התוצר ברבעון 4 עלה 16.6% בחישוב שנתי; הגירעון אשתקד: 4%
התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג) בישראל ברבעון הרביעי עלה ב-16.6% על פני הרבעון השלישי בחישוב שנתי (מנוכה עונתיות), כך מפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בחישוב רבעוני מדובר בעלייה של 3.9%.
התמ"ג במחירים קבועים עלה ב-2021 כולה ב-8.1% לעומת שנת 2020, בה התכווץ ב-2.2%. האוכלוסייה בישראל גדלה אשתקד ב-1.7%, כך שהתוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב- 6.3% (הסתכם ב-165,942 שקל במחירים שוטפים) לאחר ירידה של 3.9% בשנת 2020. לשם השוואה, לפי תחזיות ה- OECD עלה התמ"ג לנפש בארצות הארגון ב-5.0% בממוצע בשנה זו.
התוצר המקומי הגולמי: השוואה בינלאומית – רבעון 4 ב-2021 לעומת רבעון 3 (מנוכה עונתיות)
עוד עליות ברבעון הרביעי על פני זה השלישי (בחישוב שנתי מנוכה עונתיות) היו כדלקמן: 19.2% בהוצאה לצריכה פרטית; 14.1% בהשקעות בנכסים קבועים; 26.3% ביצוא הסחורות ושירותים; 25.5% ביבוא הסחורות והשירותים.
בינואר דיווח החשב הכללי באוצר כי הגירעון ב-2021 הסתכם ב-4.5%, נמוך מהתחזית ל-5.5%, ולפני שבוע פורסם כי בינואר השנה כבר הגירעון ירד ל-3.3%. בסקירה הנוכחית של הלמ"ס נכתב כי הגירעון ב-2021 הסתכם ב-4%. תחזית האוצר לגירעון בסוף 2022 היא 3.9%. הגירעון השוטף הסתכם ב-2021 ב-3.9%. ההכנסות השוטפות בשנת 2021 עלו ב- 17.7% הודות לגביית מסים והכנסה מרכוש.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההוצאה לצריכה פרטית לנפש עלתה ב- 9.9%, והצריכה הפרטית השוטפת לנפש עלתה ב-7.1%. הנתון האחרון מורכב מההוצאה בההוצאה לצריכת מזון, משקאות וטבק לנפש (עלייה של 4.2%), בתוספת שירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת (עלייה של 16.1%). ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש עלתה ב-18.0% וכללה עלייה בהוצאות לרכישת כלי רכב לשימוש פרטי של 16.3%.
ההשקעות במכונות וציוד אחר (לא כולל ציוד ICT - ציוד ענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת) עלו ב- 11.5% בשנת 2021 כאשר ההשקעות בענפי ה-ICT עלו ב-21.9%. היצוא התעשייתי (למעט יהלומים) עלה ב-2021 ב-7.2% בהמשך לעלייה של 3.7% ב-2020.
תוצר מקומי גולמי לנפש שנת 2021 - שינוי כמותי לעומת שנת 2020, באחוזים
עסקת ענק לתעשייה האוירית בהודו: תספק מערכות הגנה בהיקף כולל של 630 מיליון דולר
תעשייה התעשייה האווירית הודיעה היום (א') כי חתמה על עסקה נוספת לאספקת מערכות 'LRSAM' (הגרסה הימית של מערכת ההגנה האווירית 'ברק 8') בהיקף כולל של כ-630 מיליון דולר, עבור 4 ספינות של חיל הים ההודי. לראשונה, מבוצעת העסקה מול החברה הממשלתית ההודית 'BHARAT ELECTRONICS LIMITED' שתשמש קבלן ראשי בפרויקט כחלק ממדיניות "Make in India" של הממשל ההודי. טרם החתימה על העסקה, בוצע בהצלחה בשבוע שעבר בהודו, ניסוי יירוט מבצעי של המערכת מספינה נוספת של חיל הים ההודי, בו הוכחו שוב יכולותיה המבצעיות בתרחיש אתגרי מאוד מול מטרת אמת. תרחיש הניסוי החל עם שיגור המטרה וכניסתה למסלול. מכ"ם המערכת MFSTAR המותקן על גבי ספינת חיל הים ההודי, זיהה את האיום ועקב אחריו במעופו. הנתונים הועברו אל מרכז השליטה של מערכת הנשק אשר שיגרה את הטיל המיירט למסלולו. הטיל שוגר כהלכה וניווט את עצמו אל עבר המטרה. במהלך מעופו קלט הטיל המיירט את המטרה בעזרת ראש הביות, כיוון עצמו אליה, פגע בה והשמידה. מערכת הנשק על כל רכיביה עמדה בהצלחה בכל היעדים שהוצבו לה. יוסי וייס, מנכ"ל התעשייה האווירית: "עסקה זו מצטרפת לשורת העסקאות שחתמה התעשייה האווירית בעשור האחרון מול זרועות הביטחון בהודו, ומחזקת את מעמדה של החברה כמובילה עולמית בתחום מערכות ההגנה האווירית. שילובה בעסקה של החברה הממשלתית ההודית BEL, מהווה קפיצת מדרגה ביחסינו עם התעשייה ההודית כחלק ממדיניות Make in India''. הפרויקט הייחודי מבטא שיתוף פעולה טכנולוגי הדוק בין ה-DRDO , התעשייה האווירית, וצבאות שתי המדינות ואנו נמשיך להובילו להמשך עבודה ועשייה משותפת". בועז לוי, סמנכ"ל התעשייה האווירית, מנהל חטיבת טילים וחלל: "יחד עם שותפינו בהודו, אנו גאים בתוצאותיו של הניסוי שהתקיים לאחרונה בהודו ובחן פעם נוספת בתרחיש מבצעי את אמינות ואיכות המערכת, והוכיח את יכולותיה הטכנולוגיות המתקדמות. התעשייה האווירית נמצאת בתהליך מואץ לאספקת המערכות השונות להודו ואנו נמשיך לעמוד לצד שותפינו המקומיים לקידום התעשיות והביטחון בשתי המדינות". מערכת LRSAM הינה מערכת הגנה אווירית, פרי פיתוח ייחודי של התעשייה האווירית בשיתוף משרד ההגנה ההודי בהובלת ה-DRDO (רשות פיתוח אמצעי הלחימה ההודית). למערכת מספר רכיבי מפתח העומדים בחזית הטכנולוגיה: מכ"מ דיגיטלי מתקדם ביותר- MFSTAR, מערך שליטה ובקרה, משגרים, מיירטים בעלי ראש ביות מתקדם, תקשורת וקישוריות בין מערכית ורב מערכתית. המערכת נותנת מענה מפני מגוון רחב של איומים אוויריים, ימים וקרקעיים. היא נמצאת בשימוש בחיל הים ההודי, בחיל האוויר ההודי ובחיל הים הישראלי ובעתיד הקרוב תהיה בשימוש גם בצבא ההודי. חלקים מהמערכת פותחו בשיתוף תעשיות מקומיות בהודו ביניהן חברת, BEL, L&T, BDL וחברות הודיות פרטיות נוספות, כמו גם, חברת הבת וחטיבה של התעשייה האווירית- אלתא וחברת רפאל הישראלית.
