ראש הממשלה נתניהו השיק את הקו הראשון של הרכבת הקלה
ראש הממשלה נתניהו השיק את הקו הראשון של הרכבת הקלה, ה'דנקל', המחבר את בת ים, תל אביב-יפו, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה. תושבי גוש דן יוכלו לעלות על הרכבת כבר מחר, יום ו', בשעה 5:40 בבוקר, שבה תצא הנסיעה המסחרית הראשונה של הרכבת מפתח תקווה.
נתניהו אמר "אלה שתומכים בנו ואלה שמתנגדים לנו - כולם ישתמשו ברכבת הזאת. זהו יום חג לישראל. אנחנו מגשימים היום את חזון התחבורה של ישראל - הבטחנו ואנחנו מקיימים. הבטחנו לחבר בין הערים ובתוך הערים ובין המדינות - ואנחנו עושים את כל שלושת הדברים".
נתניהו ורעייתו. צילום קובי גדעון לע"מ.
אירוע השקת הקו האדום של הרכבת הקלה, הדנקל, התקיים במרכז התפעול של הרכבת בקריית אריה, מאות מפגינים ציפו לראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו. באירוע השתתפו שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב, שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ, סגן שרת התחבורה אורי מקלב, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן, יו"ר נת"ע עו"ד מיה ליקוורניק, מנכ"ל נת"ע חיים גליק, מנכ"ל תבל מטרו עמירם אוחיון, ראשי הרשויות בתוואי הקו ובכירים נוספים.
- משרד התחבורה במתווה חדש ומשופר לגיוס נהגי אוטובוס
- טסט פעם בשנתיים? צעד מתבקש להורדת הבירוקרטיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה ורעייתו, יחד עם השרים ומוזמנים נוספים, הגיעו לטקס ההשקה בנסיעה ברכבת החדשה. במהלך הנסיעה, הוצגה בפני המוזמנים מוכנות הרכבת להפעלה מסחרית מלאה, לצד המאמצים שהושקעו לקראת פתיחתה.
הטקס . צילום קובי גדעון לע"מ.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים תא"ל (במיל') מירי רגב: "זהו יום היסטורי, וכמה סמלי שהיום אנו חונכים קו שמהותו הוא "חיבור". דווקא בימים של פילוג והקצנה, הקו החדש מלמד אותנו לחבר ולגשר על השונה - בין תושבי בני-ברק לתל אביבים, בין השכונות הוותיקות של בת ים למגדלי העסקים החדשים ברמת גן, בין ותיקי גבעתיים לגרעינים הצעירים בפתח תקווה. קו אדום עם כל הגוונים שיתרום לאיכות החיים של מיליוני אזרחים".
- יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
- בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן אמר "זהו יום חג לכל תושבי מטרופולין גוש דן ולכל אזרחי ישראל, ובעזרת השם נחגוג עוד רבים כאלה עם חנוכתם של הקווים הבאים ברשת הסעת ההמונים שתכסה את כל גוש דן מצפון לדרום וממזרח למערב. אנו נכנסים לתקופת הרצה של הרכבת. בחודשים הקרובים נגביר את התדירות ואת המהירות והדנקל יהפוך לחלק בלתי נפרד מחיינו. אני מזמין את כל מי שמתגורר, עובד או לומד במטרופולין לבדוק כיצד הרכבת הקלה תסייע לו להגיע למחוז חפצו, אני בטוח כי רבים מכם ימצאו את השילוב האופטימלי שיחסוך לכם עמידה בפקקים וחיפוש חניה, ויביא אתכם ליעדכם במהירות ובנוחות".
ברכבת. צילום קובי גדעון לע"מ.
הקמת הקו האדום ארכה שמונה שנים, מאז הריסת גשר מעריב בשנת 2015. פתיחת הקו האדום היא השלב הראשון של רשת הסעת המונים שתכסה את כל חלקי גוש דן, אשר תכלול את הקו הירוק והקו הסגול שהעבודות ההקמה שלהם מצויות בעיצומן, את רשת קווי המטרו ורשת קווי אוטובוס מהירים BRT.
הקו האדום עובר בערים בת ים, תל אביב-יפו, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה. אורך הקו 24 ק"מ, מהם 12 ק"מ מתחת לפני הקרקע. בקו 34 תחנות, מהן 10 תת-קרקעיות ו-24 במפלס הרחוב. המרחק בין התחנות העיליות הוא כ-500 מטר, ובין התחנות התת קרקעיות - כקילומטר. הקו האדום צפוי להסיע כ-80 מיליון נוסעים בשנה. פתיחת הקו האדום נדחתה מאוקטובר 2021 לנובמבר 2022, ולאחר מכן ליום העצמאות האחרון, ולבסוף נדחתה להיום.
עלות הקמתו של הקו האדום מוערכת בכ־18.7 מיליארד שקל. התקציב עם תחילת העבודות של נת"ע ב-2015 עמד על 14.6 מיליארד שקל.
הקו האדום מנוהל ומתופעל על ידי חברת תבל מטרו, המעסיקה כ-350 עובדים ובהם נהגים, אנשי תפעול ואחזקה ועובדי מרכז הבקרה.
- 3.עמיאל 17/08/2023 18:09הגב לתגובה זותבורכו על כך ושלפיד וחבורתו ימותו מקינאה
- 2.שיהיה בהצלחה לעם ישראל ולנוסעים (ל"ת)אלקין 17/08/2023 18:06הגב לתגובה זו
- 1.יגאל 17/08/2023 16:51הגב לתגובה זואבל עשו מיזה פוליטיקה במיטב הריקבון נתניהו/רקב, לא תמריא.מהדורה נוספת של התחנה המרכזית החדשה.באיחור של 50 שנה...
- גיל 17/08/2023 19:00הגב לתגובה זותתביישו, עשיתם מהארוע מרמרה 2 אתה פשוט אנשים שלא מסוגלים לפרגן אפילו למשהו קטן וטוב שקורה במדינה. בושה!
- בזכות. נתניהו וכץ יש לך רכבת קלה אבל אתה אדיוט (ל"ת)משה ראשל"צ 17/08/2023 18:25הגב לתגובה זו
- דני 17/08/2023 18:06הגב לתגובה זוחמוצים להחמיץ בהנאה מרובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
