אדם רויטר לדעות
צילום: אדם רויטר
פרשנות

למה באמת תומך ג'ו ביידן בישראל ואיך זה קשור לאפגניסטן?

עוד שנה בחירות בארה"ב וביידן על פי הסקרים מפגר משמעותית אחרי דונלד טראמפ. האם הוא יתקן הרושם ויתאושש בסקרים ואיך התמיכה בישראל משפיעה על הסקרים?
ד"ר אדם רויטר | (22)

ג'ו ביידן איבד שיעורי תמיכה עצומים בקרב קהל בוחריו בעקבות הוראתו לכוחות האמריקאיים באוגוסט 2021 על הנטישה הבהולה מאפגניסטן והפיאסקו שהתרחש אז. ההחלטה הזו רודפת אחריו ולא מרפה והיא גם פגעה קשות בתחושת הביטחון של ידידי ארה"ב ברחבי העולם, פגעה במוניטין האמריקאי כמעצמה והביאה לחגיגות ברוסיה, בסין, באיראן ובעולם הג'יהאד המוסלמי. זו סיבה מרכזית לתמיכתו האיתנה של ביידן בישראל כעת ולהזזת כוחות אמריקאיים למזרח התיכון - אותה צריבה תודעתית שפגעה ביוקרה האמריקאית בעולם וגם אולי עלתה לו בסיכוייו לזכות שוב בנשיאות. בינתיים לא נראה שהתייצבותו לצד ישראל הועילה לו בסקרים. אך היא גם לא הזיקה לו. אפגניסטן (Sohaib Ghyasi, Unsplash) ביידן ספג ביקורת על נטישתה. אפגניסטן (Sohaib Ghyasi, Unsplash)  

ציר הרשע חגג

רוסיה איראן ואפילו סין חגגו את יציאתה של ארה"ב מאפגניסטן כצד מובס ועלייתו המחודשת של הטאליבן לשלטון. הכוחות האמריקאיים ששהו בה ישבו במדינה שצמודה לגבול האיראני ממזרח, לא הרחק ממערב לגבול הסיני ואפילו לא רחוק מדרום מהגבול הרוסי וזה לא מצא חן בעיניהן. יתירה מזו, השתלטותם מחדש של הכוחות הג'יהדיסטים על אפגניסטן היתה רוח גבית לכל תנועות הג'יהאד בעולם, כולל באזורנו, על אף הריחוק הגיאוגרפי העצום. הביקורת הקשה ביותר על ביידן באה ממחלקת ההגנה שלו עצמו, שיצאה בהודעה מיד לאחר הנסיגה ש: "הטאליבאן המשיך לשמור על מערכת הקשרים שלו עם אל-קאעידה, והוא מספק מקלט בטוח לארגון הטרור באפגניסטן".   לכן המהלך של ביידן בהתייצבותו המרשימה מאד לצד ישראל מול החמאס, החיזבאללה ואיראן, לא רק במילים אלא גם במעשים, הוא מהלך לא רק חוץ אמריקאי אלא גם פנים אמריקאי. הוא בא במובנים מסוימים גם לכפר על היציאה החפוזה מאפגניסטן שהציבור האמריקאי והבינלאומי רואים כשגיאה אישית קשה שלו ביחסי חוץ ופגיעה גדולה בתדמיתה הבינלאומית של ארה"ב כמעצמה. ביידן רוצה בכל מאודו לתקן את הרושם הקשה של נטישת אפגניסטן בין ידידותיה של ארה"ב בעולם וגם מול אויביה. הוא מעוניין להראות שהוא כן יודע לעזור לידידים ולא רק לנטוש אותם. האם זה יציל לביידן את הבחירות?  

קצת פחות משנה עד הבחירות בארה"ב

הקריסה של ביידן בסקרים החלה פחות משנה לאחר הבחרו, באוגוסט 2021, כאשר הורה על אותה הוצאה חפוזה של הכוחות האמריקאיים מאפגניסטן. עצם ההחלטה וודאי התהליך עצמו שנחשב כפיאסקו, לאור ההשתלטות המהירה של הטאליבן על קאבול והזינוב בכוחות האמריקאיים, הורידה בצורה דרמטית את אחוזי התמיכה בו בקרב המצביעים בארה"ב. באיזה שיעור? היתה זו אחת הצניחות המהירות בהיסטוריה, מאז החלו הסקרים לפחות, מ-50% ל-43% תוך 3 חודשים. מהנפילה הזו ביידן גלש לאיטו במהלך השנתיים שחלפו מאז לבור עמוק של 39% שהוא לא הצליח להתאושש ממנו מאז, התוצאה הגרועה ביותר של נשיא מכהן, לפחות מאז מלחמת העולם השנייה. התוצאה של טראמפ שנה לפני הבחירות היתה 41% והוא כידוע הפסיד. כיום טראמפ הוא המועמד המוביל לפי חברות ההימורים לזכות בנשיאות ב-2024. לפי הסקרים האחרונים הוא מוביל בבטחה במרבית המדינות המתנדנדות שיקבעו את גורל הבחירות.  

