ריאיון עבודה עובדים משק
צילום: Istock

עסקים חייבים לחסוך - איך אפשר לצמצם מבלי לפטר את העובדים הטובים?

מצד אחד רוצים להפחית הוצאות ומנגד לשמר את העובדים הטובים; מספר דרכים להקל על מעסיקים במישור נטל המס בעת שבה ההוצאות עולות על ההכנסות

משבר הקורונה מציב אתגרים לא פשוטים בכל תחומי החיים, ואתגר מהותי במיוחד מצוי לפתחם של מעבידים, שנאלצים לאזן בין שני צרכים מנוגדים: מחד, נדרשים להתמודד עם תנאי חוסר ודאות ורצון להפחית הוצאות, ומאידך רוצים מבקשים לשמר את העובדים הטובים ולהימנע מפיטוריהם או הוצאתם לחל"ת. ישנן מספר דרכים להקל על אותם מעסיקים במישור נטל המס בעת שבה הוצאות העסק עולות על הכנסותיו.

תמחור מחדש של אופציות העובדים

אחת הדרכים האפשריות לשימור עובדים לצד הפחתת שכר הינה באמצעות ביצוע תמחור מחדש (repricing) של האופציות שהוענקו לעובדים, כך ששווי האופציות אשר מצויות בידי העובדים עולה ומפצה על הפחתת השכר המשולם לאותם עובדים.

תמחור מחדש (repricing) מתרחש בנסיבות שבהן תוספת המימוש לגבי האופציות, גבוהה משווי השוק של מניית החברה, כך שלמעשה אין כל מרכיב הטבה באופציות של התכנית וממילא הן לא תמומשנה למניות.

לפיכך, כאשר החברה מבקשת לשמר את ההטבה אשר הוענקה לעובדים היא עושה זאת באמצעות הפחתה של תוספת המימוש של האופציות, כך שהפער בין שווי השוק של המניות ובין תוספת המימוש יהא קטן יותר, היא מעניקה הטבה לעובדים בעת שבה היא נאלצת לפגוע בשכרם.

דרישת הוצאות מיוחדות כהוצאות שוטפות

דרך נוספת הינה באמצעות דרישת הוצאות שהוציא העסק עבור רכישת מערכות סייבר, מערכות עבודה מרחוק, מערכות שמירה על אבטחת המידע וכיוצ"ב, כהוצאות שוטפות, המקוזזות כנגד ההכנסה השוטפת של העסק.

ככלל, רכישת מערכות מיחשוב כאמור מהווה הוצאה הונית של העסק, אשר ניתן להפחיתה במשך 3 שנים. הוראת סעיף 17(6) לפקודה מאפשרת התרת הוצאות בנקיטת אמצעים למניעת סחף-קרקע ונגד שיטפונות ופגעי טבע אחרים שייקבעו.

לאור העובדה שמגפת הקורונה עומדת לחלוטין בהגדרה של פגע טבע בעל השפעות כלל עולמיות, מן הראוי לראות במערכות האמורות כאמצעים שנועדו להקטין את השפעתה הרעה של מגפת הקורונה לאור המעבר לעבודה מן הבית בלבד, ומערכות אלו הפכו להיות אינטגרליות וכרוכות בהליך הפקת ההכנסה, ואשר על כן יש להתיר את ההוצאה בגין רכישתן כהוצאה שוטפת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

  

תביעת הוצאות העבודה מהבית כהוצאה עסקית

ניתן להפחית את נטל המס על ידי תביעת הוצאות העבודה מן הבית, הוצאות כמו חשמל, ארנונה, מים ועוד, אשר משלם העובד, כהוצאה עסקית, אשר הניכוי בגינה מבוצע דרך התלוש של העובד.

גם כאן, העובדה שמקומות העבודה ריקים מאדם ורוב העבודה מתבצעת מביתם של העובדים, מחייבת אימוץ גישה כלכלית של רשויות המס, אשר בהתאם לה, הוצאות אלו אשר מוציא העובד במילא, הינן חלק בלתי נפרד מהליך ייצור ההכנסה על ידי העובד, ואשר על כן, יש מקום להתירן כהוצאה שוטפת, המתקזזת כנגד הכנסתו של העובד.

אין ספק כי הפעולות שנעשו עד כה על ידי רשות המסים ואשר נועדו להקל עם ציבור הנישומים מעידות על רצון טוב וסיוע לציבור ועל גמישות מחשבתית. נקיטת אחת מן הדרכים הללו עשויה להקל במקצת על האתגר הניצב בפני מעבידים המבקשים לשמר את כוח האדם האיכותי שלהם גם בעת שבה הם נדרשים להפחית את הוצאות השכר והעלות של אותם עובדים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יוסי 12/04/2020 06:37
    הגב לתגובה זו
    ותבקש ארנונה עסקית על בית ... תמיד מפסדים במדינה
  • 1.
    אפשר דוגמא מספרית לתמחור מחדש? (ל"ת)
    nav 11/04/2020 18:48
    הגב לתגובה זו
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.