שר האוצר הקפריסאי: "תוכנית המיסוי על פקדונות נמצאת על השולחן"
פורסם לראשונה: 09:30
מאמצים של הרגע האחרון על מנת להגיע להסדר שיציל את מערכת הבנקאות של קפריסין מפשיטת רגל. בזמן שהפרלמנט בקפריסין מנסה להגיע להסכמה שתאפשר לאי השכן לקבל עזרה מהטרויקה, שר האוצר המקומי, מיכאל סאריס שחרר הצהרה מעודדת כאשר אמר כי תוכנית המיסוי "שוב על השולחן".
"בית הנבחרים יצטרך בקרוב לבצע החלטות חשובות", אמר מוקדם יותר דובר הממשלה, קירסטוס סטייליאנידס: "בלי ספק, תהינה השלכות כואבות לא משנה לאיזה החלטה יגיעו. השעות הקורבות יקבעו את עתיד המדינה".
עוד עולה מהדובר כי נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדס, וראש ממשלת יוון אנטוניס סמארס, השיגו הסכמה במסגרתה יוון תיקח שליטה על נכסים קפריסאים הנמצאים בשיטחה.
אפשרות חילוץ נוספת אבל פחות ראלית הגיעה מרוסיה, אשר כידוע פיקדונות רבים בבנקים באי הם בבעלות אזרחי המדינה. כאמור, הממשל הרוסי הלווה לקפריסאים כ-2.5 מיליארד אירו לפני כשנתיים, אבל ברשת בלומברג דיווחו כי שר האוצר הקפריסאי חזר מהביקור במדינה ללא ממצאים חיוביים.
מארק צ'אנדלר, אסטרטג בכיר ב-Brown Brothers Harriman אמר לרשת מארקטווטש "אני חושב כי החיים בקפריסין יהיו קשים יותר במידה והממשל במדינה לא יבחר לקחת את החבילה על תנאיה. אומנם 6.5% משווי הפיקדונות ישאר, אבל אי אפשר לדעת כמה יילקח בעתיד". האסטרטג הוסיף "מערכת הבנקים תקרוס והאפרשות לשקמה תהיה נמוכה מאוד".
- 4.אנונימי 23/03/2013 09:06הגב לתגובה זוחדשים שיגבילו את המשיכה. איזה סיבה לאופטימיות ? בקרוב גם בריטניה הורדת דירוג האשראי.... מעניין מה פוטין יעשה עם 31 מילארד דולר שלו בקפריסין. נראה אותם לוקחים ממנו כסף
- 3.אנונימי 23/03/2013 09:04הגב לתגובה זוחדשים שיגבילו את המשיכה. איזה סיבה לאופטימיות ? בקרוב גם בריטניה הורדת דירוג האשראי.... מעניין מה פוטין יעשה עם 31 מילארד דולר שלו בקפריסין. נראה אותם לוקחים ממנו כסף
- 2.ברור שיגיעו להסדר (ל"ת)בסוף יהיה בסדר 22/03/2013 22:04הגב לתגובה זו
- 1.גבי 22/03/2013 21:09הגב לתגובה זועל ההתנהגות הבזיונית של כנופיות הפקחים שלה.
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חלל חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.
שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?
העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר
טורקיה טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.
הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.
במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.
יעד האינפלציה עדיין רחוק
למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.
- טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")