4 קושיות למקבלי ההחלטות כיום בשוק הדיור
על רקע הנתונים המרשימים בשוק הדיור בשבוע האחרון, ארז כהן - לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, עם השאלות שכל רוכשי הדירות צריכים לשאול
אין ספק. מדובר בשבוע עתיר מספרים ונתונים מרשימים בתחום הדיור. הוא התחיל בקידום 3600 דירות חדשות במסגרת מחיר למשתכן ונמשך במספר אסטרונומי, הסכם גג בסך 17,000 דירות ברמת בית שמש. ארצנו הקטנטונת אכן הולכת וגדלה ומי שהיו עד מכבר עיירות פריפריאליות קטנות, הופכות לערים גדולות. לכאורה חלום שהתגשם.
עיירות פיתוח דוגמת קרית גת, עפולה ונתיבות יכפילו ואף יותר את אוכלוסייתן, בית שמש עתידה לחצות את ה-200 אלף תושבים תוך שנים ספורות, כך גם אשקלון, באר שבע תתקרב ל-300 אלף והיד עוד נטויה.
בסך הכל קרוב לרבע מיליון דירות חדשות במסגרת הסכמי הגג ב-18 עיריות ועוד רבבות מחיר למשתכן. קשה, מסתבר, להשבית שמחה כזו באיבה, אולם קיימות, לצערי, מספר קושיות שמוטב היה אם מקבלי ההחלטות היו מסבירים לעם ישראל שיסוב בימים הקרובים סביב שולחן הסדר ויקרא בדבקות את ההגדה.
1. האם יהיו מקומות עבודה בקרבת מקום לכל מי שיקנה דירה במקומות אלה? האם, חלילה, לא יזדקקו, בנוסף למשכנתאות הענק, לשני כלי רכב למשפחה על מנת להגיע למקומות העבודה במרכז הארץ?
- הקבלנים התנגדו, המדינה ביקשה אחידות - וזו התוצאה
- היצע דירות גדול בדרך - סיום תקופת החסימה מתקרב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2. האם יהיו להם מוסדות ציבור כהלכתם, החל ממערכת חינוך וכלה במראה וטיפת חלב? האם לא ימצאו רבים מהם את עצמם בתוך שכונות שיהיו חדגוניות, תואמות אחת את רעותה וללא "וויב" עירוני מינימלי?
3. כמה מבין הרוכשים יהיו מחוסרי דיור ומשפרי דיור ולאו דווקא משקיעים זריזים? האם אכן ייווצר בערים החדשות הצומחות כפטריות אחרי הגשם מרקם שכונתי וקהילתי או שמא רבות מהן יהפכו לקרתניות ומשמימות?
4. האם לא מוטב היה להשקיע את הסכומים האדירים הללו בהתחדשות עירונית במרכז הארץ? האם לא היה זה פתרון זול ואפקטיבי בהרבה? על מנת לסבר את האוזן: מנתוני משרדי מתברר כי עלות ממוצעת של הקמת דירה במסגרת הסכמי הגג גבוהה פי שניים ורבע לערך יותר לעומת הקמת דירה ממוצעת במסגרת התחדשות עירונית. ואם נכפיל משוואה זו ב-230 אלף דירות נגיע למספר אסטרונומי של מאות מיליוני שקלים מבוזבזים, אם לא מיליארדים.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
ועל מנת שמקבלי ההחלטות יצלחו כהלכה את שלב ארבע הקושיות ולא יזדקקו, חלילה, לעבור לשירת "די דיינו", הייתי ממליץ להם בחום, לפני שהם מתבשמים מהנתונים המרשימים של השבוע האחרון, לעשות פאוזה קטנה ולשקול שוב האם זו אכן הדרך שתבריא את שוק הדיור, תביא לו את ההיצע המקווה וגם תפריח את הפריפריה.
- 6.שוקה 18/04/2017 18:37הגב לתגובה זושמאי. ומה בכלל מבין שמאי בכל זה? ולמה עיתון נותן לשמאי כזו במה? ויש לי עוד כמה קושיות... בפעם אחרת... יאללה ארז... תאכל בננות... תרגע... חחחח
- 5.נועם 07/04/2017 14:46הגב לתגובה זוגם כשמקדמים בנייה של עשרות אלפי דירות זה לא טוב ? יבנו בכל הארץ, ומי שמתאים לו, יקנה. ואם לא יהיה ביקוש, המחירים באותם אזורים ירדו. קושיות, עאלק.
- 4.פיזור עם ישראל בכל א"י חשוב יותר מכסף ומחישובים עקומים (ל"ת)אמיר 07/04/2017 09:55הגב לתגובה זו
- 3.אבשלום חום 05/04/2017 22:35הגב לתגובה זוהעניים לעבודה במרכז. 2)יהיה חינוך ללא הפשע הזנות והסמים שלך במרכז. 3) יווצר מרקם קהיתי בלעדך. "יא' פלצן." 4)לא. לפיזור האוכלסיה יש הבט בטחוני. תחבורתי. אנושי!!!
- 2.חוטיבילי 05/04/2017 20:56הגב לתגובה זוזדיין אפחד לא סופר את השטויות שאתה כותב יא אהבל
- 1.אבי 05/04/2017 16:21הגב לתגובה זוהאם כספי הארנונה הם בזבוז? האם רשויות לא משתמשות בכספים כדי לפתח את העיר?
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
