הרכבת הקלה כבר נוסעת: כיצד ניתן לחסוך זמן וכסף בתשלום בדנקל?
הרכבת הקלה הושקה בקול תרועה ביום חמישי האחרון, ראש הממשלה נתניהו יחד עם שרי הממשלה חגגו את הבשורה החדשה בישראל. אבל כמה יעלה לנו התענוג הזה?
הרפורמה בשיטת התשלומים עבור נסיעות בתחבורה ציבורית בישראל שנכנסה לתוקף לפני כשנה מאפשרת לנוסעי התחבורה הציבורית הקבועים והמזדמנים לשלם עבור נסיעותיהם באוטובוסים, ברכבות, במטרונית, ברכבת הקלה ובכרמלית באמצעות הסמארטפןן, מבלי להצטייד מראש בכרטיס רב-קו או להטעין אותו מראש בהכרח בכסף או בחוזי נסיעה לטווח ארוך (כדוגמת חופשי-חודשי). השירות מאפשר לנוסעים אשר משלמים באמצעות אפליקציה ליהנות מהנחה על ריבוי נסיעות על פי תקרה מצטברת ומחירים מוזלים.
ראש הממשלה והשרים בגזרת הסרט של הרכבת הקלה. צילום קובי גדעון לע"מ
בניגוד לכרטיס הרב-קו אותו יש להטעין מראש בערך צבור או חוזה מתאים מראש - יומי או חודשי ובהתאם למרחק הנסיעה הרלוונטי, העלות המצטברת לנוסע מחושבת על ידי האפליקציה באופן אוטומטי, ומשקפת את סך הנסיעות שבוצעו בפועל יחד עם ההנחה המרבית שהנוסע זכאי לה, לרבות חופשי יומי, חופשי חודשי באזורי התיקוף השונים בהתאם לשיטת החישוב שנקבעה על ידי משרד התחבורה.
- תלמידים בתחב"צ - 'חופשי חודשי' לא תמיד הכי זול
- פרצת אבטחה במוביט אפשרה גישה לפרטים אישיים וחיובים של משתמשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבדיקה שערכה "מוביט-פנגו", נמצא כי בנסיעות ברכבת הקלה בגוש דן ובשימושים נוספים בתחבורה הציבורית הנוסע הממוצע עשוי לחסוך עשרות ואפילו מאות שקלים על נסיעות בחודש זאת באמצעות בחירה נכונה ובכל מקרה במרבית המקרים האפליקציה תחשב את התעריף הנמוך ביותר האפשרי.
חיסכון של מאות שקלים
עלות הנסיעה הבודדת בכבת הקלה בטווח של עד 15 ק"מ (אזור תעריף צהוב) עומדת על 5.5 שקל, ועלות הנסיעה בטווח של מעל 15 ק"מ (אזור תעריף ירוק) עומדת על 12 שקלים.
לפי הנתונים הללו, נוסע המשתמש באוטובוס וברכבת הקלה הלוך חזור מפתח תקווה לקרליבך (כולל מעבר תוך 90 דקות בין הנסיעה באוטובוס לרכבת הקלה ) ישלם 5.5 שקל בעבור כל כיוון ועד 11 שקל באופן יומי באפליקציה, הדומה לשימוש בערך צבור, לעומת 12.5 שקל ברכישת חופשי יומי. בשימוש ב-10 ימים בעבור אותן נסיעות ישלם 110 שקל באפליקציה או בערך צבור לעומת 125 שקל ברכישת חוזים של חופשי-יומי. עלות של חופשי חודשי ברב-קו תעלה לנוסע 225 שקל, כלומר חיסכון של עד 100 שקל עבור אותן נסיעות באפליקציה.
- המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
- מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
בדיקה נוספת על הנסיע ברכבת הקלה מצאה כי נוסע המעוניין לנסוע ברכבת הקלה לאורך כל מסלולה הלוך חזור מפתח תקווה ועד בת-ים ישלם 12 שקל בעבור כל נסיעה ועד 24 שקל באופן יומי באפליקציה או ברב קו. בשימוש חודשי (21 ימים) בעבור אותן נסיעות ישלם באפליקציה 225 שקל השווה גם לעלות חופשי-חודשי. ברב-קו בערך צבור ישלם 504 שקל בעבור אותן נסיעות. כלומר עלות הגבוהה ב-279 שקל לעומת שימוש באפליקציה או רכישת חופשי-חודשי.
כמו כן, לפי הנתונים, נוסע המשתמש באוטובוס פנימי באשדוד, ברכבת ישראל לת"א וברכבת הקלה כולל מעבר תוך 90 דקות (בין הנסיעה באוטובוס לרכבת הקלה ) ישלם 23.5 שקל לכל כיוון ועד 28 שקל באופן יומי באפליקציה, בדומה לעלות חופשי-יומי, לעומת 47 שקל בערך צבור ברב-קו. בשימוש ב-10 ימים בעבור אותן נסיעות ישלם באפליקציה או בקניית חוזה חופשי-חודשי 255 שקל לעומת 470 שקל בערך צבור ברב-קו, כלומר חיסכון של 215 שקל.
חיסכון של עד 700 שקל
לפי הנתונים שנמסרו ניתן לחשב גם את עלות הנסיעה של נוסע המשתמש באוטובוס פנימי בנתניה, ברכבת ישראל לת"א וברכבת הקלה עד אצטדיון בלומפילד (כולל מעבר תוך 90 דקות בין הנסיעה באוטובוס לרכבת הקלה ) שישלם 23.5 שקל לכיוון ועד 28 שקל באופן יומי באפליקציה, עלות השווה לעלות חוזה חופשי-יומי לעומת 47 שקל בערך צבור. בשימוש חודשי בעבור אותן נסיעות ישלם באפליקציה או בקניית חוזה חופשי חודשי 255 שקל לעומת 987 שקל בערך צבור ברב-קו - חיסכון של 732 שקל.
גם נוסע מירושלים לת"א הלוך חזור יכול לחסוך. הנוסע שישתמש ברכבת הקלה בירושלים, רכבת לת"א ובדנקל בת"א תוך 90 דקות ישלם עד 37 שקל בתשלום באפליקציה, עלות של חופשי יומי, לעומת 59 שקל בערך צבור. במידה ויסע 10 ימים בחודש ישלם באפליקציה 370 שקל לעומת 410 שקל חופשי חודשי או 590 שקל בערך צבור, כלומר חיסכון של עד 220 שקל בשימוש באפליקציה.
- 2.לאפשר גם ברב קו את השירות הזה (ל"ת)אילן 21/08/2023 03:25הגב לתגובה זו
- 1.אלון 20/08/2023 21:31הגב לתגובה זוביום.

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.