84% מהאמריקאים תומכים בישראל ומתנגדים לחמאס

סקר שנערך לאחרונה ע"י אוניברסיטת הרווארד (כן, זו שראשיה לא גינו את החמאס) מצא ש-84% מהבוחרים מצדדים בישראל על פני החמאס, 88% מהם חושבים שישראל חייבת לנקום בחמאס, 70% מהם חושבים שישראל לא צריכה להפסיק לתקוף עד חיסול החמאס. מכאן שהמהלך של ביידן היה נכון לחלוטין גם מבחינה אלקטורלית. המהלך הזה יכול להביא לו תמיכה מקרב מצביעים ממרכז המפה הפוליטית. מדובר בעיקר באלו המוגדרים "עצמאיים". על פי סקרים של מרכז המחקר Pew מ-2018, בקרב הציבור הכללי, 38% מגדירים את עצמם כעצמאיים, בעוד ש-31% הם דמוקרטים ו-26% מכנים עצמם רפובליקנים. אמנם רוב מוחץ של העצמאיים ממשיכים "לנטות" למפלגה הרפובליקנית (35% מהם) או למפלגה הדמוקרטית (45% מהם) אך 20% מהעצמאיים אינם נוטים לצד זה או אחר. ביידן יכול בהחלט לצבור קולות מקרב קהל זה. קיימת גם פרשנות שאומרת שהמהלך הזה לא הועיל ולא יועיל לביידן, אלא להיפך. ביידן זקוק למצביעים צעירים, פרוגרסיביים ולערבים ממוצא אמריקאי שיצביעו עבורו, אך רבים מהם זועמים על תמיכת הממשל בישראל. הם כמובן לא יצביעו לטראמפ אך יתכן והפרוגרסיביים יעדיפו להישאר בבית או להצביע למועמדים שוליים. בינתיים לא נראה שהתייצבותו של ביידן לצד ישראל הועילה לו, אך היא גם לא הזיקה לו. הוא נותר על 39% תמיכה, כאמור שיעור שממנו מפסידים את הבחירות.  

* ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"  

