    מדינת ישראל מפסידה כל שנה לפחות 10 מילארד ש"ח בגלל תופעת פשע המכונה "חשבוניות מס פיקטיביות,מזוייפות,כוזבות" ,כל המאמצים של רשות המסים להילחם בתועה עבירות מס אלו נכשלה כישלון חרוץ, התיקים בבית משפט תקועים שנים רבות אפילו 7 שנים ,משרדי החקירות של הרשות לא מתפקדים באמת ,החקירות לא מצליחות מסבות שונות .צריך לתקן את החוק ומהר ,ץיקונים בפקודת מס הכנסה ובחוק מעמ ,תסגרו למען השם את משרדי ניכיון הצקים -צינגים זה מקור הכי גדול להלנת הון ולעבירות מס ,מה? המדינה לא יכולה לחיות בלי משרדי צינגים ? מצב רשות המסים בכי רע,אין מפקחים ברשות בעיקר במס הכנסה ,היחס אל העובדים הוא בושה אחת גדולה ,מתמנים מנהלים לא כאאין גיבוי למפקחים,הפרקליטויות לא מתפקדות ,השופטים בבתי המשפט לא משיתים באמת עונשים מרתיעים הם מפחדים בעצמם מן העבריינים בעיקר השופטים מהמגדר הערבי שחיים בכפרים הם מתים מפחד לרכושם ולמשפחתם .תתעוררו ומהר ,או שאתם חסרי הבנה מה קורה בשטח או ש.... גם לכם לא איכפת ,אבל הנה פתרון ל 10 מילארד ש"ח ב 5 דקות
  • 5.
    צחי 08/02/2022 22:15
    הגב לתגובה זו
    לא צריך לעזור ספציפית כי זה כמעט לא אפשרי ופוגע יחסית באחרים. להוריד את המחירים במים חשמל ארנונה דלק וסטים
  • 4.
    רונן 08/02/2022 21:37
    הגב לתגובה זו
    פתיחה מלאה של היבור יוריד המחירים בחצי כמו בשאר העולם. המושחתים בכנסת לא מענין אותם הציבור מי שבוחר אותם אלו חברי מרכז להם הם מחויבים. לכם צריך לשנות שיטת הבחירות לאזורית שנבחרי הציבור יבחרו ישירות על ידי העם כל אזור יבחר נציגיו רק אז 99 אחוז מהפסים שיושבים בכנס לא יוכלו אפילו לחלום להגיע לשם.
  • 3.
    לכו לעזאזל 08/02/2022 21:10
    הגב לתגובה זו
    תחפשו אותי בסיבוב בבחירות. מס חד פעמי, מס משקאות קלים, מס נשימה. וגם כשאתם כבר מיחצנים שבאתם לעזור הפקרתם את הרווקים. שוב כאילו הם לא משלמים שכירות, להם לא קשה. גם כך יש עיוות מכוער בין רווק לרווקה לנשוי עם ילדים.
  • 2.
    חיפאי 08/02/2022 21:01
    הגב לתגובה זו
    משחות שיניים? סבונים? אפילו מוצרים לתינוקות? ראיתם כמה עולה תמ"ל? אני לא מבין איך הם בממשלה ובכנסת ישנים בלילה. אשתי ואני עשינו הכל לפי הספר, צבא, מילואים, תואר ראשון תואר שני, את החופשה האחרונה לקחנו לפני 4 שנים וגם היא הייתה זולה. למה אנחנו בקושי עומדים על הרגליים?!
  • 1.
    דן 08/02/2022 20:49
    הגב לתגובה זו
    בטלו את הארנונה , תתקצבו את הרשויות המקומיות כתקציב ממשרד הפנים ....הארנונה התנפחה לממדי מפלצת .
