ריאיון עבודה עובדים משק
צילום: Istock

עסקים חייבים לחסוך - איך אפשר לצמצם מבלי לפטר את העובדים הטובים?

מצד אחד רוצים להפחית הוצאות ומנגד לשמר את העובדים הטובים; מספר דרכים להקל על מעסיקים במישור נטל המס בעת שבה ההוצאות עולות על ההכנסות

משבר הקורונה מציב אתגרים לא פשוטים בכל תחומי החיים, ואתגר מהותי במיוחד מצוי לפתחם של מעבידים, שנאלצים לאזן בין שני צרכים מנוגדים: מחד, נדרשים להתמודד עם תנאי חוסר ודאות ורצון להפחית הוצאות, ומאידך רוצים מבקשים לשמר את העובדים הטובים ולהימנע מפיטוריהם או הוצאתם לחל"ת. ישנן מספר דרכים להקל על אותם מעסיקים במישור נטל המס בעת שבה הוצאות העסק עולות על הכנסותיו.

תמחור מחדש של אופציות העובדים

אחת הדרכים האפשריות לשימור עובדים לצד הפחתת שכר הינה באמצעות ביצוע תמחור מחדש (repricing) של האופציות שהוענקו לעובדים, כך ששווי האופציות אשר מצויות בידי העובדים עולה ומפצה על הפחתת השכר המשולם לאותם עובדים.

תמחור מחדש (repricing) מתרחש בנסיבות שבהן תוספת המימוש לגבי האופציות, גבוהה משווי השוק של מניית החברה, כך שלמעשה אין כל מרכיב הטבה באופציות של התכנית וממילא הן לא תמומשנה למניות.

לפיכך, כאשר החברה מבקשת לשמר את ההטבה אשר הוענקה לעובדים היא עושה זאת באמצעות הפחתה של תוספת המימוש של האופציות, כך שהפער בין שווי השוק של המניות ובין תוספת המימוש יהא קטן יותר, היא מעניקה הטבה לעובדים בעת שבה היא נאלצת לפגוע בשכרם.

דרישת הוצאות מיוחדות כהוצאות שוטפות

דרך נוספת הינה באמצעות דרישת הוצאות שהוציא העסק עבור רכישת מערכות סייבר, מערכות עבודה מרחוק, מערכות שמירה על אבטחת המידע וכיוצ"ב, כהוצאות שוטפות, המקוזזות כנגד ההכנסה השוטפת של העסק.

ככלל, רכישת מערכות מיחשוב כאמור מהווה הוצאה הונית של העסק, אשר ניתן להפחיתה במשך 3 שנים. הוראת סעיף 17(6) לפקודה מאפשרת התרת הוצאות בנקיטת אמצעים למניעת סחף-קרקע ונגד שיטפונות ופגעי טבע אחרים שייקבעו.

לאור העובדה שמגפת הקורונה עומדת לחלוטין בהגדרה של פגע טבע בעל השפעות כלל עולמיות, מן הראוי לראות במערכות האמורות כאמצעים שנועדו להקטין את השפעתה הרעה של מגפת הקורונה לאור המעבר לעבודה מן הבית בלבד, ומערכות אלו הפכו להיות אינטגרליות וכרוכות בהליך הפקת ההכנסה, ואשר על כן יש להתיר את ההוצאה בגין רכישתן כהוצאה שוטפת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

  

תביעת הוצאות העבודה מהבית כהוצאה עסקית

ניתן להפחית את נטל המס על ידי תביעת הוצאות העבודה מן הבית, הוצאות כמו חשמל, ארנונה, מים ועוד, אשר משלם העובד, כהוצאה עסקית, אשר הניכוי בגינה מבוצע דרך התלוש של העובד.

גם כאן, העובדה שמקומות העבודה ריקים מאדם ורוב העבודה מתבצעת מביתם של העובדים, מחייבת אימוץ גישה כלכלית של רשויות המס, אשר בהתאם לה, הוצאות אלו אשר מוציא העובד במילא, הינן חלק בלתי נפרד מהליך ייצור ההכנסה על ידי העובד, ואשר על כן, יש מקום להתירן כהוצאה שוטפת, המתקזזת כנגד הכנסתו של העובד.

אין ספק כי הפעולות שנעשו עד כה על ידי רשות המסים ואשר נועדו להקל עם ציבור הנישומים מעידות על רצון טוב וסיוע לציבור ועל גמישות מחשבתית. נקיטת אחת מן הדרכים הללו עשויה להקל במקצת על האתגר הניצב בפני מעבידים המבקשים לשמר את כוח האדם האיכותי שלהם גם בעת שבה הם נדרשים להפחית את הוצאות השכר והעלות של אותם עובדים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יוסי 12/04/2020 06:37
    הגב לתגובה זו
    ותבקש ארנונה עסקית על בית ... תמיד מפסדים במדינה
  • 1.
    אפשר דוגמא מספרית לתמחור מחדש? (ל"ת)
    nav 11/04/2020 18:48
    הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: