פרשת בראשית: מי מתאים למסחר עצמאי בשוק ההון?

פסיכולוגיה היא אחד הגרמים החזקים ביותר במסחר בשוק ההון. הפחד מהפסד מצד אחד ותחושת ה"פומו" מצד שני מניעים אנשים לפעול או לחדול. הרצון להרוויח סכומים גבוהים בזמן קצר גורם לאנשים לקחת סיכונים לא הגיוניים והפחד מהפסדים כבדים גורם לאנשים להימנע מפעולות הגיוניות ורווחיות.  קשה מאד לנטרל את הפסיכולוגיה של המשקיע, כיוון שבסופו של דבר אנחנו בני אדם ומושפעים מרגשות, ולכן כולם מושפעים ברמה כזו או אחרת, אולם ברור שישנם אנשים שמושפעים פחות מגורמים פסיכולוגים כאלה או אחרים ויודעים לשלוט טוב יותר בתהליך קבלת ההחלטות הרציונלי המנטרל רגשות שפוגעים במסחר. אחרים לעומת זאת שוגים שוב ושוב ונותנים לרגשות להכתיב את מהלכיהם. אלו, מוטב להם שיתרחקו משוק ההון. אולם, איך אוכל לדעת לאיזה משתי הקבוצות אני משתייך? השבוע אנו מתחילים שוב מחדש את קריאת התורה עם פרשת בראשית. מיליוני יהודים ברחבי העולם יפתחו שוב את החומשים ויקראו מחדש את המילים העתיקות "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ....". הם יקראו את אותן מילים כפי שקראו אותם מאות ואלפי שנים לפניהם, אך באופן שהן מעולם לא נקראו לפני כן. הלומדים יגלו בהן משמעות חדשה ורלוונטית לחייהם, יחשבו על פרשנויות שמעולם לא נאמרו וגם על כמה ישנות שכתובות בספרים נשכחים ומעלי אבק, הם ימצאו בפסוקים האלמותיים הללו מענה לשאלותיהם או יגרמו לשאלות חדשות וקושיות חזקות לבצבץ במוחם. כך עוברת התורה מדור לדור בעם ישראל כשחדש וישן משמשים בעירבוביה וממשיך לחיות בתוכנו ולהחיות אותנו, ולספק לנו תובנות חדשות על העולם, על החיים, על עצמנו.  הפרשה מתחילה בסיפור הבריאה על חלקיה השונים, כשלכל יום מיוחס בריאת חלק אחר מהיקום. על פי המתואר תחילה מצווה ה' לדבר מסויים להיבראות "ויאמר ה' יהי אור" ולאחר מכן ישנו תיאור התקיימות הצווי: "ויהי אור". כך בתיאור בריאת עולם הצומח שנכתב ביום השלישי נאמר: "ויאמר אלוקים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע, עץ פרי עושה פרי למינו". במקרה הזה הצווי לברוא את עולם הצומח מופנה אל ה"ארץ", וזו ממהרת לבצע את אשר צוותה: "ויהי כן. ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עושה פרי למינהו, וירא אלוקים כי טוב". קריאה מדוקדקת של הצווי והביצוע מגלה הבדל ביניהם. בעוד בציווי נאמר לארץ להוציא "עץ פרי עושה פרי" בביצוע נאמר שהארץ הוציאה "עץ עושה פרי". את הפער הזה  מכנים חכמים "חטא הארץ" שכביכול לא ביצעה באופן מדויק את צווי הבורא. אולם מה זה "עץ פרי", ומה משמעות הדבר שהארץ לא ייצרה "עץ פרי" אלא רק "עץ עושה פרי"? מסביר רש"י על פי המדרש: עץ פרי: שיהא טעם העץ כטעם הפרי. והיא לא עשתה כן, אלא ותוצא הארץ עץ עושה פרי ולא העץ פרי. כלומר, לפי התוכנית המקורית של השם היינו צריכים לחוש במתיקות הפרי גם בטעימת העץ עצמו. כך לא רק הפרי היה ראוי וטוב למאכל אלא כל העץ כולו, אולם בפועל התוכנית המקורית לא התקיימה, ואנו מרגישים את מתיקות הפרי רק באכילת הפרי עצמו, בעוד העץ - השורשים, הגזע, הענפים והעלים - בהם אין טעם והם אינם ראויים לאכילה. וודאי שאין להבין את הדברים כפשוטם אלא טמונה בהם משמעות עמוקה יותר. כך מסביר הרב אברהם יצחק הכהן קוק את "חטא הארץ":

