הביטקוין איבד כמעט חצי מערכו; מדוע, וכיצד רוסיה קשורה?
שנת 2022 מתנהלת עד כה בצורה שלילית עבור המטבעות הקריפטוגרפיים. למעשה ממשיכים מטבעות אלו את הירידות שהציגו לקראת סוף השנה שעבר לאחר שמרבית המטבעות הפופולארים כמו ה-BITCOIN -0.74% או האת'ריום נסחרו בשיא באמצע חודש נובמבר של השנה הקודמת ולאחר מכן החלו בירידות שנגררו עד כה.
הירידות במטבעות המשיכו היום כאשר הביטקוין מאבד בשעה זו קרוב ל-10% נוספים ונסחר כעת לפי שער של כ-38,411.62 דולר ליחידה, המחיר הנמוך ביותר על פיו נסחר מאז חודש מרץ של השנה הקודמת אז הגיע לשפל של כ-38,152.98 דולר ליחידה. מתחילת השנה איבד המטבע כ-20% מערכו לאחר שפתח את השנה במחיר של כ-47,733.40 דולר ליחידה. גם מטבע האיתריום נופל בשעה זו כ-11% לשער של כ-2,786.46 דולר ליחידה.
לקריאה נוספת:
>> נציג בכיר מהאיחוד האירופי יוצא נגד כריית ביטקוין
>> מי יכבוש את שוק החוזים החכמים והאם המטבעות היציבים בדרך לרגולציה?
- סכום של 320 מיליון דולר נשדד מפלטפורמת הבלוקצ'יין Wormhole
- Redefine שנוסדה לפני חצי שנה גייסה 11 מ' ד'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיבות רבות עומדות מאחורי הירידות במטבעות הקריפטוגרפיים. הריביות האפסיות במשק לצד הדפסות של טריליוני דולרים על מנת לסייע לשווקים לצלוח את משבר הקורונה הובילו לאינפלציה גואה של כ-7% בארצות הברית ולצמיחת המדדים המובילים לאין שיעור. כעת על מנת לבלום תופעות אלו הודיע כבר הבנק הפדרלי כי יעלה את הריבית במשק ויאיץ את קצב האטת רכישות האג"חים שלו על מנת למתן את האינפלציה. כמו כן אמר הבנק הפדרלי כי לעניות דעתו, השימוש במטבעות הקריפטוגרפים עשוי להאט את התאוששות הכלכלה.
זמן רב עוד לפני שדיבר הפד על העובדה כי השימוש במטבעות עשוי להאט את הצמיחה, דובר על רצון של רגולטורים רבים - לא רק בארה"ב כי אם גם בסין ובאירופה - שלהטיל רגולציות משמעותיות יותר על השימוש במטבעות, בין אם מדובר על נושאים סביבתיים כגון איסור כזה או אחר על כריית המטבעות בשל כמויות האנרגיה האדירות שכריה כזו צורכת ובין אם מדובר בנושאים הקשורים למיסוי ומניעת הלבנת הון ומימון טרור.
על אף כי סיבות אלו ממשיכות לקרוא תיגר על המטבע, נראה כי קיים פיל גדול נוסף בחדר ושמו רוסיה. המדינה שברשות הנשיא ולדימיר פוטין הודיעה לאחרונה כי היא מתכננת להטיל איסור גורף על כרייה ושימוש במטבעות אלו תחת הטענה כי אלו "מהווים סכנה ליציבות ולמשילות המוניטרית במדינה."
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
בשנה שעברה הסחר במטבעות קריפטוגרפים ברוסיה הסתכם בכ-5 מיליארד דולר. חרף החדשות, אלו אינן בהכרח "הרסניות" עבור המטבעות, שכן לממשל הרוסי יהיה קשה מאוד לאכוף איסור שכזה. רק לשם השוואה, על אף כי הסינים מנסים כבר זמן רב למנוע את הסחר במטבעות, המדינה נשארה אחת ממוקדי הסחר הגדולים בו בעולם. אחת מהסיבות לכך אגב היא בעצם עיקרון הקריפטו עצמו - מטבע מבוזר שכמעט בלתי אפשרי לנטר אחריו.
