
התוצר ברבעון 4 עלה 16.6% בחישוב שנתי; הגירעון אשתקד: 4%
התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג) בישראל ברבעון הרביעי עלה ב-16.6% על פני הרבעון השלישי בחישוב שנתי (מנוכה עונתיות), כך מפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בחישוב רבעוני מדובר בעלייה של 3.9%.
התמ"ג במחירים קבועים עלה ב-2021 כולה ב-8.1% לעומת שנת 2020, בה התכווץ ב-2.2%. האוכלוסייה בישראל גדלה אשתקד ב-1.7%, כך שהתוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב- 6.3% (הסתכם ב-165,942 שקל במחירים שוטפים) לאחר ירידה של 3.9% בשנת 2020. לשם השוואה, לפי תחזיות ה- OECD עלה התמ"ג לנפש בארצות הארגון ב-5.0% בממוצע בשנה זו.
התוצר המקומי הגולמי: השוואה בינלאומית – רבעון 4 ב-2021 לעומת רבעון 3 (מנוכה עונתיות)
עוד עליות ברבעון הרביעי על פני זה השלישי (בחישוב שנתי מנוכה עונתיות) היו כדלקמן: 19.2% בהוצאה לצריכה פרטית; 14.1% בהשקעות בנכסים קבועים; 26.3% ביצוא הסחורות ושירותים; 25.5% ביבוא הסחורות והשירותים.
בינואר דיווח החשב הכללי באוצר כי הגירעון ב-2021 הסתכם ב-4.5%, נמוך מהתחזית ל-5.5%, ולפני שבוע פורסם כי בינואר השנה כבר הגירעון ירד ל-3.3%. בסקירה הנוכחית של הלמ"ס נכתב כי הגירעון ב-2021 הסתכם ב-4%. תחזית האוצר לגירעון בסוף 2022 היא 3.9%. הגירעון השוטף הסתכם ב-2021 ב-3.9%. ההכנסות השוטפות בשנת 2021 עלו ב- 17.7% הודות לגביית מסים והכנסה מרכוש.
ההוצאה לצריכה פרטית לנפש עלתה ב- 9.9%, והצריכה הפרטית השוטפת לנפש עלתה ב-7.1%. הנתון האחרון מורכב מההוצאה בההוצאה לצריכת מזון, משקאות וטבק לנפש (עלייה של 4.2%), בתוספת שירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת (עלייה של 16.1%). ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש עלתה ב-18.0% וכללה עלייה בהוצאות לרכישת כלי רכב לשימוש פרטי של 16.3%.
ההשקעות במכונות וציוד אחר (לא כולל ציוד ICT - ציוד ענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת) עלו ב- 11.5% בשנת 2021 כאשר ההשקעות בענפי ה-ICT עלו ב-21.9%. היצוא התעשייתי (למעט יהלומים) עלה ב-2021 ב-7.2% בהמשך לעלייה של 3.7% ב-2020.
תוצר מקומי גולמי לנפש שנת 2021 - שינוי כמותי לעומת שנת 2020, באחוזים
חזן: "לתת לגרמן להרצות 4 דקות על שכר הח"כים זה פופוליזם, עושים לנו דה-לגיטימציה"
הנושא השנוי במחלוקת של העלאת שכר חברי הכנסת צפוי להגיע מחר להכרעה בוועדה ציבורית שהוקמה לנושא. חברי הכנסת יעל גרמן (יש עתיד) ואורן חזן (ליכוד) התייחסו לסוגיה בגלי צה"ל. גרמן אמרה: "כרגע החוק אומר שאם הוועדה הציבורית לא משנה את השכר, אז באופן אוטומטי עולה לפי ההצמדה לממוצע השכר. פרופ' חיים לוי ישב בוועדה ואמר שהשכר צריך להיות מוצמד למדד, כלומר מסקנתו היא שאין להעלות את שכר חברי הכנסת. כיום השכר צמוד לשכר הממוצע במשק והמשמעות היא העלאת השכר ל–1,000-1,200 שקל בחודש, אנחנו למעשה נשענים על השכר של המובטלים, השכר הממוצע בסוף השנה הזאת יעלה בעקבות העלאת שכר המינימום, בין 2.5% ל-5%, כל אחוז זה 400 שקל. 40 אלף שקל ברוטו משתכרים חברי כנסת, 20 אלף שקל נטו. השכר ברוטו יעלה לבין 41 ל-42 אלף שקל. יש כאן ניגוד עניינים בסיסי שאנחנו קובעים את השכר של עצמנו". "אני שמח לשמוע הרצאה של יעל גרמן – אנחנו עושים דה-לגיטימציה לחברי הכנסת, זה פופוליזם לדבר 4 דקות על הנושא, פגיעה בכל חברי הכנסת", אמר חזן בתגובה לדבריי גרמן. "יש לי ביקורת מאוד קשה נגד הוועדה הציבורית – באפריל השנה פניתי לוועדה הציבורית שתקצץ את התקציב של הסלולר לחברי כנסת, מדובר 23 אלף שקל לשנה, כסף שבסוף השנה הולך חזרה לכנסת ולמשרדי הממשלה. הוועדה התכנסה ולא הכריעה בנושא. אין לי טענות כלפי המשכורת, רוב חברי הכנסת לא מגיעים עבור המשכורת. זה לא שאני מתעקש לקבל את האלף, היית שמח לשמוע האם חברי הכנסת שמתנגדים להעלאת השכר מקבלים גם פנסיה תקציבית או לא". גרמן השיבה: "מחר הוועדה תדון מחדש בהמלצה של הוועדה הציבורית, היא שינתה את עמדתה, קודם כל תקפיא את השכר ל-2016, זו החלטה סבירה וצודקת, מאוד מקווה שרוב חברי הוועדה יצביעו בעדה. יש סיפור של פנסיה תקציבית, ללא ספק, באופן פרטני צריך לטפל בזה. חזן בהחלט צודק בנושא הסלולר. אך לא יכול להיות שנצפצף על ועדה ציבורית ונקבע לעצמנו את השכר. ב-1 ל-1 2016 אסור לנו להעלות את שכרנו". צפו ברגע בלתי נשכח בין ח"כ יעל גרמן לח"כ אורן חזן: