אינפלציה מדד מחירים סופרמרקט
צילום: הומ'ס

מדד המחירים ביולי עלה ב-0.6%, האינפלציה השנתית -3.2%

מחירי הדירות עלו ב-0.7%, רע לציבור אבל נמוך לעומת החודשים הקודמים בהם הייתה עלייה של 0.9%-1%. מחירי דירות חדשות ירדו ב-0.9%
אדיר בן עמי | (19)

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יולי 2024 ב-0.6%, בהתאם לציפיות האנליסטים שציפו לעלייה בטווח של 0.4%-0.6%. בשנים עשר החודשים האחרונים (יולי 2024 לעומת יולי 2023) מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.2%. 

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.2%, תרבות ובידור שעלה ב-1.8%, דיור ותחזוקת הדירה שעלו ב-0.8%, כל אחד ומזון ותחבורה שעלו ב-0.5%, כל אחד. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: הלבשה והנעלה שירד ב-2.4% וריהוט וציוד לבית שירד ב-0.6%.

בשכר הדירה החודשי, עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עליה של 2.6% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 3.4%.

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש יולי 2024 ב-0.4% והגיע ל-131.7 נקודות לעומת 131.2 נקודות בחודש קודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות). מתחילת השנה עלה מדד זה ב-1.5%.

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.3%. ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2024 לעומת יולי 2023) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-1.9% בשל העליה במחירי שכר העבודה ב-2.7% ושכירת ציוד ורכב ב-4.1%.

מדד מחירי חומרים ומוצרים עלה בחודש יולי 2024 ב-0.2%. מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי רשתות ברזל (ב-3.7%), ברזל לבנייה (ב-3.4%), צינורות לאינסטלציה חשמלית ומוליכים (ב-1.5% כל אחד) וחומרים ומוצרים שונים (ב-0.7%). לעומת זאת, ירדו מחירי מוצרים לכיבוי אש (ב-1.2%) ואבן (ב-0.7%). 

מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה ב-0.5% בחודש יולי 2024.

מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ירד ב-0.1% בחודש יולי 2024 לרמה של 122.9 נקודות (הבסיס: ממוצע 2020=100.0). המדד ללא דלקים ירד בחודש יולי 2024 ב-0.6% לרמה של 115.9 נקודות (הבסיס: ממוצע 2020=100.0).

קיראו עוד ב"בארץ"

ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2024 לעומת יולי 2023) עלה מדד מחירי תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ב-1.8% והמדד ללא דלקים עלה ב-0.7%.

החודש ירדו מחירי מוצרי הלבשה (ב-5.9%), מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי (ב-4.2%) ומכונות וציוד לנמ"א (ב-1.0%). לעומת זאת, עלו מחירי כלי רכב מנועיים ונגררים (ב-1.0%), רהיטים (ב-1.2%), מתכות בסיסיות (ב-2.3%) ומוצרי נפט מזוקק (ב-4.1%).

מדד מחירי כרייה וחציבה ליעדים מקומיים ירד ב-0.8% בחודש יולי 2024 לרמה של 108.8 נקודות (הבסיס: ממוצע 2020=100.0). ב-12 החודשים האחרונים (יולי 

2024 לעומת יולי 2023) ירד המדד ב-2.2%.

מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי – יוני 2024 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אפריל – מאי 2024,  נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.7%. בפילוח לפי מחוזות נרשמו שינויי המחירים הבאים: ירושלים (0.7%), צפון (1.5%), חיפה (1.2%), מרכז (0.6%), תל אביב (0.5%) ודרום (0.2%). מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.9%.

בהשוואה שנתית של מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי – יוני 2024 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי – יוני 2023 עולה כי מדד מחירי הדירות השנתי עלה ב-4.7%. בפילוח לפי מחוזות נמצאו עליות מחירים במחוזות הבאים: חיפה (9.7%), צפון (6.3%), תל-אביב (4.0%), מרכז (3.9%), ירושלים (3.8%), ודרום (3.7%). מדד מחירי הדירות החדשות השנתי ירד ב-0.6%.

ברבעון השני של שנת 2024 מחיר ממוצע כלל ארצי עמד על 2,299.6 אלפי שקלים, עלייה של 2.1% בהשוואה למחיר הממוצע ברבעון הקודם (2,251.4 אלפי שקלים).

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו מסר: "התנהלות הממשלה בתחום הכלכלי עומדת לחצות את הקו האדום וללא אישור תקציב מיידי שיכלול קיצוץ רוחב בהוצאות הממשלה, יחד עם הסטת תקציב לפיתוח ותמיכה במה שיגדיל הכנסות, לא תוכל הממשלה הזו להמשיך ולתפקד".

עוד הוסיף סרוגו: "הממשלה חייבת להפנות תקציבים לפעולות מעודדות בנייה אשר יגדילו את התחלות הבניה.  אנחנו עדים בשנה האחרונה לירידה בהיקפי הבנייה בשל הריבית הגבוהה, המלחמה ובעיקר בשל המחסור החמור בעובדי בנין, לצד עליה הולכת וגדלה בביקושים לדירות בחודשים האחרונים, תהליך שגורם לעליות מחירים בקצב שנתי דו ספרתי לצד ירידה בהכנסות המדינה מהנדל״ן . השוק הזה, שטרם המלחמה סיפק לממשלה הכנסות של עשרות מיליארדים בשנה, יכול להיות מפתח להחזרת המשק לפסי צמיחה  ולהקטנת הגרעון לו רק תתעורר המדינה ותעודד אותו".

 

האם המדד ישפיע על הריבית?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון הודיע לאחרונה כי הריבית תרד רק לקראת סוף הרבעון השני בשנה הבאה. זו הערכה שאומנם אכזבה רבים, אבל היא די ריאלית בהינתן אי הוודאות הגדולה שבה ישראל נמצאת. 

המלחמה מייצרת אי וודאות בנדבכים שונים וגם מבחינה כלכלית. הגירעון גדל בצורה משמעותית ולצד הורדת דירוג והעלייה ברייבת החוב, הצורך של הנגיד להתעקש על משמעת פיסקלית עולה. בינתיים, אין התקדמות בהכנסת התקציב ל-2025 ואין מקורות לממן את הגירעון שעלול לעלות דרמטית גם בשנה הבאה, תלוי כמובן בהמשכה של המלחמה.

מנגד, בארה"ב על רקע חששות ממיתון עולים הסיכויים שכבר בספטמבר הריבית תרד ב-0.5% וזה עשוי להביא להורדת ריבית במקומות נוספים בעולם וגם אצלנו. הורדת ריבית בארה"ב בלי הורדה אצלנו עשויה להוביל לביקושים לשקל שמניב תשואה גבוהה יותר מהדולר (הריבית השקלית תהיה משמעותית מכל הדולר) וזה מביא לירידה בשער הדולר ופגיעה ביצואנים. הנגיד לא ירצה לראות פגיעה כזו, הוא כבר השקיע מעל 200 מיליארד דולר ברכישות דולרים כדי לעזור ליצואנים וייתכן שלצד גורמים נוספים שקיימים שתומכים בהורדת הריבית, הוא יחליט להקדים את ההפחתה.

 

הורדת דירוג

המדד התפרסם לאחר שאתמול בלילה חברת דירוג האשראי פיץ' (Fitch) החליטה על הורדת דירוג האשראי של ישראל לרמה של A עם תחזית דירוג שלילית מרמה של A+ . זאת על רקע המשך המלחמה בעזה, סיכונים גיאו-פוליטיים מוגברים ופעילות צבאיות בכמה חזיתות. בפיץ' צופים גרעון שנתי של 7.8% 2024, ויחס חוב תוצר שיישאר מעל 70% בטווח הזמן הבינוני.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אנפייז אהובתי 23/08/2024 12:02
    הגב לתגובה זו
    הנה לאט לאט החרדים מתעשרים על הגב שלנו ואנחנו בוכים כל היום. זה נשמע לכם הגיוני שאתם עובדים, שוברים את הגב רצים באוגוסט למצוא סידור לילדים ולהם יש הכל ועוד על חשבוננו?. רק חלוקת ישראל ל-2 תפתור את הבעיה! נשאיר את אוכלי החינם בצד אחד ונשגשג בצד השני.
  • 12.
    ישראל 16/08/2024 14:04
    הגב לתגובה זו
    אל תדאג - יהיה בסדר אח שלי - הכול טוב חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
  • 11.
    חחחחחחחחחחחחחח 16/08/2024 12:26
    הגב לתגובה זו
    תוריד את הריבית חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
  • 10.
    זוהר 15/08/2024 22:10
    הגב לתגובה זו
    אנחנו לא מאמינים לכם!!! המצב הרבה יותר גרוע ויהיה עוד יותר גרוע!!!
  • 9.
    מריה 15/08/2024 20:54
    הגב לתגובה זו
    יש למנוע מההנהגה החרדית הארורה להמשיך ולבזוז את הקופה הציבורית. אלו עמלקים עם כיפות.
  • המגיב 16/08/2024 02:49
    הגב לתגובה זו
    לכל מיני אהרונים ברקים, לכל מיני אהודים ברקים, לכל מיני דוריות בינישיות, ולכל חבריהם אוכלי החינם
  • לקצץ את השכר של אלף הרבנים ומשגיחי הכשרות (ל"ת)
    מיה 16/08/2024 16:00
  • 8.
    יהוונו 15/08/2024 20:27
    הגב לתגובה זו
    יש לאתר בעזה את מזוודות הכסף שנתניהו חילק לחמאס ולהחזירם לישראל, על מנת לכסות את הגירעון.
  • תחפש ברחוב עזה בירושליים (ל"ת)
    ילדי ישראל 15/08/2024 22:22
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    בת אל 15/08/2024 20:26
    הגב לתגובה זו
    אנו חוזים בהתמוטטות כלכלת "בעזרת השם"
  • 6.
    זליג 15/08/2024 20:22
    הגב לתגובה זו
    מפיל את הדולר ב6% מתחילת החודש בכדי למנוע השפעה על המדד של אוגוסט כל סל המזון התייקר השנה ב 20%. תאכלו בננות המוצר היחיד שקונים ב 8 ש"ח לקילו
  • 5.
    יוסי 15/08/2024 19:48
    הגב לתגובה זו
    במיוחד לדעתי בקרית ים רח יוספטל בנינים לפני פירוק והתחדשות ממש ליד הים . שנים שמעתי לאלו שאמרו לא יעלה לא יעלה
  • יוסקה אל תשכח אותי בירושה... (ל"ת)
    קונילמל 16/08/2024 11:28
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אייל 15/08/2024 19:22
    הגב לתגובה זו
    אבל פישר יוריד חצי
  • כלכלן 16/08/2024 13:17
    הגב לתגובה זו
    אפילו לווי משכנתאות ורוכשי דירות עתידיים מגדרים כך את כספם, כך שגם הם יושפעו ברמה מאד מעטה ממה שאתה מציע. לכן לדעתי הגורמים למצב אחרים לגמרי. לא אומר שאין מה לעשות, אלא פשוט לא מה שאתה מציע. להיפך, צריך לחשוב אולי להוריד את הריבית כדי למנוע שחיקה של ההייטק והייצוא בשביל למנוע מיתון כבד ועמוק.
  • 3.
    יאללה להעלות ריבית אדוני הנגיד! (ל"ת)
    שימי 15/08/2024 18:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    צפון 15/08/2024 18:41
    הגב לתגובה זו
    הגיון שכזה
  • 1.
    בקצב הזה נקבל העלאת ריבית בישראל (ל"ת)
    tt 15/08/2024 18:38
    הגב לתגובה זו
  • כשיש ממשלה לא אחראית, יש אינפלציה ובעקבותיה,העלאת ריבית (ל"ת)
    ימין על מלא כסף 15/08/2024 23:31
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).