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    בידדן הוא 22/11/2023 10:01
    הגב לתגובה זו
    אך לא מנהיג אמיתי,קדנציה נוספת?,מיותר ולבטח בגילו הסנילי עם הדפים על ברכיו,הרשעים צוחקים על אמריקה שכוחה היחיד במערכת נשקיה
  • 15.
    אדם חושב 20/11/2023 15:51
    הגב לתגובה זו
    שמאל פרוגרסיבי אווילי.
  • אובמה לפחות 22/11/2023 10:01
    הגב לתגובה זו
    היום היה הורס את חמינאי
  • חיים 22/11/2023 13:13
    ומי מנע מאובמה להרוס את חמינאי במשך 8 שנים?
  • 14.
    אבנר 19/11/2023 23:48
    הגב לתגובה זו
    לסלק את נתניהו הכושל והדתיים
  • 13.
    ״ערבים ממוצא אמריקאי״ (ל"ת)
    ליאור 19/11/2023 22:10
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    שש 19/11/2023 15:02
    הגב לתגובה זו
    אינטרס אמריקאי. אמריקה משתמשת שימוש ציני באוקראינה וישראל כדי לבסס אינטרסים אמריקאים. חיילים אני לא מאמין שתכניס למשוואה . למות היא נותנת את התענוג לאזרחי המדינות. והכל התחיל ממדיניותו של אובמה לצאת מהמזרח התיכון. איכשהוא אמריקה הבינה בדרך הקשה שאין ואקום, אם היא לא תהיה ייחליפו אותה אוייביה . וכך יצא שאוייביה שאבו עידוד ממצבה והעיזו לתקוף את ישראל ואוקראינה. הם לא הביאו בחשבון סיבוב פרסה מפואר והתבססות חוזרת במזרח התיכון.
  • 11.
    שלי 19/11/2023 13:30
    הגב לתגובה זו
    ינצח וטראמפ יזרקו לשולי ההיסטוריה
  • 10.
    יהושע 19/11/2023 13:24
    הגב לתגובה זו
    כתבתם "רוב מכריע של העצמאים 35% מהם". באיזה בית ספר 35% הינם רוב מכריע ?
  • 9.
    נחום 19/11/2023 11:59
    הגב לתגובה זו
    לעצור את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה
  • 8.
    אליהו 19/11/2023 11:29
    הגב לתגובה זו
    כשרואה את ביידן עוצר את ישראל מלתקוף את חיזבאללה, מפנה אצבע מאשימה למתנחלים, המאפשר את המשך תוכנית השואה הגרעינית האיראנית.
  • 7.
    איתן 19/11/2023 11:07
    הגב לתגובה זו
    אתה קוץ בתחת בשבילם , אבל תחת תפיסה של הגנה , ברית נאטו , ערכים משותפים לעולם הדמוקרטי המערבי המאמין כמוהם בקדושת החיים ולא המוות , שווה להלחם על זה וכך הם תמיד נהגו , גם יהודים יש שם בעלי הפעה אבל הערכים המשותפים לבעלי ברית זה העיקר , ארהב יכולה להסתדר בלי ישראל , הפוך לא !!! אז יפה להגיד תודה !!!!
  • משה 19/11/2023 13:05
    הגב לתגובה זו
    ארה"ב לא מסייעת למי שהיא לא צריכה, ואתה משמש להם משאב חיוני במזרח התיכון.
  • אלון 19/11/2023 11:46
    הגב לתגובה זו
    רמז, ארה"ב מאבדת את השליטה הימית על המעבר מאירופה למזרח הרחוק לסין
  • איתן 22/11/2023 13:30
    אתה מאיים על מצריים ????? ארה"ב זקוקה לך כדי להלחם או הפוך ???? מצריים נמצאת בידי ארהב ומקבלת תמיכות כלכליות אז מה אתה חושב , הם ימנעו מארהב להשתמש בתעלה שמכניסה לה המון כסף !!!!
  • 6.
    שלמה 19/11/2023 11:00
    הגב לתגובה זו
    ביידן היתגלה כדיד אמת הבעייה זה בלייקן שהוא מאסכולה של אובמה מאמין שכל סיכסוך ניתן לפתרון דיפלומטי ופה הבעיה שלנו.(תוקפים כוחות ובסיסים אמרקאים בסוריה ובעירק מגיבים בלייט)
  • גילי 19/11/2023 14:19
    הגב לתגובה זו
    ביידן הוא בובה של אובמה והממשל שלו. אחרי ה 7.10 האמריקאים היו צריכים קצת להסתיר את העובדה שהמדיניות שלהם חימשה את החמאס (והחיזבאללה) בגלל זה הם עשו מה שעשו. כשהכל נרגע, אובמה חוזר לעשות את מה שעשה קודם. מי שיכול ללחוץ על ביידן (ואובמה), אלו הרפובליקנים בסנאט. שהם יתקפו את ביידן על הלחץ שלו נגד ישראל להפסקת הלחימה נגד החמאס.
  • 5.
    88 19/11/2023 10:43
    הגב לתגובה זו
    ייתכן שאחוזי התמיכה היו נמוכים משמעותית אם ביידן לא היה תומך בישראל.
  • 4.
    יי 19/11/2023 10:10
    הגב לתגובה זו
    הקשר בין הבחירות בארה"ב למדיניות החוץ הבטחונית שלה הוא רופף מאוד האמריקאי הולך להצביע על המצב בתוך ארה"ב , כלכלית ובטחון פנים בטחון הפנים והכלכלה נפגעו משמעותית בשנתיים האחרונות. ראה מצב הפשיעה בקליפורניה וניו יורק
  • 3.
    מוריניו 19/11/2023 10:03
    הגב לתגובה זו
    להבדיל מההנהגה החרדית הבוזזת ללא רחם את קופת המדינה
  • 2.
    ילדי ישראל 19/11/2023 09:51
    הגב לתגובה זו
    עיקר המהפכה האיסלמית היינו נגד תרבות המערב . הטרור ישתלט על כל מדינה נכשלת המנוהלת בחוקים מערביים.
  • 1.
    מירה 19/11/2023 09:50
    הגב לתגובה זו
    ואנחנו תקועים עם נתניהו הכושל והדתיים
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.