זו אינה עוד רשימה. כל מקום ב-100 השורות בטבלת הדירוג משקלל עשרות פרמטרים וקובע מי תזכה להיכלל ברשימה, והסעיף המשפיע ביותר הוא ההכנסה בפועל מהפעילות הבטחונית. המגזין מתבסס על הדיווחים של החברות הצבאיות ובנוסף, מעסיק סוללת אנליסטים שסוקרים כל חברה בצורה פרטנית וקובעים את המיקום שלה ביחס לאחרות. 

 אבל מעבר ל-״יוקרה״ של החברות שנכללות במדד, לדירוג של Defense News יש השפעה אמיתית על התעשייה עצמה, ועם השנים הפך לכלי מדידה שלא רק נותן ׳חותמת איכות׳, אלא גם נותן יתרון תחרותי. מי שמדורגת גבוה יכולה למנף את זה. היא משפרת את הסיכויים למשוך חוזים מול ממשלות, זוכה באמון של שותפים עסקיים, והשוק בכללותו הרבה יותר מתחשב במובנים רבים, מדובר במדד לא־רשמי של "מעמד" בתעשייה הצבאית העולמית, כזה שמייצר תגובת שרשרת של עניין, מימון ושיתופי פעולה.

בנוסף, הדירוג הזה לא רק מספק הצצה לרשימת השחקנים החזקים ביותר בענף. הוא גם משקף את המגמות בכל השוק: מעבר ממערכות נשק כבדות וקלאסיות לטכנולוגיות מתקדמות, זריזות וקטלניות, תוך הדגשה מחודשת של הממד הדיגיטלי בשדה הקרב. 

שלוש חברות ישראליות נכללו בדירוג - אלביט מערכות אלביט הדמיה -2.89%   (מקום 21 לעומת 22 בשנה שעברה), התעשייה האווירית (28, שמרה על הדירוג) ורפאל (31, לעומת 33 בשנה שעברה) Rafael Holdings 10.14% , והן אינן ברשימה בגלל ערך נוסטלגי, אלא היות וכל אחת מהן צמחה בצורה מובהקת בהכנסות הביטחוניות שלה בשנת 2024. אלביט, למשל, עם זינוק ל-6.8 מיליארד דולר, נהנית מביקוש גבוה למערכות דיוק, כטמ"מים ופתרונות מבוססי בינה מלאכותית. רפאל, שביצעה קפיצה של שני מקומות בדירוג, ממשיכה למצב את עצמה כמרכז פיתוח מתקדם, לא רק בזכות כיפת ברזל, אלא גם עם פתרונות הגנה רב־שכבתיים, טילים טקטיים ומערכות שליטה ובקרה. התמונה המתקבלת היא של שלוש זרועות משלימות של אקו־סיסטם ביטחוני שמצליח לייצר פתרונות מלאים מקצה לקצה: תחמושת חכמה, מערכות יבשת ושילוב חיישנים, מערכות אוויריות לוחמות והגנה אווירית רב שכבתית. 

• קינטיקה: קרן דיפנס־טק חדשה קמה בישראל
• החברות מגייסות מאות מיליונים - אבל מה יקרה לדיפנס טק כשיבוא שלום?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל מעבר לזווית המקומית, בעולם כולו הוקצרו מעל 2.7 טריליון דולר להוצאות ביטחוניות במהלך 2024, גידול של כמעט 10 אחוזים לעומת השנה הקודמת, והעלייה החדה ביותר מאז סיום המלחמה הקרה. יותר מכל, מדובר בתגובה ישירה לרצף של זעזועים גאו־פוליטיים: המלחמה בעזה, העימותים בלבנון, הפלישה הרוסית לאוקראינה והתחזקות סין ככוח צבאי גלובלי.