התנפץ סופית קונספט "החברות הזרות בורחות מישראל"

אם לא הספיקה ההכרזה של אנבידיה, החברה בעלת השווי הגבוה בעולם, על הקמה בישראל של המרכז השני בגודלו בעולם מבחינתה, באה הכניסה הצפויה של פאלו אלטו כמנייה הגדולה ביותר בבורסה בתל אביב, ונעצה את המסמר האחרון בארון הקבורה של קונספט הפייק ניוז שחלק מהמדיה הכלכלית הובילה כאן בשנים האחרונות, שקבע שהחברות הזרות בורחות מישראל.

בעיקר היתה חגיגה גדולה במדיה סביב המכירות שביצעה קרן העושר הנורבגית, שנפטרה מכמחצית מתיק ההשקעות שלה בישראל מסיבות פוליטיות, כשבינתיים מתברר שעשתה בכך את אחת העסקות הגרועות בתולדותיה, בעקבות העליות הגדולות מאוד שהיו מאז במניות שמכרה (הקונים ממנה היו הגופים המוסדיים - משמע כסף שלנו - משמע רווחים שלנו החוסכים).

בנק סקוטיה הקנדי, שהיה המשקיע הזר הגדול ביותר באלביט, והחזיק כ-5% ממניותיה, נכנע להפגנות בקנדה ומכר את המניות האלה במהלך המלחמה. על פי אומדן שנערך באחרונה המהלך הזה גרם לבנק להפסיד עלייה של קרוב למיליארד דולר בערך המניות שהיו לו. לשמחתנו אלה היו היוצאים מן הכלל, והם אכלו את הכובע.

• על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
• השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אחת הסיבות המרכזיות לחוסנו של המשק

אחד הפרמטרים שמעטים מתייחסים אליהם , שמספק בסיס יוצא דופן לחוסן המשק, הוא העובדה שבישראל פועל אקו-סיטסם ההייטק השלישי בגודלו בעולם המערבי. ליותר מ-400 חברות בינלאומיות ענקיות יש כאן אינטרסים כבדי משקל, על בסיס מרכזי הפיתוח שלהן, שמביאים להן חדשנות יוצאת דופן של מוחות ישראליים מבריקים, שעוזרים להן לשמור על היתרון התחרותי שלהן.

• נחיתת חירום דרמטית: מה קרה כשכיסוי המנוע נקרע במהלך הטיסה
• ממלתוס ועד הדונאט: חוסן לאומי מתחיל בפריון
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• פסק דין שמזכיר למה עדכון מוטבים חשוב לא פחות מצוואה

להלן גרף ממנו רואים שאפילו בעקבות ההפיכה המשפטית ומלחמה בת שנתיים, מספר מרכזי הפיתוח הזרים הוסיף ועלה, זאת אף שהדברים מנוגדים לכאורה ללוגיקה שלנו, כי מי ירצה להיכנס לישראל בשיא המלחמה הנוראית? מספרם ניצב כיום על כ-435 והוא ממשיך לטפס:

מקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסומים של רשות החדשנות

תמיכת החברות הגלובליות בנו חשובה יותר מתמיכת חלק ממדינות הלאום

אם הייתם צריכים לחפש תמיכה לישראל, ללא ספק הייתם מקבלים אותה מכל הנהלה של חברת הייטק בינלאומית ענקית שמחזיקה כאן מרכז פיתוח. מבחינה גיאו-אסטרטגית מדובר בפרמטר כבד משקל עד מאוד, מכיוון שחלק מהחברות האלה גדולות יותר בתוצר שהן מייצרות מאשר רבות ממדינות העולם.

למעשה, אני טוען שמשקל התמיכה הזו רב בהרבה מאשר עוד אצבעות שמורמות או לא מורמות נגדנו באו"ם. לכן, ההתמקדות בהסתכלות דרך הפריסקופ של המדינות שתומכות או אינן תומכות בנו הוא חשוב, אך יש לפתוח צוהר גדול בהרבה ולהבין שחברות גלובליות שחלקן בגודל של מדינות לאום, לפחות מבחינה כלכלית, זקוקות לנו ואנו חשובים להן ולכן תומכות בנו.

אמנם לחברות האלה אין מושב באו"ם, אך השפעתן הגלובלית גדולה יותר מאשר רוב המדינות שיש לנו על הכדור. דעתו של מי חשובה יותר - זו של ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה או זו של נשיא פרו? דעתו של מי חשובה יותר - לארי אליסון מייסד אורקל או נשיא קונגו? את מי מצטטים יותר, את סרגיי ברין מייסד גוגל או את נשיא דרום אפריקה? מי חשוב יותר - סאטיה נאדלה מנכ"ל מיקרוסופט או ראש ממשלת פפואה ניו גינאה?

כך שההתמקדות הסיזיפית בכמה אצבעות בעדנו או נגדנו באו"ם (יש שם יותר מ-100 מדינות ערביות, מוסלמיות ומדינות עולם שלישי שאוטומטית נגדנו) היא כיום חשובה הרבה פחות מבחינה גיאו-אסטרטגית לעומת תמיכתן של מאות חברות זרות שהשקיעו כאן מאז תחילת המאה יותר מ-400 מיליארד דולר.

 הכותב הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"