רפאל מערכת הגנה
צילום: רפאל

רפאל בפתרון חדש להגנה על החיילים בשטח - "מערכת שפועלת מול איומים של כטב"מים"

ברפאל מסבירים שלמערכת שבעצם מלווה את החיילים בתמרונים יש יכולות התקפיות, וגם - שידרוג של מעיל רוח
רוי שיינמן | (14)

חברת רפאל מערכות שידרגה את מערכת מעיל רוח שמגנה על השריונרים מהתקפות שונות והנהלתה מעדכנת כי החברה תחשוף בתערוכה שתתקיים בשבוע הבא "פתרון פורץ דרך נגד מערכות אוויריות בלתי מאוישות, המיועד לספק לכוחות מתמרנים הגנה מקיפה ויכולות קטלניות".

  מערכת הגנה חדשה לחיילים בשטח עם יכולות התקפיות  

פתרון זה כולל את מערכת Lite Beam מבוססת הלייזר ומערכת נשק מסוג "סמסון" בקוטר 30 מ"מ, המותקנות על גבי כלים המתניידים על ארבעה גלגלים. פתרונות אלו מאפשרים לכוחות המתמרנים הגנה רבת עוצמה וגמישות אל מול איומים אוויריים מתקדמים כדוגמת כטב"מים ועוד.

יכולות ההתמודדות של רפאל עם איומים אוויריים (C-UAS) מיועדות להעניק הגנה לכוחות קרקעיים בתנאי לחימה דינמיים, תוך הבטחת הישרדותיות מוצלחת והשלמת המשימה המבצעית. הטכנולוגיות המתקדמות המשלבות חיישנים ומערכות הגנה, מספקות גישה רב-שכבתית להתמודדות עם איומים מתפתחים.

 

שידרוג של מעיל רוח

בנוסף, תציג רפאל בתערוכה קרובה את היכולות המשופרות של מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח", שהוכחה בהצלחה כנגד מגוון איומים בשדה הקרב. המערכת ניטרלה איומים שונים, כולל טילים נגד טנקים (נ"ט) ורקטות נ"ט, ובכך שיפרה את הישרדותם של כלי הרכב המשוריינים.

מערכת "מעיל רוח" פועלת כיום על גבי 17 סוגי פלטפורמות שונות בעולם, כולל נגמ"שים, כלי רכב משוריינים (AFV) וטנקים. המערכת הוכיחה את עצמה כמותאמת ורלוונטית למגוון סביבות לחימה מורכבות, תוך הגנה מקיפה על כלי הרכב והצוותים.

קיראו עוד ב"בארץ"

    מערכת מעיל רוח

צבי מרמור, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת יבשה וים אומר: "רפאל ממשיכה להוכיח את המחויבות שלה ליצירת פתרונות הגנה מתקדמים לשדה הקרב. ככל שהאיומים הגלובליים מתפתחים, רפאל ממשיכה לספק לכוחות הלוחמים את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, להבטיח עליונות מבצעית ולהתמודד עם אתגרי לחימה מגוונים".

לאחרונה אמר יובל שטייניץ, יו"ר רפאל בשיחה עם ביזפורטל - "לישראל יש את מערכות ההגנה מפני טילים ומפני איומים מהאוויר, שאם אומרים עליה שהיא הכי טובה בעולם, זה המובן מאליו. מהרבה בחינות היא היחידה מסוגה בעולם.

"כשמדברים על הגנה על הצפון -  ההגנה תהיה פחות מושלמת. כשמדברים מחיפה דרומה. מישור החוף גוש דן מרכז הארץ, אז שום הגנה לא מוחלטת, אבל יש שם הגנה טובה מאוד. בצפון זו הגנה טובה, במרכז זו הגנה טובה מאוד".  את הדברים האלו אמר שטייניץ לפני ההתפתחויות בספטמבר וההתקפות האחרונות עלינו מאיראן וחיזבאללה, ואכן מתברר שההגנה עד כה טובה מאוד.   לראיון המלא עם שטייניץ

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    מנקה רחובות 12/10/2024 13:58
    הגב לתגובה זו
    בקשר למעיל רוח, לכל טיל נ"ט מתקדם מ 15-20 שנים האחרונות יש אפשרות לתקיפה מלמעלה. עכשיו נזכרו להגן מפני זה?
  • 11.
    YAAKOV 11/10/2024 13:21
    הגב לתגובה זו
    איפה כל הגאוניות והגאונים היו לפני וב 7 באוקטובר?
  • 10.
    קיבל גוב הגנב גז הזה (ל"ת)
    תום 09/10/2024 05:50
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    יואל 08/10/2024 20:00
    הגב לתגובה זו
    למה זה לא בשטח? למה מחכים?
  • 8.
    לרון 08/10/2024 18:38
    הגב לתגובה זו
    אותם לשלוח "להגן"/להתגייס!
  • 7.
    יאיר 08/10/2024 17:54
    הגב לתגובה זו
    למה לא מתקינים מערכת נייחת לאזורי כינוס
  • 6.
    שלי 08/10/2024 17:03
    הגב לתגובה זו
    כול הכלים החדשנים עוזרים לא מיק
  • 5.
    קובי 08/10/2024 16:27
    הגב לתגובה זו
    רוצה את הכל בשטח עכשו ולא בעוד שנתיים לא ליצא לשום מדינה קודם אנחנו
  • 4.
    אנונימי 08/10/2024 16:07
    הגב לתגובה זו
    יש להם את החוצפה בכלל לומר שההגנה מותאמת לדרומה מחיפה. ככל שאתה יותר מתרחק מהסכנה הסכנה עולה. גם לי יש מכץערכת כזאת היא נקראת "תברברו ותברחו" . למי שרוכש אותה יש כרטעס טיסה על מטוס ל קפריסין. רק צריך לשלם קודם לחילוץ.
  • 3.
    דני 08/10/2024 14:46
    הגב לתגובה זו
    בלה בלה בלה
  • 2.
    בא 08/10/2024 14:37
    הגב לתגובה זו
    היא לכבוש לבבות של אנשים....ב48 500 אלף פלסטינים עזבו ו800 אלף יהודים ממדינות ערב נגיעו לכאן ,אותו מצב בדיוק היה בהקמת פקיסטן והחלפת אוכלוסיות ...רק שם אין אונרא או זכות פליטות ,ההסברה הישראלית פשוט לא מוכרת!!!
  • 1.
    השאלה באיזה אחוז הצלחה עובד .לא בטוח ששווה את המחיר (ל"ת)
    יוסי חתוכה 08/10/2024 14:04
    הגב לתגובה זו
  • Robin Hood 08/10/2024 16:02
    הגב לתגובה זו
    אבל משום מה 80% מהטילים הנורים פוגעים בערים
  • אלפונסו 08/10/2024 14:57
    הגב לתגובה זו
    אצלי השאלה אחרת, עם כל ההשקעות הכספיות הגדולות האלו לא מבין למה לסכן חיילים ולא בונים רובוטים שיחליפו חיילים, תוהה האם בודקים אפשרויות כאלו מול בוסטון דיינמיקס או טסלה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".