חשש המשקיעים לעומת זאת ממשיך לרחף מעל הביטקוין והאת'ריום וזאת ניתן לראות בתנודתיות בשערי המטבעות בחודשים האחרונים. ירידות הערך במטבעות אלו מגיעות לאחר שנה בה זכו אלו לפופולאריות גוברת, בין השאר לאחר שהחלו להיכנס למיינסטרים, בעיקר בזכות בנקים שהחלו לתמוך בשימוש בו לצד חברות ציבוריות שביצעו מהלכים דומים. אחת הדוגמאות הבולטות לכך הייתה הכרזת חברת הרכבים החשמליים והאוטונומיים TESLA INC (סימול: TSLA) של אלון מאסק כי תאפשר את רכישת המוצרים שלה באמצעות הביטקוין, אם כי נכון לעכשיו המהלך הושהה.
עוד טרם לכך, הודיעה ענקית התשלומים המאובטחים PAYPAL (סימול: PYPL) שהייתה בעברו גם היא של מאסק, כי תאפשר העברת תשלומים באמצעות המטבע, וכן הרחיבה את האופציה הזו לכלל הלקוחות האמריקאים שלה. חשוב לציין אגב כי דיווחים אלו מצד החברות הן אחת הסיבות לביצועים הכה טובים של המטבעות בשנת 2021, שלולא הירידות לקראת סוף השנה היו מובילים לגידול של 110% ו-500% בהתאמה לאחר שהמטבעות פתחו את שנת 2021 במחיר של כ-32,127 דולר ליחידה ו-744.53 דולר ליחידה (וזאת עד מחירי השיא בנובמבר האחרון). גם היעדר הדיווחים החיוביים עבור המטבעות הווה את אחת הסיבות לירידות הערך.
למרות כל הירידות, עדיין קיימים אלו המאמינים כי הקריפטו הוא מטבע העתיד, ומציינים כי כל עוד היו כאלו שהסכימו לרכוש את המטבע כאשר ערכו היה סביב ה-68 אלף דולר, אין סיבה כי לא יסכימו לקנות את המטבע כעת. עוד מאמינים אלו כי ארגונים פיננסים, בייחוד כאלו העוסקים בפינטק וכלכלה מתחדשת, ינצלו את המחירים הנמוכים על מנת לרכוש בזול.
- 9.מנוש 23/01/2022 00:39הגב לתגובה זורבים כמוכם הספידו את הביטקוין ב2017 ועוד לפני כן בירידות הגדולות שלו, רבים כמוכם גם ימשיכו להגיד שאין לו ערך... תתקדמו, ערך כבר לא נמדד במוחשיות, הביטקוין לא יעלם ואף בועה לא התפוצצה כי אין בועה כזו. אולי לשיטקוינס יש בועה, הביטקוין פרץ דרך עם הטכנולוגיה שלו, ולכם פשוט קשה לקבל את זה. תנו לי לנחש, גם קניתם אותו ב68k ליחידה ומכרתם כשרעדו הביצים? מסכנים. בטח בועה.
- אבא 23/01/2022 16:43הגב לתגובה זוהערך נקבע על ידי הנותנים אותו, השוק נבהל הערך יורד ותכף יגיע זמן הקניה, אבל אתה לא חייב לכעוס ככה, בעניין הבועה אין לדעת למרות שההיסטוריה מספרת דברים לא כל כך טובים על עליות ערך חדות בטווחים קצרים
- 8.שחר 22/01/2022 09:03הגב לתגובה זולכל היותר איבד חצי ממחירו. ערכו היה 0 ונשאר 0.
- 7.חוזה עתידות 22/01/2022 07:58הגב לתגובה זומה יעשו כל הצעירים באינסטגרם ?במה יעבדו?
- 6.אביה ח 21/01/2022 22:12הגב לתגובה זומחר יחזור לעלות ב 5 אחוז
- 5.להזכירכם רבים האמינו שBB הוא קוסם (ל"ת)שבתאי צבי 21/01/2022 21:19הגב לתגובה זו
- הוא מאד מוכשר בוודאי בתחום הכלכלי ובתחום הדיפלומטי. (ל"ת)הלוואי שיחזור 22/01/2022 02:58הגב לתגובה זו
- 4.לא רק הביטקויין צולל.כל המניות מתרסקות.זאת מפולת חברים (ל"ת)U 21/01/2022 19:18הגב לתגובה זו
- 3.הבועה התפוצצה (ל"ת)כלכלן 21/01/2022 17:45הגב לתגובה זו
- 2.8 21/01/2022 17:38הגב לתגובה זויש רק סיבה אחת להחזיק מטבע קריפטו, והיא: האמונה שהוא יעלה. ברגע שהאמונה הזו מפסיקה - הערך ירד לאפס.
- 1.שמי 21/01/2022 17:28הגב לתגובה זולפני חודשיים כתבתי בץיזפוטאל לכתבה של שלומי כי הנסדק יפול לפחות 20%

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)