קניות סופר
צילום: תמר מצפי

מהפתעה מטה במדד הבא ועד 3 העלאות ריבית ברצף: הכלכלנים מגיבים

בלידר שוקי הון אומרים שסביר שבאפריל, שנית במאי ושוב ביולי בנק ישראל יעלה את הריבית, והתעסוקה המהודקת כאן תומכת בכך. בפסגות מצביעים על סיכוני הקורונה החוזרים, ובמזרחי מדגישים את השינויים במדד בניכוי העונתיות ומנסים לצייר גם תרחיש מעודד
איתי פת-יה |
בתחילת השנה חלק מהאנליסטים עוד דיברו על כך שבבנק ישראל לא בהכרח יעלו את הריבית מיד לאחר העלאה ראשונה של מקביליהם בפד האמריקאי, והיות ושם מתוכננות כמה וכמה העלאות עוד השנה (אף כי הצפי למספרן פחת), ייתכן והנגיד פרופ' אמיר ירון יחכה לשתיים-שלוש העלאות שם. והנה מתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, עלייה מעל התחזיות של 0.7% לעומת ינואר ואינפלציה של 3.5%, וזאת עוד טרם השפעות מלחמת רוסיה אוקראינה שעתידות להתבטא במדד הבא. ברקע הנסיבות החדשות התמונה משתנה. "כאמור, יש סיכוי סביר שהריבית כאן תעלה עוד במחצית הראשונה של השנה, אולי כבר בחודש אפריל", כותב כעת רונן מנחם, כהלכלכן הראשי של מזרחי טפחות, "בנוסף, הסיכוי שהריבית תעלה (אולי אף יותר מפעם אחת) במהלך המחצית השנייה של השנה גדל בעקבות הנתונים". בלידר שוקי הון הכלכלן הראשי יונתן כץ מתייחס אף להחלטות הריבית שלאחר זו הקרובה ב-11 באפריל (יוזכר כי בפד כבר מחר החלטת ריבית חדשה). "בחודשים הקרובים בנק ישראל צפוי להאיץ את קצב העלאת הריבית", סבור כץ. "מאד יתכן שנראה העלאת ריבית בכול שלושת הישיבות הקרובות: ב-11 לאפריל, בסוף חודש מאי ותחילת חודש יולי. קצב האינפלציה השנתי צפוי לעלות ל-4%-4.5% לפחות (כרגע 3.5%) ולהתייצב שם למספר חודשים. העובדה ששוק העבודה מפגין עוצמה והמשק מתאושש גם תומכת בהעלאת ריבית בנק ישראל בקצב מהיר". הכלכלן הראשי של פסגות, גיא בית אור כותב מצדו דברים דומים: "כאשר לוקחים בחשבון את סביבת האינפלציה המתהווה בישראל ביחד עם הנתונים הכלכליים החזקים, במיוחד בשוק העבודה, אנו ממשיכים להעריך כי בנק ישראל יפעל להעלאת ריבית כבר בחודש אפריל או לכל המאוחר בחודש מאי, וזאת למרות אי הוודאות הגדולה לאופק הכלכלי העולמי עקב המלחמה". זאת, לאחר שהוא מדגיש את הקושי בגיבוש תחזיות בימים אלה: "כשמתרחשים זעזועים רבים שמשפיעים על שרשראות האספקה, מחירי הסחורות התעשייתיות והחקלאיות ובמיוחד הזינוק במחירי האנרגיה העולמיים, הם ימים שבהם היכולת שלנו לתפוס באופן מלא את המשמעויות של אירועים אלו על האינפלציה היא מוגבלת יותר אפילו מימים רגילים. כל מה שאנו יודעים לומר הוא שהסיכונים האינפלציוניים במבט לחודשים הקרובים ממשיכים להיות גבוהים ועם כל יום שהמלחמה נמשכת וגלי התחלואה ממשיכים להוביל למגבלות (ראו סין בימים אלו ממש) – סיכונים אלו רק מתגברים". וכמו תמיד יש לשים לב לסעיפי המדד. מנחם מצביע על כך ש"מדד פברואר, כקודמיו, משקף בראש ובראשונה לחצים מצד ההיצע, בדגש על סעיף האנרגיה. לראיה, המדד ללא אנרגיה עלה משמעותית פחות מהמדד הכללי וב-12 החודשים האחרונים עלה 3.0% 'בלבד'. זאת ועוד, המדד ללא סעיפי המזון, הירקות והפירות והאנרגיה עלה 2.3% ב-12 החודשים האחרונים, קרי בתוך יעד האינפלציה". זה המקום לציין כי על אף שבשונה מאירופה, לפחות בכל הנוגע לגז טבעי החוזים כאן בארץ הם ארוכי טווח, ואולם בגזרת מחירי הפחם, שלהם משקל גדול (שאמור להצטמצם) בנוסחת חישוב מחירי החשמל - אין הגנה. מה שכן, בממשלה ואוצר סידרו באמצעים פיסקליים (ספיגת חלק מההתייקרות של חברת החשמל) הקלה מסוימת לאתגר שבפני בנק ישראל - ובכל זאת המספרים במדד נראים כמו שראינו. "במבט להמשך, יעמוד המדד בסימן שני כיוונים מנוגדים", ממשיך מנחם: "מצד אחד, מדד המחירים ליצרן (ללא דלקים) עלה 8.7% ב-12 החודשים האחרונים ולכן מחירי האנרגיה והדלקים ימשיכו ללחוץ כלפי מעלה, אבל בשים לב לתנודתיות הגבוהה המאפיינת אותם בימים אלו, על רקע המערכה באוקראינה. מצד שני, המדד ללא עונתיות עלה 0.6%, פחות מעליית המדד הכללי ואם התמונה תחזור על עצמה בחודש הבא, אפשר שהמדד יפתיע כלפי מטה".