במילים פשוטות יותר: ניתן לחלק את חיי האדם למטרות (בלשון הרב קוק: מגמה) ואמצעים, או הדרך להגעה למטרה. הדרך להגעה למטרה היא לא פחות חשובה מההגעה למטרה עצמה שכן היא זו שבונה ומאפשרת את ההישגים הנחשקים. השגת המטרה היא רק הצעד האחרון בדרך הארוכה, צעד אליו לא היינו מגיעים ללא כל הצעדים שקדמו לו. בעולם אידיאלי היינו צריכים להפיק את אותה מידה של הנאה וסיפוק מהדרך כמו מהרגע בו השגנו את מטרתנו, אולם "חטא הארץ" גרם לכך שבעולם הגשמי הדרך על פי רוב לא גורמת לאושר וסיפוק אלא רק השגת המטרה הסופית. זוהי קללה הרובצת על האנושות, שכן אנו מבלים רוב מוחלט של זמנינו בהכנות ובאמצעים למטרות. אנו עוברים שנים ארוכות של לימודים והכשרות שנועדו להכשיר אותנו "לחיים האמיתיים". לאחר מכן עובדים לעיתים קרובות בעבודה שנועדה להביא אותנו ל"מקום אחר", ואיננה הדבר אותו אנו באמת רוצים, אך היא הכרחית בדרך להשגת המטרה וכו'. אנשים רבים עובדים רק כדי להתפרנס כדי שיוכלו להשיג מטרות אחרות בחיים כמו משפחה או בילויים, בעוד העבודה בה הם מבלים את מרבית זמנם היא רק האמצעי לכך. אם היינו יכולים להנות מהדרך הרי שרוב חיינו היינו מאושרים שהרי רוב חיינו אנחנו בדרך. ישנם מקרים בהם ניתן גם להפיק סיפוק ושמחה מהדרך, וישנם כאלה ברי מזל שאכן נהנים גם מהדרך, בין אם מדובר בלימודים או בעבודה בה בחרו לעבוד. אלו הם המאושרים באמת שהתגברו על חטא הארץ. יחד עם זאת, נדמה שגם אם לא תמיד ניתן להנות מהדרך, סבל מיותר לא חייב להיות חלק ממנה. "חטא הארץ" גרם לכך שהאדם לא מרגיש את אותה מידת סיפוק מהאמצעים כמו מהמטרות, אולם אם הדרך גורמת לסבל רב ומיותר כנראה שהמטרה אליה מובילה הדרך הזו אינה המטרה אליה יש לשאוף.  כסף אינו מטרה בפני עצמו אלא אמצעי להשגת מטרות אחרות, אולם מסחר בשוק ההון מטרתו המוצהרת היא להגדיל את ההון שברשותנו, כלומר להרוויח כסף. כמו במקרים אחרים הדרך אל המטרה מושפעת מאד משיטת הפעולה שלנו, ובמקרה זה במיוחד מהתחום הפיסכולוגי. מסחר המלווה בלחץ, חרדה ואי שקט יגרור כמעט בהכרח טעויות והחלטות רעות. כדי שאדם יוכל למקסם את יכולות המסחר שלו ולנטרל את ההשפעות הפסיכולוגיות השליליות הוא חייב לדעת להנות מהדרך או לכל הפחות למצוא בה עניין. אדם שאינו יכול לישון בלילה בגלל פוזיציה שפתח, שלא אוהב לקרוא ולנתח דוחות של חברות, שסובל כל פעם שהוא פותח מדור כלכלי בעיתון לא יצליח להגיע לטעום את טעם הפרי בסוף הדרך, כיון שהוא לעולם לא יצליח לראות את הפרי. הטעויות הנובעות מהלחץ הפסיכולוגי יגרמו לו לאבד את דרכו. לעומת זאת, אדם שמוצא עניין בניתוח חברות, בניתוח מגמות השוק, במצב המאקרו והמיקרו, שנהנה לבצע מחקר וניתוח ושלא מפחד ממספרים יהנה מהדרך ובוודאי יפיק גם תוצאות טובות יותר.  הנאה מהדרך במקרה זה יכולה להיות אינדקציה טובה למשקיע מוצלח.  האם אדם מהסוג הראשון צריך לוותר על השגת המטרה של הגדלת ההון שברשותו באמצעות השקעה בשוק ההון? לא בהכרח. ישנן דרכים רבות להשקיע, ורובן לא כוללות מסחר עצמאי. השקעה דרך מכשירי השקעה מנוהלים, רצוי כאלה שלא ניתנים למעקב יומיומי יתן על פי רוב תוצאות דומות אם לא טובות יותר מאשר מסחר עצמאי, בוודאי ובוודאי כאשר הוא נעשה מתוך גישה שגויה.