התפשטות הקורונה - סימולציה
צילום: איתי בן דן

התעשייה האווירית: יש דרך לחזות התפתחות רפואית בחולי קורונה

מדעני טילים ולווינים בתע"א פיתחו מודל לחיזוי עקומת ההתדרדרות או השיפור הרפואי אצל חולים, בהתבסס על נתונים שסופקו להם על ידי בית החולים שיבא, ביג דאטה ובינה מלאכותית
ארז ליבנה |

בתעשייה האווירית (תע"א) טוענים כי הצליחו לפתח בהצלחה מודל לחיזוי מצבם הרפואי העתידי של חולי קורונה באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית, ביג דאטה ולמידת מכונה. המחקר נערך על מידע בענן של המרכז הרפואי שיבא.

 

החיזוי מספק לצוות הרפואי התרעה מראש על אפשרות של החמרה במצב החולה, ובכך מסייע לשפר את הטיפול בחולים ולזהות מראש את המקרים המיועדים להסלמה רפואית - ובכך להגדיל את הסיכויים להצלת חיי אדם בצורה משמעותית. המודל פותח על-ידי צוות החוקרים והמהנדסים במרכז החדשנות של התעשייה האווירית בחטיבת מערכות, טילים וחלל.

 

ד"ר עינת קליין, מהנדסת חדשנות ראשית בחטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית אמרה כי "התעשייה האווירית עושה שימוש נרחב בכלים כמו למידת מכונה, ביג דאטה ובינה מלאכותית בתחומי פעילותה השוטפים. צוות החדשנות של חטיבת מט"ח, שמתמחה בעולמות הטילאות והלווינות, השתמש בידע ובניסיון שלו הפעם לטובת חיזוי מצב רפואי ובכך מאפשר לצוות הרפואי לשפר את הטיפול הניתן לחולים במחלקות הקורונה.

 

"התעשייה האווירית התגייסה למאבק נגד הקורונה, ולצד הפעילות העסקית השוטפת, פיתחה בשבועות האחרונים טכנולוגיות רבות, המסייעות לצוותים הרפואיים ולמטופלים, בבתי החולים, והחברה תמשיך לסייע למערכת הרפואית בהתאם לצרכים המשתנים", הוסיפה.

 

חטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית אמונה על פיתוח ובניית מערכות הגנה אווירית כגון מערכת הנשק חץ 2 וחץ 3, ברק 8, טילים משוטטים ואינספור מערכות טילים, מערכות לווין מתקדמות כגון לווייני תצפית, ננו-לווינים, משגרי לווינים, לוויני תקשורת, ובכלל זה לווין התקשורת הלאומי 'דרור' ואת החללית 'בראשית' במשימתה פורצת הדרך אל הירח ועוד.

 

באם יתברר שהמודל אכן מדויק, להודעה של תע"א יש משמעות כלכלית אדירה להתמודדות בחולי הקורונה, כמו גם גם בחלוקת משאבים לטיפול בכל חולה. כמו כן, תע"א תוכל למכור את המודל למדינות אחרות ולהרוויח ממנו.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.