מאסק מרוצה? שיא בכמות המפוטרים בארצות הברית מאז הקורונה
על רקע תוכנית ההתייעלות של ממשל טראמפ, המקודמת על ידי אילון מאסק, קוצצו בחדוש החולף 275,240 משרות בארצות הברית, צמיחה של 60% ביחס לשנה שעברה והרמה הגבוהה ביותר מאז מאי 2020 במהלך משבר הקורונה
במהלך החודש החולף קוצצו 275,240 משרות בארצות הברית, צמיחה של 60% ביחס לשנה שעברה, הרמה הגבוהה ביותר מאז מאי 2020, אז הכלכלה הייתה בעיצומו של הגל הראשון של מגיפת הקורונה, כך עולה מנתונים שמפרסמת היום Challenger, Gray & Christmas. מדובר בנתון החודשי השלישי בגובהו בהיסטוריה, כשברקע המהלך השנוי במחלוקת של ממשל טראמפ לקיצוץ מאסיבי מספר העובדים וקבלני המשנה של המשרדים הממשלתיים במדינה.
על פי הנתונים, כ-497,052 פיטורים הוכרזו בשלושת החודשים הראשונים של השנה, הגבוה ביותר מאז הרבעון הראשון של 2009, כאשר הכלכלה הייתה בקצהו של המיתון הגדול. יותר ממחצית מהפיטורים התרחשו בבירה וושינגטון די.סי, מה שמשקף את תוכנית ההתייעלות שעוברת הממשלה הפדרלית.
צ'לנג'ר אמרה, כי במהלך החודשיים האחרונים נרשמו 280,253 פיטורים של עובדים וקבלנים פדרליים ב-27 סוכנויות פדרליות. בנוסף, עוד 4,429 קיצוצים במשרות נבעו מההשפעה של הקיצוץ בסיוע הפדרלי לסוכנויות מסויימות או סיום חוזים, שהשפיעו בעיקר על מלכ"רים וארגוני בריאות.
"המחלקה ליעילות ממשלתית", או בשמה הפופולארי DOGE, המובלת על ידי המיליארדר אילון מאסק, שמה לה למטרה להוריד את עלויות המגזר ציבורי כחלק ממסע חסר תקדים של ממשל טראמפ לקצץ בהוצאות ולהקטין את הממשלה. "הכרזות על קיצוץ משרות נשלטו בחודש שעבר על ידי תוכניות המחלקה ליעילות ממשלתית לביטול תפקידים בממשל הפדרלי", אמר אנדרו צ'לנג'ר. "אם לא כן, זה היה חודש די שקט בכל הקשור לפיטורים". עם זאת, חושב לומר שהפיטורים ההמוניים עדיין לא מופיעים בנתונים הרשמיים של שוק העבודה, שכן איגודי עובדים ערערו על המהלך לבית המשפט, שבמקרים רבים הורו על החזרת אלפי עובדים.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחוץ לממשלה, נרשמו עליות גדולות בפיטורים במגזרי הטכנולוגיה והקמעונאות. תוכניות גיוס העבדים של החברות בתחום ירדו בחודש מרץ ל-13,198 מ-34,580 בפברואר. חברות אלו, התכוונו לגייס 53,867 עובדים ברבעון הראשון, הנתון הנמוך ביותר ברבעון הראשון מאז 2012, וירידה של 16% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
- 2.פוטרו עובדים או אוכלי לחם חסד! (ל"ת)גון גאלט 23/04/2025 12:38הגב לתגובה זו
- 1.החיים 03/04/2025 18:58הגב לתגובה זומה כבר יכול להשתבש עוד כמה חודשים של טראמפוגם טיזובי הקיר לא יצביעו לו

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"
מניית וויקס Wix Wix.com -3.98% התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר.
הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף.
כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?

- וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס צונחת 16% למרות תוצאות טובות - הסיבה היא בתחזית ובאיום מ-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.
צבא סין (יוטיוב)האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים
בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה
טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.
לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית
מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.
שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.
השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.
- יפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.
פילוג פנימי משתק
הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.
