סוכל ניסיון הברחה של כ-8.5 ק"ג זהב בטיסה ארצה
רשות המסים והמשטרה סיכלו במהלך סוף השבוע בנתב"ג ניסיון להבריח תכשיטי זהב יקרים במשקל כולל של כ-8.5 ק"ג, ששווים מוערך ביותר ממיליון וחצי שקל, ועצרו שני חשודים בהברחתם ארצה.
ראשיתה של הפרשה, כאשר בלשי היחידה המיוחדת 747 של משטרת ישראל במרחב נתב"ג הבחינו בנוסע שנחת בטיסה ישירה מטורקיה, המתנהג באופן חשוד בעת איסוף המזוודות, ולפיכך הורו לו בתום מעקב להעביר את כבודתו בעמדת השיקוף של המכס.
בתוך כך, בודקי המכס באולם הנוסעים נתב״ג זיהו במזוודה תכשיטים יקרי ערך, ובכלל זה שרשראות, טבעות וצמידים, בשווי של מעל מיליון וחצי שקל.
החשוד - תושב הגליל בשנות השלושים לחייו - עוכב והועבר להמשך חקירה בחקירות מכס ומע"מ ירושלים, בסיוע יס״מ מכס נתב״ג ברשות המסים. בהמשך, עוכב לחקירה אדם נוסף, בעל עסק לממכר תכשיטים, החשוד כי התכשיטים שייכים לו. אמש הובאו שני החשודים בפני שופט ושוחררו בערבות.
- 2.גני יוחנן 30/01/2023 14:55הגב לתגובה זואני גר במושב . יו"ר הועד במושב הוא למיטב הבנתי בלדר יהלומים ונוסע ללא הירף לחו"ל וחזרה עם יהלומים. מה הסיבה לשלוח סחורה שלא באמצעות חברת שילוח שעליה מוטלת כל האחריות והביטוח לתמורה ?? יש סיבה טובה למימון אינספור הנסיעות הלוך וחזור ??? ראוי לטעמי היה לרשויות החוק ולרשויות המס לארוב ולבצע בדיקות דקדקניות לכל בלדר ובלדר ובכל נסיעה.
- 1.הוא בא לארץ בלחש ובעורמה כדי לצאת ברעש גדול וכותרות (ל"ת)יותם 30/01/2023 12:49הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
